סומליה

סומליה (בסומלית: Soomaaliya, בערבית: الصومال), נקראה בעבר "הרפובליקה הדמוקרטית הסומלית", היא מדינה במזרח אפריקה הסובלת מחוסר יציבות שלטונית וחוסר יכולת השלטון המרכזי לכפות את מרותו על הכוחות השונים במדינה. הסמכות והשליטה בפועל הן בידי ממשלות של הישויות שאינן מוכרות סומלילנד, פונטלנד ובידי קבוצות וארגונים יריבים שונים המובילים את כוחות ההתנגדות והאופוזיציה.

סומלילנד הכריזה ב-1991 על עצמאות מלאה ומתפקדת כמדינה עם בחירות דמוקרטיות, מטבע ומוסדות שלטון הנמצאים בעיר הבירה הרגיישה, אולם היא לא זכתה להכרה רשמית של אף מדינה בעולם. נציגויות בלתי-רשמיות של סומלילנד נמצאות בבריטניה, ארצות הברית ובחלק מהמדינות השכנות. במהלך מלחמת האזרחים נפגעה עיר הבירה של סומלילנד כתוצאה מהפצצות מן האוויר על ידי סומליה, ו-50,000 אזרחים נהרגו. כיום שוקמה סומלילנד ושורר בה משטר יציב עם כלכלה חקלאית מתפתחת. איחוד מדינות אפריקה הכריז ב-2006 על אפשרות של הכרה בסומלילנד בדומה להכרתו באריתריאה. פונטלנד הכריזה על "עצמאות זמנית" ורואה את עתידה כמחוז אוטונומי בסומליה.

תושבי סומליה הם ברובם מוסלמים, והיא מוכרת כחברה בליגה הערבית אף על פי שרוב תושביה אינם דוברי ערבית. שפותיה הרשמיות של סומליה הן סומלית וערבית.

[עריכה] היסטוריה

המדינה נוסדה ב-1960 כאיחוד של מחוזות שהיו אז מושבות של בריטניה ושל איטליה. נשיאה הראשון היה עדן עבדוללה עוסמאן דאר שכיהן עד 1967. ב-1969 פרצה הפיכה בהנהגת הגנרל מוחמד סיאד בארה, במהלכה נרצח הנשיא עבד אי רשיד עלי שרמרקה. בארה תפס את השלטון, שינה את שם המדינה לרפובליקה הדמוקרטית של סומליה והנהיג משטר קומוניסטי.

בעקבות מלחמת אזרחים שהתחילה ב-1977 וטרם הסתיימה, המדינה התפרקה, והייתה קיימת רק להלכה. הארץ נשלטה ברובה על ידי מיליציות אסלאמיות עד למלחמה שהכריזו המיליציות נגד המדינה השכנה אתיופיה ונגד השלטון המרכזי הרעוע של סומליה. המלחמה עצמה נגמרה ב-12 בינואר 2007 לאחר שאתיופיה וצבא המשטר הפדרלי הנתמך על ידה, כבשו את השטחים שהמיליציות האסלאמיות פלשו אליהן והקימו ממשלת מעבר פדרלית, השולטת להלכה במדינה בחסות אתיופיה. המיליציות השונות, רובן אסלאמיסטיות קיצוניות, המשיכו בפעולות טרור אסלאמי ובתקיפת הלגיטימיות של השלטון המרכזי. בתחילת 2009 יצאו הכוחות האתיופיים מהמדינה ומאז התגברו ההתנגשויות בין המורדים לבין הכוחות הנאמנים לממשלת המעבר.

[עריכה] פוליטיקה

ממשלת המעבר הפדרלית (TFG) היא הממשלה המוכרת על ידי האומות המאוחדות ומדינות אחרות בעולם כממשלתה של סומליה. ממשלה זו נוסדה כחלק ממוסדות המעבר הפדרליים של השלטון כפי שהוגדרו באמנת המעבר הפדרלית אשר אומצה בנובמבר 2004 על ידי פרלמנט המעבר הפדרלי. על פי האמנה, שלטון המעבר יקבל מנדט של חמש שנים אשר בסופן תכונן חוקה חדשה ויוקם ממשל ייצוגי אשר ייבחר בבחירות לאומיות. שלטון מעבר זה הוא הניסיון האחרון בשורת ניסיונות לשקם את פעולת הממשל המרכזי בסומליה לאחר התמוטטות המשטר בשנת 1991 ומלחמת האזרחים שפרצה לאחריה. אבדולאי יוסוף אחמד נבחר לנשיא שלטון המעבר על ידי פרלמנט המעבר של סומליה ב-10 באוקטובר 2004. הוא זכה ב-189 מתוך 275 הקולות בפרלמנט. ישיבת הפרלמנט נערכה בקניה, מדינה שכנה.

