סטרטוס אפוסטולקיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטרטוס אפוסטולקיס
Στράτος Αποστολάκης
מידע אישי
לידה 17 במאי 1964 (בן 59)
אגריניו, יוון
שם מלא אפסטרטיוס אפוסטולקיס
גובה 1.72 מטר
עמדה בלם / קשר אחורי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1981 – 1985
1985 – 1990
1990 – 1999
סך הכול:
פאנטוליקוס
אולימפיאקוס
פנאתינאיקוס
106 (11)
132 (5)
249 (21)
481 (37)
נבחרת לאומית כשחקן
1986 – 1998 יוון 96 (5)
קבוצות כמאמן
2001
2004
פנאתינאיקוס
נבחרת יוון (אולימפית)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אפסטרטיוס "סטרטוס" אפוסטולקיסיוונית: Στράτος Αποστολάκης; נולד ב-17 במאי 1964 באגריניו) הוא כדורגלן ומאמן עבר יווני, ששיחק בעמדות הבלם והקשר האחורי.

אפוסטולקיס הוא משיאני ההופעות של נבחרת יוון בכל הזמנים, עם קרוב למאה הופעות, וייצוג הנבחרת בטורניר מונדיאל 1994. בליגה היוונית זכה אפוסטולקיס באליפות ובגביע עם אולימפיאקוס, בטרם עבר בצעד חריג ליריבתה הגדולה, פנאתינאיקוס. במדי האחרונה זכה בשלוש אליפויות ובארבעה גביעים נוספים.

לאחר פרישתו פנה לקריירת אימון, במהלכה הוביל בין היתר את נבחרת יוון האולימפית בטורניר הביתי ב-2004.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפוסטולקיס החל את קריירת המשחק במדיה של פאנטוליקוס מעיר הולדתו, ששיחקה בליגת המשנה היוונית, בעונת 1981/1982. שנתיים מאוחר יותר ירד עם הקבוצה לליגה השלישית, אך היה שותף לחזרתה המהירה לליגת המשנה, כאשר זכה עמה תוך עונה אחת באליפות הליגה השלישית לעונת 1984/1985. בסך הכול רשם אפוסטולקיס 106 הופעות ליגה בארבע עונות במדי הקבוצה, בהן כבש 11 שערים.

לקראת עונת 1985/1986, ובעקבות היכולת הגבוהה שהפגין, זכה אפוסטולקיס בשדרוג יוקרתי מהליגה השלישית הישר לקבוצת הפאר היוונית, אולימפיאקוס. באותו הקיץ היה אפוסטולקיס מועמד גם ליריבתה הגדולה של אולימפיאקוס, פנאתינאיקוס, אך בחר לבסוף במעבר לאולימפיאקוס, בין היתר בעקבות נוכחותו של פטרוס מיכוס, אף הוא יליד אגריניו ושחקן עבר של פאנטוליקוס, במרכז ההגנה של האדומים. כבר בעונת הבכורה שלו במועדון השתלב היטב בהרכב ורשם 28 הופעות ליגה. קבוצתו סיימה את העונה במקום החמישי והעפילה לגמר הגביע היווני. אפוסטולקיס לא שותף במשחק הגמר, שהסתיים בתבוסת 0–4 לפנאתינאיקוס.

עונה לאחר מכן זכה אפוסטולקיס בתואר קבוצתי ראשון בקריירה, כאשר אולימפיאקוס הוכתרה לאלופת יוון לעונת 1986/1987 בפער עשר נקודות מפנאתינייקוס הסגנית, ותוך שהיא רושמת שלושה הפסדי ליגה בלבד. אפוסטולקיס כבש באותה עונה את שער הליגה הראשון שלו בקבוצה, וסיים את העונה עם שער בודד ב-24 הופעות. בעונה לאחר מכן כשלה אולימפיאקוס להגן על תוארה וסיימה שמינית בלבד בליגה היוונית, מיקום הליגה הנמוך ביותר בתולדות המועדון מאז הקמת הליגה הבכירה ביוון ב-1959. באותה העונה העפילו אפוסטולקיס וקבוצתו לגמר הגביע, אך כשלו פעם נוספת לזכות בתואר. אפוסטולקיס פתח בהרכב קבוצתו לגמר ושיחק לאורך כל המשחק וההארכה, שהסתיימה בשוויון 2-2. הוא אף כבש את הפנדל הרביעי של קבוצתו בדו-קרב בעיטות ההכרעה, אך אולימפיאקוס נוצחה 3–4 וסיימה עונה ללא תואר משמעותי.

