קניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת קניה
Flag of Kenya.svg Coat of arms of Kenya.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: בואו לעבוד ביחד
המנון לאומי: "אה מונגו נגובו יאטו"
מיקום קניה
יבשת אפריקה
שפה רשמית אנגלית, סווהילית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
ניירובי
1°16′S 36°48′E / 1.267°S 36.800°E / -1.267; 36.800
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- המשנה לנשיא
נשיא
אוהורו קניאטה
ויליאם רוטו
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מבריטניה
12 בדצמבר 1963
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
580,367 קמ"ר 
49 בעולם
2.3%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
45,010,056 נפש 
30 בעולם
77.55 נפש לקמ"ר
124 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
79,900 מיליון $ 
81 בעולם
1,775 $
196 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.519 
145 בעולם
מטבע שילינג קנייתי ‏ (KES)
אזור זמן UTC +3
סיומת אינטרנט .ke
קידומת בינלאומית [5] 254+

קניה היא מדינה במזרח אפריקה, הגובלת באתיופיה, בסומליה, בדרום סודאן, בטנזניה, באוגנדה ובאוקיינוס ההודי. עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר בקניה היא ניירובי. המדינה קרויה על שם הר קניה המצוי בשטחה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקניה התגלו רבים מן המאובנים החשובים ביותר באבולוציה של האדם, בעיקר על ידי פלאואנתרופולוגים ממשפחת ליקי הבריטית-קנייתית. מאובנים אלו כוללים את אחד המועמדים לאב הקדמון המשותף של האדם והשימפנזה - אורורין טוגננסיס מתקופת המיוקן, לפני כששה מיליון שנה, אוסטרלופיתקנים ממינים שונים שחיו בסוף הפליוקן ותחילת הפלייסטוקן, לפני כארבעה מיליון עד מיליון שנה, ובני הסוג אדם - הומו הביליס, הומו רודולפנסיס והומו ארגסטר (או הומו ארקטוס), לפני כשני מיליון עד מיליון שנה, אשר התגלו בעיקר במספר אתרים ליד אגם טורקאנה. מאובנים של המין האנושי המודרני מתגלים בקניה החל מגיל של כ-150 אלף שנים לפני זמננו.

היסטוריה קדם-קולוניאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים דוברי כושית מצפון אפריקה עברו לאזור שהוא כיום קניה החל משנת 2000 לפנה"ס לערך. סוחרים ערבים החלו להגיע לחוף הקנייתי סביב המאה הראשונה לספירה. בשל קרבת קניה לחצי האי ערב היא הייתה מקום נוח לקולוניזציה, ויישובים ערביים ופרסיים נוסדו באזור החוף. במשך האלף הראשון לספירה, עמים דוברי בנטו ונילוטית נדדו לאזור, והראשונים מהווים כיום כשלושה רבעים מאוכלוסייתה של קניה.

במאות שלפני הקולוניזציה האירופאית, החוף הסוואהילי של קניה היה חלק מהאזור המזרח-אפריקאי שסחר עם העולם הערבי ועם הודו, בייחוד בשנהב ובעבדים. סוחרים אלה הגיעו בתחילה מארצות ערביות, אך לאחר מכן רבים הגיעו מזנזיבר. סוואהילי, שהיא שפת בנטו עם מילים רבות ששאולות מהערבית, התפתחה כלינגואה פרנקה לסחר בין עמים שונים באזור.

