עוצמה פוליטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המושג עוצמה פוליטית משמש במחקר של יחסים בינלאומיים לציון העוצמה היחסית של מדינה אחת מול אחרות. הנס מורגנטאו בספרו "פוליטיקה בין האומות" מונה שורה של קריטריונים להערכת העוצמה.

לשיטתו של מורגנטאו "המדע המדיני מתרכז במושג האינטרס המוגדר ככוח, צבירתו, חלוקתו והפיקוח עליו", ועל כן חשוב לנתח את העוצמה הפוליטית של מדינות בדיון על היחסים ביניהם.

העוצמה מורכבת ממספר רב של גורמים ולאו דווקא מכוח צבאי בלבד. בין השאר, העוצמה מורכבת ממרכיבים קבועים, כמו מיקום גאוגרפי וכמות משאבים ומרכיבים תלויים, כמו מורל לאומי, רמת תיעוש, כוח צבאי, כוח כלכלי, גודל ומאפייני אוכלוסייה ופעילות דיפלומטית. מרכיבי העוצמה אינם בעלי חשיבות זהה וחשיבותם משתנה בהתאם למאפייניה של הזירה הבינלאומית ממדינה למדינה ובין זמנים שונים. יש מדינות אשר עוצמתן מרוכזת במרכיב ספציפי אחד, לעומת מדינות שבסיס עוצמתן רחב ומגוון. ככל שבסיס העוצמה רחב ומגוון יותר, כך רבה יותר עוצמת המדינה.

מרכיבי העוצמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח ואוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל שעל שטח נתון חיה אוכלוסייה רבה יותר, גדלה העוצמה. מצד שני, אוכלוסייה רבה מדי עלולה להיות מקור חולשה של המדינה. חוסר יחס סביר בין השניים עלול להביא להקטנת העוצמה הלאומית, גם אם אחד משני הגורמים (שטח או אוכלוסייה), הוא בעל גודל אבסולוטי רב.

איכות גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מיקום גאוגרפי משפיע על מצב פוליטי.
  2. אקלים ומזג אוויר: קור או חום יכולים להקטין את העוצמה, קרבה לים ואקלים נוח מאפשרים פיתוח תרבות אנושית המתבססת על קדמה, טכנולוגיה ויכולת צבאית. יובש רב, משקעים מרובים, חורף או קיץ קשים יכולים להשפיע לרעה על עוצמת המדינה.
  3. גבולות = צורת המדינה, גבולות שהם מכשולים טבעיים (מעבר מים עמוקים, ים, מדבריות, קרחונים, הרים גבוהים וכדומה), משמשים כגורם מסייע למדינה להתגונן. גבולות ארוכים ושטח צר הם בלתי נוחים להגנה, ומהווים מקור חולשה של מדינה.

משאבים טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאבי טבע אסטרטגיים: משאבים שמסייעים לעוצמתה של מדינה, כגון נפט, פחם, ברזל וכדומה. המדינות השולטות במשאבים אלו יוצרות תלות של מדינות אחרות בהן, ובעקבות כך עוצמתן עולה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולת כלכלית של מדינה מהווה מרכיב מרכזי של בסיס עוצמתה הפוליטי, יש הטוענים כי יכולת כלכלית היא תנאי הכרחי לרכישת עוצמה. החשיבות הרבה ליכולת הכלכלית נובעת מהסיבות הבאות:

  • מידת ניצולם של נתוני השטח והאוכלוסייה.
  • מדד לכושר עמידתה של המדינה.
  • תנאי חשוב להקמתו של צבא מודרני.
  • מדד למידת יכולתה של מדינה להשתמש באמצעים כלכליים כדי להרתיע בזירה הבינלאומית על התנהגותם של מדינות וארגונים.

צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולתה הצבאית של מדינה מתבטאת בכושרה להפעיל או לאיים להפעיל את צבאה כלפי מדינה שנייה, כדי לכפות על השנייה התנהגות מסוימת הרצויה למדינה הכופה. עוצמה צבאית מורכבת מרכיבים מדידים, כמו מספר הטנקים, גודל כוח האדם; מבחינה ארגונית וכמותית כמה חטיבות לוחמות, תומכי לחימה ואנשי שלישות וכן הלאה עומדים לרשותה; מבחינת התקציב - מה גודל התקציב במושגים מוחלטים, ומה יחס תקציב הביטחון ביחס לתקציב הכולל; וממרכיבים איכותיים, רמת האימון של החייל, רמת האוכלוסייה, מורל הגייסות. המרכיב המשפיע בגורם זה הוא האדם.

רק שקלול של מרכיבים כמותיים ואיכותיים ייתן את היכולת הצבאית האמיתית. לא ניתן לעשות חיבור זה בצורה אובייקטיבית, וניתן לעשות רק הערכה.

מורל לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרת המורל הלאומי מורכבת מחיבור של מרכיבים: דימוי עצמי של הציבור, הדימוי של היריב ונסיון היסטורי. מרכיב המורל הלאומי משתנה בקצב מהיר, והוא סובייקטיבי. ישנם ארבעה גורמים המשפיעים על המורל:

  • סוג המשטר.
  • רמת התפתחות פוליטית, הכלכלית והצבאית - ככל שמדינה מפותחת יותר, הציבור יותר חשוף למידע, והוא יודע יותר את המציאות - המורל נובע מהבנת המצב.
  • האתגר הניצב בפני המדינה.
  • מידת ההסכמה בשאלת היסוד. אם במדינה יש הסכמה לגבי הבעיה שאיתה היא מתמודדת, יש סיכוי גדול שהמורל הלאומי יהיה גבוה.

המורל הלאומי הוא מרכיב בלתי מוחשי, בלתי ניתן למדידה מדויקת ובלתי ניתן לחיזוי.