אפגניסטן

הרפובליקה האסלאמית של אפגניסטן (בפאשטו: د افغانستان اسلامي دولت ) היא מדינה הממוקמת בחלק הדרום מערבי של מרכז אסיה. היא גובלת באיראן במערב, בפקיסטן בדרום ובמזרח, בטורקמניסטן בצפון, באוזבקיסטן בצפון, בטג'יקיסטן בצפון מזרח ובסין בחלק המזרחי ביותר של המדינה.

תוכן עניינים

1 היסטוריה
2 פוליטיקה
3 כלכלה
- 3.1 תקשורת
4 דמוגרפיה
- 4.1 יהדות אפגניסטן
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אפגניסטן

במהלך ההיסטוריה ידעה אפגניסטן מלחמות רבות עקב היותה ארץ מעבר בין אירופה והמזרח התיכון לבין המזרח הרחוק. "דרך המשי" המפורסמת עברה דרכה, כך שהמסחר באזור פרח אך היווה סיבה נוספת למלחמות השליטה עליה. בין המאה ה-1 למאה ה-3 שלטה באיזור (שבצפונה שכנה ממלכת באקטריה) אימפריית קושאן, אשר הושפעה ממוטיבים הינדים, הלניסטיים ובודהיסטיים. במאה ה-3 נוצחו הקושאנים על ידי האימפריה הסאסאנית. במאות ה-9 וה-10 החלה השפעה הולכת וגוברת של האיסלאם. בשנת 1219 השתלטו על האזור המונגולים בראשות ג'ינגיס חאן. אפגניסטן המודרנית נוסדה בשנת 1747 בידי אחמד שאן דוראני.

כוחות סובייטיים עוזבים את אפגניסטן, 1988.

במאה ה-19 נאבקו האימפריה הרוסית והאימפריה הבריטית על השליטה באפגניסטן, מאבק שהביא לעיצוב גבולותיה הנוכחיים.

אפגניסטן המודרנית קיבלה עצמאות מהבריטים בשנת 1919, והייתה למונרכיה. בין 1933 ל-1973 שררה יציבות יחסית במדינה, תחת שלטונו של המלך מוחמד זאהיר שאח'. בשנת 1964 העביר זאהיר שאח' חוקה שיצרה דמוקרטיה פרלמנטרית מוגבלת. ב-1973 תפס את השלטון בן דודו של זאהיר שאח', מוחמד דאוד ח'אן, אשר הכריז על עצמו כנשיא רפובליקת אפגניסטן. בשנת 1978 נרצח דאוד וכל משפחתו בידי פעילי המפלגה הקומוניסטית של אפגניסטן, אשר השתלטה בכח על השלטון.

בשנת 1979 פלשה ברית המועצות לאפגניסטן כדי לחזק את הכוחות הקומוניסטיים ולהקים בה משטר פרו-סובייטי. פלישה זו גררה מעורבות של ארצות הברית במלחמת האזרחים ומעורבות של שכנותיה האחרות, כשאפגניסטן משמשת ככלי משחק ב"מלחמה הקרה". המלחמה בין הסובייטים לבין כוחות המוג'אהדין נמשכה עד שנת 1989, גבתה את חייהם של בין 600,000 ל-2 מיליון אזרחים אפגנים, והביאה לבריחה המונית של כ-5 מיליון אזרחים למדינות השכנות.

בשנת 1989, נסוגו כל כוחות ברית המועצות מאפגניסטן, ובשנת 1992 נפל גם המשטר הקומוניסטי המקומי, בראשות נג'יבאללה. באותה שנה פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם, אשר הסתיימה רק בשנת 1996 כאשר משטר הטליבאן הפונדמנדליסטי השתלט על יותר מ - 80% מהמדינה, כולל הבירה קאבול (הקומוניסטים המשיכו להחזיק בחלקה הצפוני).

כוחות הקואליציה במהלך מלחמת אפגניסטן-ארצות הברית

שלטון הטליבאן התאפיין בקיצוניות אסלאמית, החלת חוקי הקוראן כחוקי המדינה, דיכוי נשים חסר תקדים, וכן במתן חסות וסיוע לארגוני טרור אסלאמיים בינלאומיים, כגון אל קעידה. עובדות אלה הובילו להטלת חרם בינלאומי על המדינה. לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר בשנת 2001 האשימה ארצות הברית את אפגניסטן במתן סיוע לאוסאמה בן לאדן וארגונו אל קעידה. האמריקנים פלשו למדינה במהלך מלחמת אפגניסטן בראשות קואליציה של מדינות והביאו לקץ שלטון הטליבאן.