היסטוריה קולוניאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורטוגזים היו האירופים הראשונים שהגיעו לאזור שהוא כיום קניה, וואסקו דה גאמה ביקר במומבסה שעל החוף ב-1498. גאמה הצליח להגיע להודו, דבר שאיפשר לפורטוגזים לסחור עם המזרח הרחוק דרך הים באופן ישיר, ללא מעבר בדרכי המסחר העתיקות, כמו דרך הבשמים, שעברה דרך המפרץ הפרסי, הים האדום והנגב. רבים מנתיבי הסחר באזור מזרח הים התיכון נשלטו בידי הרפובליקה הוונציאנית, ופורטוגל קיוותה לשבור את המונופול הוונציאני בעזרת מציאת דרך חדשה למסחר עם המזרח הרחוק. השלטון הפורטוגזי במזרח אפריקה התמקד בעיקר ברצועת חוף באזור מומבסה. אזור זה נכבש בעשור בתחילת המאה ה-16, דבר שאפשר לפורטוגזים להשתלט ביתר קלות על האוקיינוס ההודי המערבי, וכך להשתלט על הסחר באזור שהיה בידיים ערביות.

אך ההגמוניה הפורטוגזית לא נמשכה לזמן רב, והתנגדו לה גורמים אירופים - אנגלים והולנדים, וכן מקומיים - בעיקר ערבים מעומאן. עד 1730, הערבים גירשו את הפורטוגזים מהחוף הקנייתי והטנזני. גם לאימפריה הפורטוגזית עצמה כבר היה פחות עניין בסחר הבשמים, שנעשה פחות רווחי.

הקולוניזציה הערבית הייתה משמעותית יותר מזו הפורטוגזית. אף שגם הערבים השתלטו רק על אזור החוף, הם הקימו מטעים והגבירו את סחר העבדים, דבר שהביא לחדירה משמעותית יותר לאזור, וכן העבירו את בירת עומאן לזנזיבר ב-1839. השלטון הערבי על כל הנמלים העיקריים בחוף המזרח-אפריקאי נמשך עד שהבריטים החלו להגביר את השפעתם באזור, תוך ניסיון להפסיק את סחר העבדים. עד שנות ה-80 של המאה ה-19, הגרמנים והבריטים כבר השתלטו על הנמלים ויצרו קשרי סחר עם מנהיגים מקומיים. אולם הנוכחות העומאנית המשיכה להתקיים באזור עד למהפכת 1964. עד היום, קנייתיים ממוצא עומאני הם עשירים יחסית ובעלי השפעה פוליטית באזור החוף של קניה.

בסוף המאה ה-19 נקבעו גבולותיה בהסכם ברלין שנחתם בין המעצמות האימפריאליסטיות, והחל משנת 1895 היא הייתה לקולוניה בריטית, כחלק מ"הפרוטקטורט המזרח אפריקאי". בריטניה החלה לבצע בקניה תהליך מודרניזציה מואץ והעבירה אליה אלפי מתיישבים לבנים שהשתלטו על חלק הארי של אדמותיה הפוריות. המקומיים נדחקו לשטח מצומצם ונחות, שנתחם על פי החלוקה האתנית והחברתית של האוכלוסייה. הדומיננטיות הלבנה עוגנה בחוקי המדינה ובהגנת הכוחות המזוינים. בחיפוש אחר עבודה, עברו רבבות קנייתים לערים הצפופות ומוכות האבטלה, ובראשן ניירובי. משנת 1945 החלו בני שבט הקיקויו להביע את מורת רוחם מהדיכוי בסדרה של שביתות ומעשי אלימות. שנה לאחר מכן קמה תנועת "האיחוד האפריקני של קניה" (KAU) בראשות ג'ומו קניאטה, שדרשה זכויות אזרחיות וביטול האפליה.

לאחר שהדרישות לא נענו, פרץ ב-1952 מרד המאו מאו, שכלל פעולות טרור כנגד הלבנים ומשתפי פעולה שחורים. לדיכוי ההתקוממות שחוללו 1,500 לוחמי המאו-מאו נדרשו לצבא הבריטי 50,000 חיילים ו-4 שנים. ב-1955 דוכא המרד, לאחר שעשרות אלפי מורדים נאסרו ומעל 13,500 אפריקנים נהרגו. זאת לעומת 32 לבנים בלבד.‏‏‏[6] למרות דיכוי המרד, החלה בריטניה לגבש חוקה חדשה שכללה רפורמות כלכליות וחברתיות, תוך ניסיון לאתר מנהיגות מתונה, שתוביל את קניה לאחר מתן העצמאות.