בשנת 2006 השתלט ארגון מיליציה אסלאמי, "איחוד בתי הדין האסלאמיים", על רוב חלקה הדרומי של המדינה וקבע בתחום זה את חוקי השריעה. ממשלת המעבר הפדרלית, בסיוע כוחות מצבא אתיופיה, כוח שמירת שלום מארגון האיחוד האפריקאי וסיוע אווירי של ארצות הברית, הצליחה לדכא את המרד ואת רוב פעילות הטרור של הארגון, ולהשיב שליטה באזור. לאחר פעולה זו התפצל "איחוד בתי הדין האסלאמיים" למספר ארגונים נפרדים שחלקם המשיכו במאבק המזוין נגד השלטון המרכזי. התקפות ארגונים אלה נמשכו לאורך השנים 2007 ו-2008, ובתחילת 2009 הביאו לנסיגת הכוחות האתיופיים מן המדינה, כשהם מותירים אחריהם את כוחות ממשלת המעבר וכוח שמירת השלום, אשר ציודם מועט.

ב-29 בדצמבר 2008 נאם אבדולאי יוסוף אחמד בפני הפרלמנט בעיר ביידואה והודיע על התפטרותו מתפקיד נשיא המדינה. בנאום, אשר שודר ברדיו לאומה, הביע צער על כך שכשל בניסיונו להביא לקץ מלחמת האזרחים הנמשכת מזה 17 שנים. הוא אף האשים את הקהילה הבינלאומית בכך שלא תמכו די בממשלתו והודיע כי יושב ראש הפרלמנט יחליפו בתפקיד. בתוך חודשים אחדים נבחר נשיא חדש, שריף אחמד, מקרב אנשי האסלאם המתונים יותר, ועומר עבדיראשיד עלי שרמקה, בנו של הנשיא עבדיראשיד עלי שרמרקה שנרצח, נבחר כראש הממשלה החדש של המדינה. ממשלת המעבר הפדרלית בעזרת כוח שמירת השלום החלו בחודש פברואר 2009 בפעולות לתפיסה מחודשת של השליטה במחצית הדרומית של המדינה. כדי לחזק את שליטתו בדרום סומליה, כרת הממשל המרכזי ברית עם "איחוד בתי הדין האסלאמיים" וחלקים נוספים של הברית לשחרור מחודש של סומליה.

בחודש מרץ 2009, ובניסיון לקרב את הכוחות האסלאמיים, הודיעה ממשלת סומליה כי היא תכפיף מחדש את מערכת המשפט במדינה לחוקי השריעה. אולם העימות המזוין בדרום המדינה ובמרכז המשיך ואזורים נרחבים במדינה המשיכו להיות נתונים לשלטונן של קבוצות טרור אסלאמי קיצוניות שונות ובעיקר אל שבאב, הקשורים לארגון הטרור האסלאמיסטי אל קאעידה‏^[5].

בשנת 2009 דירג ארגון שקיפות בינלאומית את סומליה במקום האחרון במדד השחיתות הבינלאומי, אשר נועד לשקף את שכיחות השחיתות במגזר הציבורי במדינה. בשנת 2010 פורסם דו"ח מטעם ארגון הבקרה הבינלאומי של האו"ם ולפיו כוחות הביטחון בסומליה אינם יעילים אלא מושחתים, וכמחצית מן המזון שנועד לסיוע לאוכלוסייה האזרחית באזורי העימות בסומליה לא הגיע ליעדו. הדו"ח אף האשים אנשי ממשל סומליים בשיתוף פעולה עם פיראטים ואת ממשלת אריתראה בסיוע לקבוצות מורדים בדרום סומליה. ממשלת סומליה דחתה האשמות אלה.