ב 9 באוקטובר 2004 התקיימו בחסות ארצות הברית הבחירות הדמוקרטיות במדינה אליהם נרשמו יותר מעשרה מיליון מצביעים (40 אחוזים מהם נשים). הבחירות נוהלו בליווי שורה של כשלים וחלק מהמפלגות החרימו אותן, אולם לבסוף חמיד קרזאי ניצח ברוב של 55.4 אחוזים מהקולות.

אנשי הטליבאן ממשיכים בהתנגדותם ל"כיבוש האמריקני", ומבצעים פיגועים כנגד מטרות מערביות ונגד השלטון. ביולי 2007 חטף הטליבאן 23 אזרחים דרום קוריאנים, ובנובמבר 2007 התפוצץ מחבל מתאבד במפעל סוכר והרג שישה חברי פרלמנט.

[עריכה] פוליטיקה

הנשיא חמיד קרזאי מברך את הצבא החדש.

ערך מורחב – פוליטיקה של אפגניסטן

אפגניסטן היא רפובליקה אסלאמית. בראש הרפובליקה עומד הנשיא שנבחר בבחירות ישירות על ידי העם בשיטה דמוקרטית. הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בהיסטוריה של אפגניסטן נערכו ב-9 באוקטובר 2004, 18 מועמדים הציעו עצמם למשרת הנשיא למרות שהמאבק העיקרי נערך בין חמיד קרזאי לבין יריבו יונוס קנוני. למרות האיומים של הטאליבן, מיליוני אפגנים, בהם כ-40% נשים, נהרו לקלפיות כדי לבחור את הנשיא הנבחר הראשון שלהם.

כדי למנוע הצבעות כפולות החליטו השלטונות לצבוע בדיו בלתי מחיק אצבע של הבוחר כך שלא יוכל ללכת למחוז הקרוב ולהצביע בשנית. למרות זאת, טענו רבים מהמתמודדים שהיו זיופים ולא קיבלו את התוצאות בשל טענות להצבעה כפולה ובלתי חוקית. האשמות היו כל כך קשות עד שרבים האמינו שהדבר יוביל לכאוס במדינה.

המחלוקות הסתיימו כאשר יונוס קנוני ומתמודדים אחרים שהחרימו את הבחירות קיבלו את התוצאות כדי שהמדינה לא תכנס למשבר. שלושה שבועות לאחר הבחירות הוכרז חמיד קרזאי כנשיא הרשמי של המדינה לאחר שקיבל 55.4% מהקולות.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת אפגניסטן

אפגנים רוכבים על חמורים, המהווים עדיין את אמצעי התחבורה הנפוץ באפגניסטן

אפגניסטן היא אחת המדינות העניות והנחשלות בעולם, אשר כלכלתה ניזוקה קשות מהפלישות החוזרות ונשנות, ממלחמות האזרחים, ומשנות בצורת קשה. שני שליש מאזרחי המדינה מתפרנסים ממשכורת הקטנה מ-2 דולר ליום, ושיעור האבטלה מתקרב ל-40% (נכון לשנת 2005). רוב האוכלוסייה עוסקת בחקלאות ובגידול בקר.

מרבית האוכלוסייה ממשיכה לסבול ממחסור באוכל, בגדים, דיור, בעיות רפואיות וכן מבעיות נוספות שנבעו מהפעולות הצבאיות וחוסר השקט הפוליטי במדינה. עד לשנת 2002 סבלה מהמדינה משיעור אינפלציה גבוה מאד, אך בשנים האחרונות חל מיתון בשער המטבע.

לאחר תבוסת הטאליבן ב2001 במלחמת אפגניסטן חקלאים רבים שבו לגדל מוצרים ליצוא במקום לגדל אוכל לאוכלוסייה המקומית. אחד הגידולים שראוי לציון הוא האופיום (שנאסר לגידול בתקופת הטאליבן בגלל החוקים האסלאמיים שהונהגו במדינה), ובתום המלחמה אפגניסטן שוב הפכה ליצרנית האופיום הגדולה בעולם.