היסטוריה פוסט-קולוניאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות הישירות הראשונות לאפריקאים ל"מועצה המחוקקת" נערכו ב-1957, במסגרת ניסיונות הבריטים להעברה מסודרת של השלטון לידיים מתונות. למרות ציפיותיהם לעליית מועמד מתון, גבר לבסוף הלאומן בן שבט הקיקויו - ג'ומו קניאטה (שנעצר במרד המאו מאו ושוחרר מכלאו ב-1959), והוא גיבש ממשלה זמן קצר לפני שקניה הייתה למדינה עצמאית ב-12 בדצמבר 1963. שנה לאחר מכן היה קניאטה לנשיא הראשון של קניה, ותוך זמן קצר כונן מערכת שלטונית ריכוזית וחד-מפלגתית. עם זאת תחת שלטונו שמרה קניה על זיקתה למערב והייתה לאחת המדינות היציבות באפריקה.

אחרי מותו ב-1978 הפך דניאל אראפ מוי לנשיא. האיסור על פעילות מפלגות אופוזיציה נותר על כנו, ובמספר מערכות בחירות היה מוי המועמד היחיד. תקופת שלטונו של מוי התאפיינה בהתגברות השחיתות במדינה, בפגיעה בזכויות האזרח, ובלחץ גובר והולך של גורמי חוץ לעריכת רפורמות פוליטיות וכלכליות. למן 1997 הפסיקו הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית את הסיוע הכלכלי לקניה, והתנו את חידושו בהסתלקותו של אראפ מוי מן השלטון ובהנהגת דמוקרטיה רב-מפלגתית. בבחירות ב-1992 וב-1997 הותרה פעולתן של מפלגות אחרות, אך מוי ניצח שוב. בבחירות 2002 נאסר על מוי על-פי חוק להשתתף, ומוואי קיבאקי, שרץ מטעם מפלגות האופוזיציה, נבחר לנשיאות. ב-2013 נבחר לנשיאות סגן ראש הממשלה לשעבר אוהורו קניאטה.

חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות קניה
מחוזות קניה

קניה מחולקת כיום לשמונה מחוזות הנקראים "מאקואה" (מחוז, בלשון יחיד), ו"מיקואה" (מחוזות, בלשון רבים) בשפה הסווהילית. עיר הבירה ניירובי היא בעלת מעמד שונה משאר הערים ושאר המקומות בקניה, כשהיא נחשבת כמחוז עירוני עצמאי לצד שאר שבעת המחוזות במדינה. כל אחד מהמחוזות מנוהל על ידי נציב מחוזי. המחוזות עצמם מחולקים למועצות עירוניות הנקראות בסווהילית "וילאיה"; נכון לשנת 2009 מספרן במדינה עומד על כ-46. כל שמונה הנציבים המחוזיים ממונים על ידי נשיא קניה, וממשלת המדינה היא גם האחראית על מינוי ראשי המועצות העירוניות. גם המועצות העירוניות מחולקות בתורן למספר כולל של כ-497 שטחים במדינה הנקראים "טאאראפה". אותם שטחים מתחלקים למספר כולל של כ-2,427 מיקומים הנקראים "מטאה", ואלו מתחלקים למספר כולל של כ-6612 תתי-מיקומים במדינה, הנקראים בסווהילית "מטאה מדוגו".‏[7]

להלן חלוקת המדינה לשמונה המחוזות:

  1. מחוז מרכז
  2. מחוז החוף
  3. מחוז מזרח
  4. מחוז ניירובי
  5. מחוז צפון-מזרח
  6. מחוז ניאנזה
  7. מחוז עמק ריפט
  8. מחוז מערב

