אדן עבדוללה עיסמאן דער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדן עבדוללה עיסמאן דער
Aadan Dacar
(Aadan Cabdulle Cismaan Dacar)
לידה 9 בדצמבר 1908
בלדוויין, סומליה האיטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 ביוני 2007 (בגיל 98)
ניירובי, קניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סומליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה ליגת הנוער הסומלי עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא סומליה ה־1
1 ביולי 19606 ביולי 1967
(7 שנים)
עבד אל-ראשיד עלי שירמרקי ←
יושב ראש האספה הלאומית המחווקקת
29 בפברואר 19561 ביולי 1960
(4 שנים ו־17 שבועות)
האג'י באשיר ←
פרסים והוקרה
  • מסדר ההצטיינות הבווארי
  • אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אדן עבדוללה עיסמאן דער, הנשיא הראשון של סומליה, 1967-1960
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אדן דער או אדן עבדוללה עיסמאן דער, הידוע גם כאדן עדהסומלית: Aadan Cabdulle Cismaan Dacar; בערבית: آدم عبد الله عثمان دعر; 1908 - 8 ביוני 2007) היה פוליטיקאי סומלי, הנשיא הראשון של סומליה לאחר קבלת העצמאות ב-1960. היה יושב ראש המפלגה הלאומית "ליגת הנוער הסומלי" בשנים 1954–1956 ו-1958–1960. בימי המנדט האיטלקי בשנים 1958–1960 כיהן כיושב ראש האספה הלאומית שהפכה לאספה המחוקקת של סומליה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדן עבדוללה עוסמאן נולד בשנת 1908 למשפחת בוקרים נוודים סומלית משבט האווייה (אנ'), בבלט ואין, שבמחוז היראן במושבה "סומליה האיטלקית". בגיל 14 אזרח איטלקי לקח אותו תחת חסותו ודאג שירכש השכלה, קודם בבית ספר עממי בעיר ביידואה, אחר כך בבית ספר כללי במוגדישו, אותו סיים בשנת 1931. עוסמאן עבד בהמשך כחובש ראשי ואחר כך צבר ניסיון ניהולי במשרדי הממשלה. בשנת 1941 כשהבריטים כבשו את סומליה האיטלקית, חזר עוסמאן למחוז הולדתו בלט ואין ופתח עסק מסחרי.

פעילותו הפוליטית בימי השלטון הקולוניאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1944, הצטרף עוסמאן ל"מועדון הנוער הסומלי" (בהמשך שינתה המפלגה את שמה לליגת הנוער הסומלי), הפך לחבר בוועדת ההיגוי של המפלגה, וב-1946 מונה להיות מזכיר אזור בלט ואין של המפלגה.

ב-1951 מונה עוסמאן על ידי המועצה האזורית של חבל מודוג למועצה הארצית בה שירת ברציפות (עד פברואר 1956) כנציג של ליגת הנוער הסומלי. ב-1953, התמנה עוסמאן לסגן הנשיא של המועצה הארצית. ב-1954, קיבל את תפקיד נשיא ליגת הנוער הסומלי והמשיך לכהן בו עד 1956. עוסמן נבחר מחדש למשרה זו במאי 1958, ובאותו זמן גם שירת כיושב ראש האספה המחוקקת עד 1 ביולי 1960. ב-1956, כאשר המועצה הארצית הוחלפה באספה המחוקקת, נבחר עוסמאן כחבר באספה הלאומית מטעם מחוז בלט ואין בבחירות הכלליות, ואז מונה על ידי האספה הנבחרת כיושב ראש. בבחירות הכלליות של 1959 נבחר עוסמאן שוב כחבר האספה הלאומית, שבחרה בו שוב ליושב ראש. עוסמאן שמר על משרה זו גם כאשר האספה המחוקקת הוסבה לאספת הנבחרים.

הכרזת העצמאות וכהונה כנשיא הראשון של סומליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוקף תפקידו כיושב ראש אספת הנבחרים הכריז עוסמאן ב-1 ביולי 1960 על עצמאותה של הרפובליקה של סומליה לאחר איחוד הטריטוריות הצפונית (לשעבר סומלילנד הבריטית) והדרומית (לשעבר סומליה האיטלקית). האספה הלאומית בחרה בו כנשיא זמני של הרפובליקה למשך שנה, וב-1961 בחרה בו שוב לאותו תפקיד למשך שש שנים.

אדן עבדוללה עוסמאן הקדיש את זמנו הפנוי ללימודי כלכלה, סוציולוגיה ומשפטים. מלבד סומלית הוא דיבר גם איטלקית, אנגלית וערבית. בבחירות לנשיאות של 1967 הובס עוסמאן על ידי עבדירשיד עלי שרמרקה. תקופת נשיאותו הסתיימה ב-10 ביוני 1967. קיבל בשלווה את תוצאות הבחירות ונכנס להיסטוריה כמנהיג הפוליטי הראשון של מדינה אפריקאית שהעביר את השלטון בדרך של שלום ליורש שנבחר באופן דמוקרטי. בהתאם לחוקת הרפובליקה נהנה הנשיא היוצא מחברות לכל החיים באספה הלאומית הסומלית. עוסמאן דער פעל כמדינאי ותיק בניסיונות לבסס שלום מתמשך בסומליה.

אחרי העברת השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם היציבות והשלום בארצו לא החזיקה מעמד לזמן רב. הנשיא שרמרקה נרצח ב-15 באוקטובר 1969 על ידי שומר ראש וב-21 באוקטובר מפקד הצבא, הגנרל מוחמד סיאד בארה עלה לשלטון באמצעות הפיכה צבאית, מבלי שייתקל בהתנגדות כלשהי. עוסמאן לא שיתף פעולה עם המשטר הדיקטטורי החדש ונסוג מן החיים הציבוריים.

בשנת 1990 כשארצו עמדה בסף האנרכיה, נמנה עבדוללה עוסמאן עם 100 פוליטיקאים שחתמו על עצומה שבה הביעו דאגה לגבי ההרס, הרציחות והעתקות האוכלוסין שליוו את מלחמת האזרחים. הוא נעצר יחד עם עוד 50 אחרים בפקודת משטרו של מוחמד סיאד בארה. שוחרר אחרי נפילתו של בארה בינואר 1991 ומאז חי רוב הזמן בחוותו בג'נאלה בדרום סומליה.

ב-8 ביוני 2007 הוא נפטר בבית חולים בניירובי שבקניה, בגיל 99. ממשלת המעבר הפדרלית של סומליה בראשות עבדוללהי יוסוף אחמד הכריזה אחרי מותו 21 ימי אבל לאומי וארגנה הלוויה ממלכתית. היא החליטה גם לקרוא לשדה התעופה הבינלאומי של מוגדישו "אדן עדה", לפי כינויו.

עוסמאן השאיר שמונה ילדים עם נכדים ונינים. בנו, ד"ר עוסמאן אדן עבדוללה, הוא רופא וגנטיקאי והיה פעיל בתנועת המחאה נגד כנופיות הטרור שזרעו הרס וחורבן בסומליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]