חוש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בפיזיולוגיה, החושים הם היכולות לקלוט מידע תחושתי מהסביבה או מהגוף ולהמירו לקוד חשמלי-כימי כדי שהמוח יוכל לעבד אותו.
תוכן עניינים |
[עריכה] חושים אצל בני אדם
בגוף האדם יש חלוקה קלאסית (שנקבעה על ידי הפילוסוף היווני אריסטו) לחמישה חושים, אף שבימינו מקובל לזהות חושים נוספים, באופן בסיסי חמשת החושים הקלאסיים, הם אלו שנותנים לאדם מידע מהסביבה החיצונית. ההתייחסות מרובת השנים לחמישה חושים, יצרה את הכינוי החוש השישי ליכולת (השנויה במחלוקת) לקלוט מידע באופן פאראפסיכולוגי, שלא דרך חמשת החושים.
חמשת החושים המסורתיים הם:
- חוש הראיה - ראיית אור באמצעות העין
- חוש השמיעה - שמיעת קול באמצעות האוזן
- חוש המישוש - הרגשת לחץ, טמפרטורה, וכאב בגוף באמצעות העור (המערכת הטקטילית)
- חוש הריח - הרחת כימיקלים נדיפים באמצעות האף
- חוש הטעם - בחינת טעם באמצעות הלשון
חוש הריח והטעם הינם חושים כימיים; הם מסוגלים לזהות חומרים באמצעות כימורצפטורים (קולטנים כימיים).
חוש המישוש והשמיעה זהים, בעצם, בעקרון פעולתם, היות ששניהם חושי לחץ, הבנויים מרצפטורים המזהים הפעלת לחץ עליהם; בשמיעה מפעילות תנודות האוויר (הנקראת "גלי קול") לחץ על שעריות זעירות באוזן הפנימית. "שמיעה" של צלילים נמוכים במיוחד, למשל, כמעט ואינה מתבצעת באמצעות האוזן, אלא באמצעות כל הגוף (דבר היכול להחשב לחוש נוסף) - צלילי הבס העמוקים מרעידים את כל הגוף (אך הקולטנים באוזן אינם רגישים דיים לשם העברת המידע אל המוח), ואנו "חשים" את הצליל יותר מאשר "שומעים" אותו. חוש הראייה מתבצע בעיקרו על ידי הפוטורצפטורים, הנמצאים ברשתית של העין, הקולטים אור.
שלשה חושים שנהוג להוסיף, שנותנים מידע על הגוף עצמו:
- חוש שיווי משקל - נותן אינדיקציה על מיקומו של הגוף ביחס לכח המשיכה. מקורו בשלוש הקשתות שבאוזן.
- חוש הגוף במרחב - נותן אינדיקציה על מיקום איברי הגוף והפוזיציה שלהם. הקולטנים לחוש נמצאים במפרקים ובשרירים. (ראו ערך אנגלי מקביל: Proprioception).
- חוש הגוף בתנועה - נותן אינדיקציה על תאוצת הגוף וכיוונה במרחב.
בגוף האדם קיימות שלוש מערכות עצביות שונות: עצבים המעבירים טמפרטורה ולחץ, עצבים המעבירים ויברציות, ועצבים המעבירים ידע על מיקום הגוף והאוריינטציה שלו במרחב.
בסך הכל, לפי הגדרות שונות ושיטות מיון שונות, הוגדרו בין 9 ל-21 חושים אנושיים שונים. חושים רבים הינם גבוליים, וקיימת מחלוקת באשר להיותם חושים; חוש הרעב, למשל, נחשב בעיני רבים לחוש כימי לכל דבר: כמות הגלוקוז בדם נבדקת כל העת על ידי כימורצפטורים בבלוטת ההיפותלמוס, אשר בתורה מפרישה הורמונים הגורמים לנו לחוש רעב.
יכולות מסוימות נחשבות ל"פוסט-חושיות". הן משלבות מידע המתקבל מכמה חושים יחדיו, והן מתקבלות בדרך-כלל לאחר עיבוד מסוים של המוח. חוש האיזון, למשל, המאפשר לאדם לעמוד ישר, משלב מידע מחוש הראיה ומחוש המישוש.
אשליה היא עיוות בתפיסה החושית. כל אחד מהחושים ניתן להטעיה באמצעות אשליות, אך אשליה אופטית, שמטעה את חוש הראייה, היא הידועה ביותר. אחדות מהאשליות הן סובייקטיביות, כלומר אנשים שונים יחוו אותן בצורות שונות, או לא יחוו אותן כלל. ישנן אשליות לא סובייקטיביות, כמו למשל תופעות אופטיות.
[עריכה] חושים אצל בעלי חיים
ליצורים רבים יכולות קליטה נוספות, אשר אף הן נחשבות לחושים: קליטת שדות חשמליים (קיימת בדגים מסוימים כמו כריש; היונק היחידי בעל יכולת קליטת שדות חשמליים הוא הברווזן). יכולתו של הכריש לחוש אותות חשמליים נמוכים (עד אחד חלקי חצי מיליארד הוולט), מאפשרת לו לזהות בעלי חיים, בשל הפולסים החשמליים העוברים בגוף בעל החיים.
קליטת שדות מגנטיים (אצל עופות, למשל; הללו מנווטות את מסעותיהן הארוכים באמצעות השדה המגנטי של כדור הארץ; חוש זה קיים גם אצל דבורים ואצל חיידקים מסוימים).
קליטה מוגבלת של אור, אשר אינה נחשבת ל"ראיה" (פרחי חמניה, למשל, ידועים בתזוזתם לעבר כיוון השמש). ישנה חיה ימית באוסטרליה שלעיניה יש ספקטרום רחב של ראיה, הרבה יותר משל האדם.
קליטת קרינה תת-אדומה, חוש נדיר הנמצא אצל כמה נחשים והמאפשר להם לזהות טרף ממרחק באמצעות קליטת חום גופו. קליטת קרינה על סגולה מצויה אצל חרקים מסוימים.
לפיל ישנו טווח שמיעה של צלילים נמוכים מאוד. הפיל גם קולט ויברציות בקרקע באמצעות עצב מיוחד, ויכול לתרגם אותם לשמיעה.
בעטלפים ודולפינים, למשל, קיים חוש המשלב בין שמיעה לראייה, המאפשר להם לנווט דרכם בסביבה חשוכה באמצעות גלי על קול (אולטרסאונד) הנשלחים על-ידם, פוגעים בחפצים וחוזרים אליהם לשם עיבוד מוחי לתמונה תלת ממדית. חוש מיוחד זה משלב כמה יכולות וחושים אחרים; התוצאה הסופית היא מין "חוש ראיה", אשר בעצם אינו מסתמך כלל על קולטני אור אלא על החזרת גלי קול.
[עריכה] הגנתיות סנסורית
הגנתיות סנסורית היא תסמונת שבה האדם מגיב באופן מוגזם לתחושות שהוא חווה, בשל ליקוי בוויסות של הגרויים. אנשים אלו יכולים לחוות ליטוף קל ככאב או להתייחס לרעש באופן מוגזם. מעריכים שכ-20% מהאוכלוסייה לוקים בתסמונת בצורה כזו או אחרת, החל מצורה קלה בה האנשים נתפסים כאיסטניסים ועד מצב שבו חייו של האדם משובשים לחלוטין.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- צבי עצמון, אגדת חמשת החושים, באתר מט"ח