יחסי ישראל-קניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-קניה

בין מדינת ישראל וקניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1963, למעט בין השנים 1993-1973, בהן נותקו הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, בעקבותיה של מלחמת יום הכיפורים. נכון לשנת 2013, קשריה של ישראל עם קניה הם מן היציבים והטובים ביותר שיש לישראל עם מדינות אפריקה, כאשר שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות, מסחר וחקלאות. לישראל יש שגרירות רשמית בניירובי, בעוד שלקניה יש שגרירות רשמית בתל אביב.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלתה של קניה, הענייה במשאבי טבע, מבוססת בעיקר על חקלאות, המהווה את פרנסתם של כ-75% מאוכלוסייתה, אף שהיא מהווה רק 24% מהתמ"ג. הגידולים העיקריים הם תה, קפה, קנה סוכר, חיטה, תירס, ואורז. מגזר השירותים גם הוא חזק יחסית, וכך גם ענף התיירות המושך רבים לביקורי ספארי.

לאחר עצמאותה ב-1963 חלה בקניה צמיחה כלכלית מרשימה, אך החל מ-1974 ועד שנת 1990 היא פחתה משמעותית. בשנות ה-90 החלה בקניה רפורמה כלכלית ותהליך ליברליזציה. כיום, כלכלתה היא החזקה ביותר מבחינת התמ"ג לנפש במזרח ובמרכז אפריקה.

שותפות הסחר של קניה:

מניתוח נתוני סחר החוץ של קניה , על פי היחידה הכלכלית של מכון היצוא עולה כי, שותפות הסחר המרכזיות של קניה הן אוגנדה (10.5%), טנזניה (10.2%), הולנד (7.1%) ובריטניה (6.7%), אשר יחד מהוות יעד ל-34.5% מכלל היצוא הקנייתי. שאר היצוא מתחלק בין ארצות הברית, איחוד האמירויות, סודן, מצרים, פקיסטן וסומליה.

מבחינת  היבוא, 52.2% מגיע מחמש שותפות סחר מרכזיות: הודו (20.7%), סין (15.3%), איחוד האמירויות (9.5%) וערב הסעודית (6.7%). שאר היבוא מתחלק בין יפן, בריטניה, גרמניה, אינדונזיה, סינגפור, מצרים, פינלנד וטנזניה.

מניתוח נתוני היבוא נראה כי קניה עוברת תהליכי תיעוש ומיכון, בעוד שניתוח היצוא מצביע על מרכזיותו של ענף החקלאות. ניתן גם ללמוד על המעמד של קניה במזרח אפריקה ביחס לשותפות הסחר הגדולות  שלה  - טנזניה ואוגנדה, אליהן היא מייצאת 21% מסך היצוא שלה.

יבוא ויצוא לפי סיווג ענפי[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי היצוא העיקריים  של קניה הם מוצרי צמחים (47%), מזון, משקאות וטבק (9%), כימיקלים (8%) ומוצרים מינרלים (7%), כאשר היצוא שלה מתבסס בעיקר על חקלאות.

יצוא קניה  (M$) 

2010

מוצרי צמחים

2278

מזון, משקאות וטבק

445.4

כימיקלים

407.0

מוצרים מינרליים

358.4

מתכות פשוטות

298.2

טקסטיל

279.5

מכונות וציוד חשמלי

179.6

פלסטיק וגומי

156.0

שמנים ושומנים מבעלי חיים/מצמחים

150.2

פולפה מעץ, נייר וקרטון

96.6

בעלי חיים, מוצרים מבעלי חיים

89.4

כלי רכב, טיס ושיט

85.2

מוצרים מאבן, גבס, מלט, קרמיקה 

36.2

מכשירים וכלים אופטיים

15.7

עץ, פחם עץ ושעם

11.6

אחר

282.0

סה"כ

4887.1

ענפי היבוא העיקריים: מוצרים מינרליים (57%), מכונות וציוד חשמלי (49%), כלי רכב, טיס ושיט (29%) וכימיקלים (24%).