מאמצי השיקום של המדינה הביאו ליוזמות שונות מצד מדינות העולם, ובשנת 2002 תרמו מדינות העולם כ-4.5 מיליארד דולר שהופקדו בבנק העולמי למטרות השקעה ופיתוח של המדינה בתחומי החינוך והבריאות, בניית מתקנים סניטריים, פיתוח הענף החקלאי, בניית תשתיות בתחומי התחבורה האנרגיה והתקשורת.

[עריכה] תקשורת

בשנים האחרונות מצב התקשורת באפגניסטן השתפר בצורה ניכרת. בתקופת הטליבאן, קוי טלפון היו מצרך נדיר. לדוגמה, בעיר הבירה, קאבול, אשר אוכלוסייתה מונה כשני מיליון איש, היו כ-12,000 קווי טלפון תקינים, ומחוץ לבירה היה המצב גרוע הרבה יותר. אמצעי התקשורת היחיד בין ערי אפגניסטן או בין אפגניסטן לשאר העולם נעשה בעזרת תקשורת לווינית.

נכון לשנת 2007, ל-8 מכל 100 אזרחים יש גישה לקוי טלפון, ויש בה כ1.4 מיליון קוי טלפון סלולארי. במדינה יש 22 מפעילות אינטרנט, ולרשת מחוברים למעלה מחצי מיליון בני אדם.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של אפגניסטן

באפגניסטן, כמו בחלק ממדינות האזור, ישנם מיעוטים אתניים רבים. בגלל שלא נשמר מפקד אוכלוסין בשנים האחרונות, אין הערכה מדויקת לגבי גודל האוכלוסייה והקבוצות האתניות במדינה. מכאן שכל המספרים נובעים מהערכות בלבד.

ההתפלגות האתנית במדינה (לפי הערכות אמריקניות, נכון לדצמבר 2007) היא כדלקמן: 42% מהאוכלוסייה מורכבים מהפשטונים (האליטה של המדינה), 27% הם הטג'יקים, 9% הם ההאזארים (המיעוט במעמד התחתון), 9% אוזבקים, 4% אמקים, 3% טורקמנים, 2% בלוצ'ים ו-4% מורכבים ממיעוטים אחרים.

מבחינה דתית, מרבית האוכלוסייה היא אוכלוסייה מוסלמית, כאשר 80% מהאוכלוסייה הם מוסלמים סונים ו-19% מוסלמים שיעים, 1% נוסף מורכב ממיעוטים שונים כמו ההינדים והסיקים.

[עריכה] יהדות אפגניסטן

ערך מורחב – יהדות אפגניסטן

עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 חיו באפגניסטן כ-8000 יהודים. קהילה זו הייתה קיימת כ-200 שנים לפני העלייה הגדולה לארץ ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. ישנן מספר סברות להגעתם של יהודים אלו למדינה זו, הראשונה היא שחלק נכבד מהם היגרו מהעיר האיראנית השיעית משהד לאחר שאולצו להתאסלם (ראו אנוסי משהד), הסברה השנייה היא שהיהודים הגיעו מצפון, בעיקר מאזור בוכרה שבאוזבקיסטן. מרבית הקהילה היהודית התגוררה בעיר הארט שבצפון המדינה ובעיר באלכ. בעיר הבירה קאבול התגוררו מעט יהודים, ובנוסף התגוררו מעטים בכפרים. עיקר פרנסתם של היהודים הייתה מסחר, הברחת גבול וחלפנות כספים.

לפני מלחמת האזרחים חיה באפגניסטן קהילה יהודית ענפה. עם מלחמת האזרחים רוב היהודים העשירים ברחו מאפגניסטן על דרך המשי לכיוון ישראל דרך אוזבקיסטן, איראן, עיראק וירדן. עשירי אפגניסטן הגיעו לישראל חסרי כל והתיישבו בעיקר במעברות תל אביב.

נכון ל-2007 באפגניסטן חי יהודי אחד, זבולון סימן-טוב, המתגורר בבית הכנסת בקאבול כשאשתו וצאצאיו מתגוררים בישראל.