סרפנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Serpent groves.jpg

סרפנט (Serpent, נחש) הוא כלי נשיפה עתיק. מוצאו בקורנט וכמוהו הוא משלב פייה של כלי נשיפה ממתכת וחורים האופייניים לכלי נשיפה מעץ. צורתו קונוס ארוך המכופף באופן המזכיר נחש, ומכאן שמו.

הסרפנט הומצא ב-1590 על ידי קנון אדמה גיום (Canon Edmé Guillaume) באוסר (Auxerre) שבצרפת, ושימש בתחילה לליווי מקהלה בשירה כנסייתית. בסביבות אמצע המאה ה-18 החל לשמש בתזמורות צבאיות ואמנותיות, אך הוחלף במאה ה-19 באופיקלאידה, ולאחר מכן בבריטון ובטובה.

על אף שהוא עשוי עץ ומצויד בחורים ולא בשסתומים, הוא משויך למשפחת כלי הנשיפה ממתכת ולא למשפחת כלי הנשיפה מעץ בשל צורת הפקת הצליל בו, האופיינית לחצוצרה וכלי נשיפה ממתכת.

מאז שנות השבעים של המאה העשרים זכה הסרפנט לעדנה עם העיסוק בביצוע אותנטי של מוזיקה עתיקה. ב-1987 כתב המלחין סימון פרוקטור את הקונצ'רטו הראשון והיחיד עד כה לכלי.

בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה הראשונה לייצור הכלי התבססה על גילוף הכלי כולו מחתיכת עץ אחת. על פי שיטה זו היו חותכים גוש עץ בגודל מתאים לשניים, מגלפים חצי כלי מכל חתיכה ומדביקים את שני החצאים. לבסוף היו מעדנים את צורתו החיצונית של הכלי ועוטפים אותו בעור כדי להבטיח אטימות. שיטה זו הייתה מקובלת בצרפת, ארץ מוצאו של הסרפנט, ונפוצה לארצות אחרות.

השיטה האנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה מאוחרת יותר, שפותחה באנגליה, התבססה על גילוף מקטעי צינור מעוקלים וקצרים, כל אחד מחתיכת עץ נפרדת. החתיכות הודבקו זו לזו ונעטפו בעור, או בבד שנטבל בלכה או צבע. כדי למנוע את דליפות האוויר שאפיינו כלים שנבנו בשיטה זו, הוסיפו לעתים לכלים חיזוקי מתכת. כלים מחוזקים אלה היו פופולריים בתזמורות צבאיות וזכו גם לכינוי "סרפנט צבאי".

השיטה האנגלית נחשבת פשוטה יותר, אך פחות עמידה.

בשתי דרכי הייצור נקדחו חורים לאורך הכלי, אותם יכל לפתוח ולסגור הנגן בעזרת אצבעותיו, כמו בנגינה בחלילית. כלים גדולים דרשו מנופים (ראו תמונה) כדי לאפשר גישה לחורים הרחוקים מטווח האצבעות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]