סקנדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סקנדה (מצרף), על פי התורה הבודהיסטית ה"עצמי" של האדם מורכב מחמישה מצרפים המבדילים את העצמי מה"אני":

  • צורה (רופה) - הגוף המוחשי.
  • תחושה (ודאנה) - כל מה שנקלט בחושים.
  • תפישה (סאמג'נה) - תפישת הקלט מהחושים.
  • תבנית מנטלית (סנקהארה) - באמצעותה נקבע מה טוב ומה רע במה שנתפש מקלט החושים.
  • הכרה (ויג'ננה) - צירוף כל שאר המצרפים, המאפשר את קשרי הגומלין ביניהם.

רופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ודאנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאמג'נה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנקהארה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנקהארה מייצג את כל התצורות הרצוניות של החוויה הנובעות מבורות, ומהווה את הבסיס להגדרת ה"אני" דרך זכרונות וריכוז תודעות החושים. סנקהארה כפי שמיוצג במצבו האקטיבי יוצר את האלמנט השני של 12 החוליות שמאפשרות היווצרות של קארמה ומכאן גם מוות, סבל, תסכול, זקנה ולידה מחודשת.

משמעות המושג תלויה רבות בהקשרו היות שסנקהארה מתקיימת בשני מובנים:

  • אקטיבי - יצירת אותן תבניות רצוניות
  • פסיבי - כל אותן תבניות קיימות

קיום של שתי ההגדרות נעוץ בתפיסת העולם של הדתות ההודיות אשר לפיהן התבונה התפתחה בעת שבה קיבלה על עצמה צורה חומרית (כגון אדם או חיה) שונה כל פעם מחדש אינספור פעמים. כתוצאה ממצבור החוויות בהלך כל לידה שכזו התבונה לומדת ומתפתחת. בסופו של כל מחזור חיים, היחידה הביולוגית שמרכיבה את הישות מתפרקת, אומנם התבונה\תודעה ממשיכה. לפיכך כל ידע שנרכש או מעשה שנעשה מורש לישות הבאה, אשר אופייה יקבע לפי אותה סנקהארה. הבורות מאפשר את המשך יצירת החוויות אצל הדיוטה ובכך מתנה את המשך מעגל הלידה והמוות.

הבנה ואימון בדרך המתומנת מאפשרים הפרכה של סנקהראה קיימת וכן לא מאפשרים חידוש של הסנקהארה ולפיכך מובילים לתודעה לא מותנת (נירוואנה).

ויג'ננה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]