חוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "חושים" מפנה לכאן. לערך העוסק בדמות מקראית, ראו חושים (דמות מקראית).

בפיזיולוגיה, החושים הם היכולות של יצורים חיים לקלוט מידע מהסביבה או מהגוף, ולהמירו לקוד חשמלי-כימי כדי שהמוח יוכל לעבד אותו.

חושים אצל בני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חמשת החושים", ציור מהמאה ה-19
גן החושים בחולון: ריח, שמיעה, ראיה, מישוש
גן החושים בחולון: טעם, שמיעה, ראיה, מישוש

בגוף האדם יש חלוקה קלאסית (שנקבעה על ידי הפילוסוף היווני אריסטו) לחמישה חושים, אף שבימינו מקובל לזהות חושים נוספים, באופן בסיסי חמשת החושים הקלאסיים, הם אלו שנותנים לאדם מידע מהסביבה החיצונית. ההתייחסות מרובת השנים לחמישה חושים, טבעה את הכינוי החוש השישי ליכולת (השנויה במחלוקת) לקלוט מידע באופן פאראפסיכולוגי, שלא דרך חמשת החושים.

חמשת החושים המסורתיים הם:

חוש הריח והטעם הם חושים כימיים; הם מסוגלים לזהות חומרים באמצעות כימורצפטורים (קולטנים כימיים).

חוש המישוש והשמיעה זהים, בעצם, בעקרון פעולתם, היות ששניהם חושי לחץ, הבנויים מרצפטורים המזהים הפעלת לחץ עליהם; בשמיעה מפעילות תנודות האוויר (הנקראות "גלי קול") לחץ על שעריות זעירות באוזן הפנימית. "שמיעה" של צלילים נמוכים במיוחד, למשל, כמעט ואינה מתבצעת באמצעות האוזן, אלא באמצעות כל הגוף (דבר היכול להיחשב לחוש נוסף) - צלילי הבס העמוקים מרעידים את כל הגוף (אך הקולטנים באוזן אינם רגישים דיים לשם העברת המידע אל המוח), ואנו "חשים" את הצליל יותר מאשר "שומעים" אותו. חוש הראייה מתבצע בעיקרו על ידי הפוטורצפטורים, הנמצאים ברשתית של העין, הקולטים אור.

שלושה חושים נוספים שנהוג למנות הם חושים הנותנים מידע על הגוף עצמו:

  • חוש שיווי משקל - נותן אינדיקציה על מיקומו של הגוף ביחס לכח המשיכה. מקורו בשלוש הקשתות שבאוזן.
  • חוש הגוף במרחב - נותן אינדיקציה על מיקום איברי הגוף והפוזיציה שלהם. הקולטנים לחוש נמצאים במפרקים ובשרירים.
  • חוש הגוף בתנועה - נותן אינדיקציה על תאוצת הגוף וכיוונה במרחב.

בגוף האדם קיימות שלוש מערכות עצביות שונות: עצבים המעבירים טמפרטורה ולחץ, עצבים המעבירים ויברציות, ועצבים המעבירים ידע על מיקום הגוף והאוריינטציה שלו במרחב.

בסך הכל, לפי הגדרות שונות ושיטות מיון שונות, הוגדרו בין 9 ל-21 חושים אנושיים שונים. חושים רבים הם גבוליים, וקיימת מחלוקת באשר להיותם חושים; חוש הרעב, למשל, נחשב בעיני רבים לחוש כימי לכל דבר: כמות הגלוקוז בדם נבדקת כל העת על ידי כימורצפטורים בבלוטת ההיפותלמוס, אשר בתורה מפרישה הורמונים הגורמים לנו לחוש רעב.

יכולות מסוימות נחשבות ל"פוסט-חושיות". הן משלבות מידע המתקבל מכמה חושים יחדיו, והן מתקבלות בדרך-כלל לאחר עיבוד מסוים של המוח. יכולתו של האדם לעמוד באופן יציב, למשל, היא כתוצאה משילוב ועיבוד של מידע מהחוש הפרופריוצפטיבי ומחוש שיווי המשקל, כמו גם מחוש הראיה.