אולימפיאקוס התאוששה בעונה לאחר מכן, ואפוסטולקיס תרם שני שערי ליגה ב-21 הופעות שסייעו לקבוצתו לסיים במקום השני בטבלה בעונת 1988/1989. הוא המשיך בקבוצה לעונה חמישית ואחרונה, בה זכה עמה לראשונה בגביע היווני. לאחר שהצליחה לגבור על פנאתינייקוס לאחר הארכה במשחק הגומלין של חצי הגמר, פגשה אולימפיאקוס בגמר את OFI כרתים. אפוסטולקיס פתח בהרכב קבוצתו למשחק הגמר, שהסתיים בניצחון 2–4 ובזכייה ראשונה לאפוסטולקיס בתואר הגביע היווני. בחמש עונות במדי אולימפיאקוס, רשם אפסוטולקיס מעל לעשרים הופעות ליגה בכל עונה, ובסך הכול כבש חמישה שערי ליגה ב-132 הופעות.

לקראת עונת 1990/1991 ביצע אפוסטולקיס צעד חריג ושנוי במחלוקת, כאשר חתם בשורות יריבתה הגדולה ביותר של אולימפיאקוס, פנאתינייקוס. המעבר השנוי במחלוקת התרחש דווקא לאחר שאפוסטולקיס חידש את חוזהו באותו הקיץ באולימפיאקוס, לאחר שחוזהו המקורי בן חמש העונות הגיע לסיומו. תחילה דחה אפוסטולקיס את הצעתה של פנאתינייקוס, שהציעה לו חוזה גבוה יותר, בעקבות חידוש החוזה באולימפיאקוס שלא אפשר את המעבר בלי קבלת עונש מבית הדין. לבסוף השתכנע אפוסטולקיס לחתום, אך טענתה של פנאתנייקוס כי העסקה בוצעה בחלון הזמנים החוקי לא התקבלה והצדדים נענשו על ביצועה. עם זאת, כעבור מספר ימים אושרה ההעברה, ואפוסטולקיס הפך רשמית לשחקנה של פנאתנייקוס.

המעבר עורר את זעמם של אוהדי אולימפיאקוס, שראו מעבר ישיר של שחקנם ליריבתם הגדולה בפעם החמישית ב-12 שנים (השלישית תוך חמש שנים). המעבר עורר תגובות כה עזות, עד כי הוחלט לבטל את משחק הסופר קאפ היווני 1990 בין מחזיקת הגביע אולימפיאקוס לאלופה פנאתינייקוס, שאמור היה לפתוח את עונת המשחקים, מחשש למהומות ביציעים. על אף הסערה, אפוסטולקיס זכה להצלחה אישית וקבוצתית בקבוצתו החדשה. כבר בעונה הראשונה במדיה סייע אפוסטולקיס לפנאתינייקוס לזכות בדאבל המקומי, עם זכייה באליפות ובגביע היווני לאחר ניצחון 1–5 בסיכום שני משחקי הגמר מול אתינייקוס, כאשר בשניהם פתח בהרכב הקבוצה. אפוסטולקיס ערך 31 הופעות ליגה בעונת הבכורה שלו במועדון, וכבש שני שערים. עונה לאחר מכן סייע לקבוצתו להעפיל לשלב הבתים של גביע אירופה לאלופות, שהיה למעשה שלב רבע גמר המפעל, אך העונה הסתיימה ללא תארים מקומיים.