ב-14 באוקטובר 2010 מונה מוחמד עבדולאהי מוחמד לראש ממשלתה החדש של סומליה במקומו של עומר עבדיראשיד עלי שרמקה. עבדולאהי צמצם את גודלה של ממשלת סומליה ל-18 שרים בלבד, לעומת ממשלה בת 39 שרים בעת כהונת קודמו בתפקיד. שר האוצר ושר המסחר והתעשייה היו היחידים מן הממשלה הקודמת אשר המשיכו בתפקידם הממשלתי.

ב-4 באוקטובר 2011, נהרגו מעל 65 בני אדם ועשרות נפצעו בפיצוץ משאית תופת על ידי ארגון טרור אסלאמי אל שבאב הקשור לאל קאעידה, בכניסה למתחם קריית הממשלה בבירת סומליה, מוגדישו‏^[6].

[עריכה] כלכלה

כלכלת סומליה מבוססת ברובה על חקלאות ומעט על דיג ושירותים. בצורות, סופות חול קשות ומלחמות האזרחים פגעו ביבולים החקלאים וכתוצאה מכך גרמו לירידה בתל"ג של סומליה. התל"ג לנפש עומד על 695 דולר אמריקאי לשנה.

בסומליה יש אוצרות טבע רבים שאינם מנוצלים כראוי וחלקם לא מנוצלים בכלל. בגלל המצב הכלכלי הקשה וחוסר פיקוח מצד השלטון המקומי, כורתים תושבי סומליה את היערות, שורפים את העצים ליצירת פחם עץ ואף מייצאים חלק מהתוצרת לחצי האי ערב.

חופי סומליה, בעיקר בחבל האוטונומי פונטלנד, כמו גם סומלילנד מהווים בסיס פעולה של שודדי ים.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת סומליה עם חלוקה לאזורי שליטה נכון למחצית הראשונה של שנת 2010. הממשל המרכזי שולט אך ורק באזורים הצבועים בכחול

סומליה שוכנת על החוף המזרחי של יבשת אפריקה, צפונית לקו המשווה, בין מפרץ עדן בצפון לבין האוקיינוס ההודי במזרח ובדרום. המדינה גובלת בג'יבוטי בצפון, אתיופיה במערב, וקניה בדרום מערב. לעתים סומליה יחד עם אתיופיה, אריתריאה וג'יבוטי נקראות קרן אפריקה. ההר הגבוה ביותר בסומליה הנקרא 'שימביריס' או 'סורוד קאד' מתנשא לגובה של כ-2,047 מטרים מעל פני הים.

[עריכה] דמוגרפיה

אוכלוסיית סומליה מוערכת ב-8 עד 9 מיליון איש, אולם קשה מאוד לקבוע מספר וודאי מאחר שהאוכלוסייה המקומית ברובה מורכב מנוודים וכן בגלל המצב הפוליטי הבלתי יציב וזרם הפליטים הנע בין סומליה למדינות המקלט וחזרה. מפקד האוכלוסין האחרון התבצע בשנת 1975 ומרבית האנליסטים החיצוניים משתמשים בנתון זה להערכת האוכלוסייה, אבל לא ניתן להשתמש בנתון זה בדיוק רב משום שסומליה היא אחת המדינות שאוכלוסייתן גדלה בקצב המהיר ביותר באפריקה ובעולם. אחדים מעריכים כי אוכלוסייתה מונה בין 10 ל-15 מיליון.

מבחינת ההתפלגות האתנית, מעריכים כי רק שני שליש מהאוכלוסייה הם סומלים, השליש שנותר מורכב ממיעוטים שונים כמו הבנטו, ברבנס, ררהמר, בג'וני, אי-ייל, גלגלא, טומל, ייביר וגבויי.

הסומלים מחולקים בין ארבעה שבטים עיקריים: דרוד, דיר (הכולל את איסק שלעתים נחשב כשבט נפרד), הוויה ורחנווין.

בשל מלחמת האזרחים, חלק מהאוכלוסייה חיה בקהילות שונות בגלות, והיא אחת המדינות הבולטות ביותר ביבשת מבחינה זו. יותר ממיליון סומלים חיים מחוץ לאפריקה והנתון לא כולל את אלו אשר התיישבו במדינות השכנות כמו ג'יבוטי, צפון-מזרח קניה ומחוז אוגדן האתיופי.

מילת נשים נפוצה בסומליה. ארגוני בריאות עולמיים פרסמו כי למעלה מ-95% מהילדות בסומליה עוברות מילה, בדרגות שונות של השחתת איבר המין הנשי. ‏‏^[7]