סולת הכף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןסולת הכף
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: סולתאים
משפחה: סולתיים
סוג: סולת גנט
מין: סולת הכף
שם מדעי
Morus capensis
ליכטנשטיין, 1823
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סולת הכף (שם מדעי: Morus capensis) היא מין עוף ימי גדול המצוי בדרומה של אפריקה לחופי האוקיינוס האטלנטי. מין זה ידוע כצולל טוב לשם תפיסת דגים אך מצוי בסכנה בטבע.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולה זו דומה לסולה צפונית במראה, למעט הזנב הלבן, והיא בעלת ראש וצוואר צהובים וגוף לבן עם שולי כנפיים וזנב שחורים ומקור אפור. העיניים מוקפות בשחור כחולות וקטנות אך חדות ראייה. המקור בעל תלמים שחורים ומחודד והצוואר מוארך מעט ובעל צורת ברבור. אורכה יכול להגיע ל-84-94 ס"מ, מוטת הכנפיים ל-171-185 ס"מ ומשקלה ל-2.6 ק"ג. הזכרים גדולים יותר מהנקבות וצבעיהם דומים. הגוזלים בוקעים מהביצים בספטמבר-אוקטובר ומשקלם בבקיעה כ-70 גרם. הם עירומים ועיוורים אך מתבגרים במהירות ותוך 3 שבועות מגיעים לשליש ממשקל הוריהם. בתחילה נוצותיהם שחורות ובהמשך מקבלות את דפוס הצבעים של הבוגרים.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסולות דואות מצוינות בעלות כנפיים חזקות, המעופפות מעל הים בחיפוש אחר דגים. כשהן מאתרות אותם הן אוספות את כנפיהן וצוללות לים במהירות רבה, כחץ, עם המקור כלפי מטה. לאחר הצייד הן נחות על המים ומעכלות את המזון לפני חזרתן לחוף.

סולות הכף חיות בזוגות במשך כמה עונות. בכל הטלה יש רק ביצה אחת, בצבע כחלחל. הן מקננות במושבות גדולות באיים מרוחקים בחופו המזרחי של האוקיינוס האטלנטי, ליד דרום אפריקה ונמיביה, בין השאר על האי מלגס, שם חיה האוכלוסייה הגדולה ביותר, בת 140,000 סולות. רוב הסולות (88%) חיות לחופי דרום אפריקה.

הסולות מצויות בסכנה עקב פגיעה באתרי הדיג וכן בגלל הפרעות למושבות הקינון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושבה של סולות בדרום אפריקה
Morus capensis

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולת הכף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סולת הכף באתר הרשימה האדומה של IUCN