אשליה היא עיוות בתפיסה החושית. כל אחד מהחושים ניתן להטעיה באמצעות אשליות, אך אשליה אופטית, שמטעה את חוש הראייה, היא הידועה ביותר. אחדות מהאשליות הן סובייקטיביות, כלומר אנשים שונים יחוו אותן בצורות שונות, או לא יחוו אותן כלל. ישנן אשליות לא סובייקטיביות, כמו למשל תופעות אופטיות.

חוסר חושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבני אדם רבים יש לקויות הגורמות לחוסר בחושים מסוימים,כגון חירשות או עיוורון. הלקות נגרמת מפגיעה במערכת החישה של החוש. הלקויות הידועות הן עיוורון,שהוא פגיעה בחוש הראיה,תתרנות,שהיא פגיעה בחוש הריח וחירשות,שהיא פגיעה בחוש השמיעה. ידועות גם פגיעות חלקיות שלא פוגעות בחוש באופן מוחלט אלא פוגועות רק בחלק מהחוש ולעתים אפשרם לתקן אותן

חושים אצל בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליצורים רבים יכולות קליטה נוספות, אשר אף הן נחשבות לחושים: קליטת שדות חשמליים (קיימת בדגים מסוימים כמו כריש; היונק היחידי בעל יכולת קליטת שדות חשמליים הוא הברווזן). יכולתו של הכריש לחוש אותות חשמליים נמוכים (עד אחד חלקי חצי מיליארד הוולט), מאפשרת לו לזהות בעלי חיים, בשל הפולסים החשמליים העוברים בגוף בעל החיים.

קליטת שדות מגנטיים (אצל עופות, למשל; הללו מנווטות את מסעותיהן הארוכים באמצעות השדה המגנטי של כדור הארץ; חוש זה קיים גם אצל דבורים ואצל חיידקים מסוימים).

לכל בני האדם קיימות כמויות קטנות של מגנטיט באף, המצויות בעצם האתמואידית. ייתכן שחלקיקים אלה יכולים להוות מעין מצפן בסיסי אשר יכול לשמש לניווט לפי השדה המגנטי של כדור הארץ. יכולת זו שנויה במחלוקת רבה, אך היו מחקרים שהראו שאנשים מסוימים מצליחים לכוון את עצמן בכיסוי עיניים לכיוון הקוטב הצפוני, בדיוק מסוים.

קליטה מוגבלת של אור, אשר אינה נחשבת ל"ראיה" (פרחי חמניה, למשל, ידועים בתזוזתם לעבר כיוון השמש).

קליטת קרינה תת-אדומה, חוש נדיר הנמצא אצל כמה נחשים והמאפשר להם לזהות טרף ממרחק באמצעות קליטת חום גופו. קליטת קרינה על סגולה מצויה אצל חרקים מסוימים.

לפיל ישנו טווח שמיעה של צלילים נמוכים מאוד. הפיל גם קולט תנודות קרקע באמצעות עצב מיוחד, ויכול לתרגם אותם לשמיעה.

לעטלפים ודולפינים, למשל, קיים חוש שמיעה, המאפשר להם לנווט דרכם בסביבה חשוכה באמצעות גלי על שמע (אולטרסאונד) הנשלחים על-ידם, פוגעים בחפצים וחוזרים אליהם לשם עיבוד מוחי לתמונה תלת ממדית. חוש מיוחד זה משלב כמה יכולות וחושים אחרים; התוצאה הסופית היא מין "חוש ראיה", אשר בעצם אינו מסתמך כלל על קולטני אור אלא על החזרת גלי קול

הגנתיות סנסורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנתיות סנסורית היא תסמונת שבה האדם מגיב באופן מוגזם לתחושות שהוא חווה, בשל ליקוי בוויסות של הגרויים. אנשים אלו יכולים לחוות ליטוף קל ככאב או להתייחס לרעש באופן מוגזם. מעריכים שכ-20% מהאוכלוסייה לוקים בתסמונת בצורה כזו או אחרת, החל מצורה קלה בה האנשים נתפסים כאיסטניסים ועד מצב שבו חייו של האדם משתבשים לחלוטין בשל התסמונת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


חמשת החושים