אפוסטולקיס שמר על מעמדו כשחקן מפתח בקבוצה גם בשלוש העונות הבאות, כאשר בכולן זכה עמה בגביע. בכך העלה את מאזנו האישי לחמישה גביעים בתוך שש עונות (כולל הזכייה עם אולימפיאקוס). אל הזכייה השלישית ברציפות, בעונת 1994/1995, הצטרפה גם הזכייה באליפות, שהייתה לזכייה השנייה של אפוסטלקיס בדאבל עם פנאתינייקוס. בעונה לאחר מכן זכה עם הקבוצה באליפות השנייה ברציפות, השלישית בסך הכול, והרביעית בקריירה. הייתה זו הזכייה האחרונה של אפוסטולקיס בתואר קבוצתי משמעותי. כמו כן, זכה אפוסטולקיס להצלחה אירופית עם הקבוצה באותה העונה. פנאתינייקוס צלחה את שלב המוקדמות אל שלב הבתים הראשון של ליגת האלופות, שם סיימה בראש הבית, מעל פורטו, נאנט ואולבורג. ברבע הגמר הדיחה פנאתינייקוס את לגיה ורשה, והעפילה עד לחצי הגמר, שם הצליחה לנצח את אייאקס 1-0 במשחק הראשון, אך הודחה לאחר הפסד 0–3 בגומלין. אפוסטולקיס שותף ב-11 מתוך 12 משחקיה של פנאתינייקוס באירופה באותה העונה.

בסיום עונת 1998/1999 פרש אפוסטולקיס ממשחק פעיל בגיל 35. הוא שיחק בפנאתינייקוס במשך תשע עונות, בכולן שיחק עשרים משחקי ליגה ומעלה, ובסך הכול כבש 21 שערי ליגה ב-249 הופעות.

נבחרת יוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפוסטולקיס ערך את הופעת הבכורה שלו בשורות נבחרת יוון ב-17 בינואר 1986, עוד בטרם מלאו לו 22, כאשר המאמן מילטוס פאפאפוסטולו העניק לו את חולצת ההרכב בניצחון 0–1 בדוחא על קטר במשחק ידידות. את הופעותיו הרשמיות הראשונות ערך במוקדמות יורו 1988, אז ערך שש הופעות במסגרת הטורניר אך לא הצליח לסייע לנבחרתו להעפיל לטורניר הגמר. אפוסטולקיס הפך במהרה לשחקן משמעותי בסגל הנבחרת היוונית, וב-17 בינואר 1990, בהופעתו ה-32 במדי הנבחרת, כבש אפוסטולקיס את שערו הראשון במדיה, בניצחון 0–2 על בלגיה במשחק ידידות, ובאותן השנים היה שותף לניסיונותיה הכושלים של יוון להעפיל מטורנירי מוקדמות מונדיאל 1990 ומוקדמות יורו 1992.

אפוסטולקיס היה שותף לקמפיין מוקדמות מונדיאל 1994 ההיסטורי של נבחרת יוון, שהצליחה לראשונה בתולדותיה להעפיל לגביע העולם. הוא פתח ושיחק לאורך כל שמונת משחקיה של יוון במוקדמות (הבית המוקדמות של יוון צומצם לחמש נבחרות בלבד, לאחר שיוגוסלביה הושעתה בעקבות מלחמות יוגוסלביה באותן השנים), וכבש פעמיים בטורניר, כולל שער הניצחון בפנדל במשחק החוץ מול הונגריה, שהסתיים בתוצאה 0–1 ליוון. היוונים סיימו את בית המוקדמות במקום הראשון כאשר היא בלתי מנוצחת, עם מאזן של שישה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ושני שערי חובה בלבד. אפוסטולקיס זומן על ידי המאמן אלקטס פנאגוליאס לסגל יוון לטורניר הגמר בארצות הברית, שם רשמה יוון את ההופעה החלשה ביותר אי פעם לנבחרת אירופית. אפוסטולקיס פתח בהרכב בתבוסה 0–4 לארגנטינה, עלה כקפטן בתבוסה 0–4 לבולגריה במקום הקפטן הקבוע דימיטריס סרוואקוס שלא שותף, ולא שותף כלל בהפסד 0–2 לניגריה שסיים את דרכה של יוון בטורניר ללא נקודות וללא שערי זכות.

