גבול

ערך זה עוסק בגבול גאוגרפי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גבול (פירושונים).

חיילים מצריים מסיירים לאורך גבול ישראל-מצרים

בגאוגרפיה, גבול הוא קו המפריד בין ישויות גאוגרפיות. משתמשים במונח "גבול" במיוחד כדי לסמן הפרדה בין מדינות, אך גם לציין הפרדה בין ערים באותה מדינה, מחוזות וכדומה. להצגת קו הגבול משמשת מפה. גבול המפריד בין מדינות נקרא לעתים "גבול בינלאומי".

גבול מדיני

מתאר הגבולות בין ישראל, סוריה ולבנון באזור הר חרמון‏‏. הקו הכחול בין ישראל ולבנון, נקבע על ידי האו"ם בשנת 2000 – מצוין בכוכבית שחורה. קו קדמי ישראלי של קוי הפרדת הכוחות בין ישראל וסוריה 1974 – מצוין בכוכבית כחולה. קו קדמי סורי של קוי הפרדת הכוחות בין ישראל וסוריה 1974 – מצוין בכוכבית אדומה

גבול הנוצר בין מדינות כתוצאה מהסכם שלום או מלחמה. כאשר הגבול הוא תוצאת מלחמה הוא נקרא גבול ארעי כלומר גבול זמני עד המלחמה הבאה או עד הסכם שלום. כאשר הגבול הוסדר בהסכם שלום הוא נקרא גבול מוסכם. גבול גם יכול להקבע על ידי התיישבות בשטח שאין עליו בעלות של אף מדינה, ובשלב זה יכול השטח להפוך לשטח מדינה. נוסף על כך, גם על ידי קניית שטחים ממדינה אחרת שטח יכול להפוך לשטח של המדינה הקונה.

סכסוכי גבול

לעתים מיקומו המדויק של קו הגבול שנוי במחלוקת. במקרים קיצוניים גורמת מחלוקת זו לעימות מזוין ולעתים ארוך-טווח. סכסוך הגבולות בין בוליביה ופרגוואי על השליטה באזור הצ'אקו התפתח בשנת 1932 למלחמת הצ'אקו. במלחמה שפרצה בשנת 1998 בין אתיופיה לאריתריאה בעקבות סכסוך גבול ביניהן נהרגו אלפי חיילים משני הצדדים.

אמצעים דיפלומטיים לקביעת הגבול

אזור גדר המערכת שבגבול ישראל-לבנון

גבול מדיני נקבע בהסכם שלום בין שתי המדינות, או בהסכמים נחותים ממנו, שבהם נקבע הגבול למעשה, כגון הסכם שביתת נשק או הפסקת אש. הגבולות הנוכחיים של ישראל עם מצרים וירדן נקבעו בהסכמי השלום עם מדינות אלה, ואילו בתום מלחמת העצמאות נקבעו גבולות אלה בהסכמי שביתת הנשק. עד לחתימת הסכמי שביתת הנשק היווה קו הפסקת האש את הגבול. בחוזה ורסאי שנחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה נקבעו גבולותיה של גרמניה.

פעמים אחרות נכפה הגבול בהחלטה של חבר הלאומים או של האו"ם. בדרך זו נקבע בשנת 1921 קו הגבול בין יוגוסלביה לאלבניה, לשם סיום סכסוכי הגבול בין שתי מדינות אלה.

טופוגרפיה של הגבול

גבול של אזור בעל מאפינים פיזיים (טבעיים) ללא התערבות האדם. לדוגמה גבול ימי, גבול אקלימי וגבול טופוגרפי קרוי גבול טבעי בפרט אם מתקיים בו מכשול טבעי. הגבול בין ישראל לירדן, למשל, עובר לאורך נהר הירדן. מעלה הנהר ריו אורוגוואי משמש גבול בין ארגנטינה לברזיל ומורד הנהר משמש גבול בין ארגנטינה לאורוגוואי.

פעמים אחרות נקבע הגבול בצורה שרירותית. חלק ניכר מקו הגבול בין ישראל למצרים, למשל, עובר באזור שאין בו עצמים גאוגרפיים בולטים, ולכן נמתח הגבול בקו ישר ששורטט במפה. גבול קנדה-ארצות הברית, אשר נקבע באמצע המאה ה-19, נמשך בחלקו בקו ישר לאורך קו הרוחב ה-49, ללא התחשבות בתוואים טופוגרפיים כלשהם.

במקרים קיצוניים עובר קו הגבול בתוך עיר, תוך שהוא מפריד בין יושביה. דוגמה מפורסמת לכך הוא הגבול שעבר בין שני חלקי ברלין, שלשם מניעת חצייתו הוקמה חומת ברלין. דוגמאות ישראליות הן רפיח (משנת 1982, עת השלימה ישראל את נסיגתה מחצי האי סיני), ירושלים (עד 1967, אז אוחד חלקה המערבי עם חלקה המזרחי ואף סופח רשמית למדינת ישראל), ורג'ר (משנת 2000, עם סיום השהות ברצועת הביטחון וההתבססות לאורך הקו הכחול).

גבול שטח השיפוט

ערך מורחב – תחום שיפוט

גבול שטח השיפוט קובע את תחומה של רשות מקומית: עיר, מועצה מקומית וכו'. לגבול זה יש חשיבות בכל הנוגע לתחומי אחריותה של הרשות המקומית: אספקת מים, ניקיון, תחזוקת כבישים וכו', אך מעבר לעניינים אלה, שלעתים נדמים כטריוויאליים יותר, יש לו השפעות חשובות על סוגיות חברתיות ראשונות במעלה, ובין היתר יש לו השפעה על יצירתם על פערים סוציו-אקונומיים.

גבולות נוספים

• גבול אזורי: גבול המפריד בין אזורים שונים. הגבול האזורי מסומן במפות, ובדרך כלל אין לו סימון בשטח.
• גבול יבשתי: גבול מדיני העובר ביבשה.
• גבול ימי: גבול מדיני העובר בים.

ראו גם

• גבולות מדינת ישראל

לקריאה נוספת

• ערן רזין ערן ואנה (2000), הליכים לשינוי תחומי שיפוט מוניציפליים: דמוקרטיה מקומית לעומת "שליטה מלמעלה", מכון פלורסהיימר לחקר מדיניות, ירושלים.
• ישי בלנק, (2003), "מקומו של ה"מקומי": משפט השלטון המקומי, ביזור ואי-שוויון מרחבי בישראל", משפטים, כרך לד(2) 197.

קישורים חיצוניים

• קו גבול מצגת וידאו של ד"ר אורי שיינס, בערוץ האקדמי מייסודה של אוניברסיטת חיפה