יבוא קניה (M$)

2010

מוצרים מינרלים

2790.4

מכונות וציוד חשמלי

2407.6

כלי רכב, טיס ושיט

1441.3

כימיקלים

1178

מתכות פשוטות

861

פלסטיק וגומי

636.2

מוצרי צמחים

536

שמנים ושומנים מבעלי חיים/מצמחים

484.7

טקסטיל

466.4

מזון, משקאות וטבק

426.5

פולפה מעץ, נייר וקרטון

368.4

יצ' אומנות, פריטי אספנות ועתיקות

128.7

מכשירים וכלים אופטיים

124.4

אחר

212.3

בעלי חיים, מוצרים מבעלי חיים

30.7

סה"כ

12092.9



יחסי סחר ישראל - קניה 2010-2013

על פי נתוני היחידה הכלכלית של מכון היצוא, ב-2013 עמד היקף הסחר על כ-100 מיליון דולר, ירידה של 28% לעומת השנה הקודמת (139 מיליון דולר).

התפתחות הסחר:

 ישראל-קניה 2012/2013 (M$)  

2010

2011

2012

2013

שיעור

 השינוי 2012/2013  

יצוא סחורות

49.4

62.2

116.5

87.7

-25%

יבוא סחורות

18.9

18.7

22.2

12.2

-45%

עודף מסחרי

30.5

43.5

94.3

75.5

-20%

היקף סחר

68.3

80.9

138.70

99.9

-28%

התפתחות הסחר ישראל-קניה, יצוא לפי ענפים, 2013:

יצוא מענף מוצרי הגומי והפלסטיקה הסתכם ב-31 מיליון דולר (ירידה של 50%) ומהווה 35% מכלל היצוא.

יצוא מענף מכונות וציוד הסתכם ב-15.1 מיליון דולר (עליה של 26%) ומהווה 17% מכלל היצוא.

יצוא מענף הכימיקלים ותזקיקי נפט  הסתכם ב-12.6 מיליון דולר (עלייה של 59%) ומהווה 14% מסך היצוא.

ענפי

 יצוא עיקריים של ישראל לקניה 2012/2013   (M$)
 

תיאור הענף

2012

2013

שיעור השינוי 13/12

משקל ביצוא 13

מוצרי גומי  ופלסטיקה

61.99

30.99

-50%

35%

מכונות וציוד

11.95

15.12

26%

17%

כימיקלים ותזקיקי נפט

7.88

12.56

59%

14%

ציוד טלקומוניקציה

11.74

12.27

5%

14%

מתכת בסיסית ומוצרי מתכת

9.02

6.33

-30%

7%

רכיבים אלקטרוניים

5.31

2.47

-53%

3%

מכונות למשרד ומחשוב

0.27

1.18

341%

1%

יצוא חקלאי

0.84

0.88

4%

1%

עץ, ריהוט, נייר ודפוס

1.24

0.87

-30%

1%

אחר

6.27

5.03

-20%

6%

התפתחות הסחר ישראל-קניה, יבוא לפי ענפים, 2013:

יבוא מכונות ומכשירים מכניים הסתכם ב-10.04 מיליון דולר (ירידה של 50%) ומהווה 82% מכלל היבוא.

יבוא מוצרי צמחים הסתכם ב-0.56 מיליון דולר (עליה של 20%) ומהווה 5% מכלל היבוא.

יבוא מוצרים כימיים הסתכם ב-0.47 מיליון דולר (עלייה של 154%) ומהווה 4% מסך היבוא.