מאמנה החדש של יוון, קוסטס פוליכרוניו, מינה את אפוסטולקיס לתפקיד הקפטן הקבוע במקום סרוואקוס שפרש מהנבחרת. הוא הוביל את יוון כקפטן בניסיונותיה לחזור שוב לטורניר משמעותי, אך הנבחרת לא הצליחה להעפיל מטורנירי מוקדמות יורו 1996 ומוקדמות מונדיאל 1998. משחקו האחרון של אפוסטולקיס במדי הנבחרת היה בהפסד 1–2 לרומניה במשחק ידידות ב-8 באפריל 1998. בסך הכול כבש חמישה שערים ב-96 הופעות במדי יוון. אפוסטולקיס הוביל את טבלת מלך ההופעות בנבחרת יוון, שיא שהחזיק מעמד עד לשש שנים לאחר פרישתו, ונשבר על ידי תאודורוס זגוראקיס בפסטמבר 2004.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק השתלב אפוסטולקיס בצוות המקצועי של פנאתינאיקוס. בפברואר 2001, בעקבות איבוד סיכוייה של פנאתינייקוס להעפיל משלב הבתים השני של ליגת האלופות, סיים מאמן הקבוצה אנגלוס אנסטסיאדיס את תפקידו, ואפוסטולקיס התמנה לתפקיד המאמן הראשי עד לתום העונה. בתקופה הקצרה כמאמן הקבוצה הוביל אפוסטולקיס את פנאתינייקוס למקום השני בליגה, בפער של 12 נקודות מהאלופה אולימפיאקוס. לאחר תום העונה שב לשמש כחבר בצוות המקצועי של הקבוצה.

משרתו הבאה כמאמן ראשי הייתה ב-2004, כאשר התמנה למאמן הנבחרת האולימפית של יוון לקראת טורניר הכדורגל באולימפיאדת אתונה. יוון העפילה למשחקים כנבחרת המארחת, ובכך חזרה למשחקים האולימפיים לראשונה מאז אולימפיאדת הלסינקי (1952). במשחק הראשון שלה בשלב הבתים הצליחה יוון לחזור מפיגור 0–2 לשוויון 2-2 מול קוריאה הדרומית, אך בשני משחקיה הנותרים נוצחה 0–2 על ידי מאלי ו-2–3 על ידי מקסיקו, מה שהוביל אותה להדחה מהמקום האחרון בבית, עם נקודה אחת בלבד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של אפוסטולקיס, קוסטס, המשיך את דרכו של אביו ככדורגלן וכשחקן הגנה, והחל את דרכו בנוער של פנאתינייקוס, והחל מעונת 2018/2019 היה לשחקן הקבוצה הבוגרת וכן לשחקנה של נבחרת הנוער של יוון.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאקוס
פנאתינייקוס

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת יוון
שנה הופעות שערים
1986 8 0
1987 6 0
1988 6 0
1989 11 0
1990 7 1
1991 8 0
1992 4 0
1993 5 2
1994 11 1
1995 11 0
1996 9 1
1997 8 0
1998 2 0
סה"כ 96 5

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת יווןמונדיאל 1994

1 מינו • 2 אפוסטולקיס • 3 קוליצידאקיס • 4 מנולאס • 5 קליצאקיס • 6 צאלוכידיס • 7 סרוואקוס • 8 ניופליאס • 9 מכלאס • 10 מיטרופולוס • 11 ציאנטאקיס • 12 מראנגוס • 13 קרגיאניס • 14 דימיטריאדיס • 15 קרקמאניס • 16 אלכסודיס • 17 חנצידיס • 18 קרטאידיס • 19 קופידיס • 20 אטמצידיס • 21 אלכסנדריס • 22 אלכסיו • מאמן: פנגוליאס

יווןיוון