ענפי

 יבוא עיקריים של ישראל מקניה  (M$)
 

תיאור הענף                

2012

2013

שיעור השינוי

 13/12
 

משקל ביבוא 13

מוצרים מבעלי חיים

20.85

10.04

-0.52

81.57%

מוצרי צמחים

0.47

0.56

0.20

4.53%

עץ, פחם ונצרים

0.00

0.47

154.29

3.79%

מכונות ומכשירים מכניים

0.00

0.47

231.83

3.78%

מזון, משקאות וטבק

0.02

0.25

12.89

2.01%

מוצרי טקסטיל

0.13

0.22

0.62

1.77%

מוצרי הלבשה נלווים

0.01

0.18

13.76

1.47%

כלי מדידה עדינים

0.00

0.06

יבוא חדש

0.47%

תכשיטים ואבנים יקרות

0.02

0.04

0.71

0.28%

מוצרים כימיים

0.01

0.01

0.13

0.11%

פרטי אבן וזכוכית

0.06

0.01

-0.91

0.05%

אחר

0.69

0.02

-0.97

0.17%

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר קניה

מחוף האוקיינוס ההודי במזרח מתמשכים מישורים עד לרמה המרכזית. הרמה המרכזית חצויה על ידי השבר הסורי אפריקני. הרמה הקנייתית היא מהאזורים החקלאיים המצליחים ביותר באפריקה. ההר הגבוה ביותר בקניה (והשני בגובהו באפריקה) מצוי ברמות אלו: הר קניה, שגובהו 5,199 מטר, ועליו קרחונים. האקלים לאורך החוף הוא טרופי, ואילו בפנים הארץ האקלים הוא יבש.

בעלי חיים וסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקניה יש שטח משמעותי שמהווה הביטאט לחיות בר. חמשת מיני החיות הגדולות של אפריקה מצויים גם בקניה: האריה, הנמר, התאו האפריקני, הקרנף והפיל. ניתן למצוא גם אוכלוסיות גדולות של חיות בר אחרות בגנים הלאומיים ובשמורות הציד במדינה. חדף פיל זהוב גב הוא בעל חיים אנדמי לקניה, ומצוי בסכנת הכחדה כמו יתר בעלי החיים בקניה, בשל שיעור גבוה של גידול אוכלוסיית בני האדם.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוכלוסייה מגוונת ביותר מבחינה דתית, אתנית ולשונית, וכוללת תושבים כמעט מכל קבוצה אתנית ולשונית גדולה באפריקה. בני קיקויו, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, מונים כ-22% מן האוכלוסייה. שבטים עיקריים נוספים הם הלוהיה (14%), לואו (13%), קלנג'ין (12%) והקמבה (11%). בנוסף יש מיעוט קטן של אירופאים, הודים וערבים, המהווים שריד לתקופה הקולוניאלית. 83% מהתושבים הם נוצרים, מתוכם כ-48% משתייכים לנצרות הפרוטסטנטית, ו-23.5% לנצרות הקתולית. 11% הם מוסלמים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  5. ^ ‏קידומת טלפון 005 מטנזניה ומאוגנדה‏.
  6. ^ ‏‏Hyam, Ronald, "The Road to Decolonisation, 1918–1968", University of Cambridge, 2007. p. 188
  7. ^ Census cartography: The Kenyan Experience


מדינות אפריקה

אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · דרום סודאן · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים 1 · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאון · סנגל · צ'אד · קומורו · הרפובליקה של קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה


חבלי ארץ "לא מוכרים": אזוואד · פונטלנד · סומלילנד · סהרה המערבית


שטחים תלויים: הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי · סנט הלנה · האיים הקנריים · סאוטה · מלייה · מדיירה · מיוט · ראוניון · סוקוטרה


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה.
אפריקה
מדינות האיחוד האפריקאי
אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בוטסואנה · בורונדי · בורקינה פאסו · בנין · גאנה · גבון · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · הרפובליקה המרכז אפריקאית · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · הרפובליקה של קונגו · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · ניגריה · ניז'ר · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סהרה המערבית · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה אפריקה