עלים אדומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלים אדומים
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי בזי גטה
הופק בידי חגי ארד, אלעד פלג (דרומהפקות)
תסריט בזי גטה
עריכה לב גולצר
שחקנים ראשיים דבבו אשטו
מאיר דסה
סולומון מרשה
מוזיקה דרור חי שימן
צילום עידן ששון
מדינה ישראלישראל ישראל
הקרנת בכורה 2014
משך הקרנה 90 דקות
שפת הסרט אמהרית, עברית
דף הסרט ב־IMDb

עלים אדומים הוא סרט דרמה ישראלי משנת 2014 בכתיבתו ובימויו של בזי גטה, עם דבבה אשטו, מאיר דסה וסולומון מרשה בתפקידים הראשיים.

הסרט דובר ברובו אמהרית והעלילה מתארת התנגשות בין התרבות והערכים האתיופים עליהם שומר ראש המשפחה באדיקות, אל מול המציאות שטופחת על פניו.

הסרט זכה בפרס "נמר הזהב" לשחקן ראשי (דבבה אשטו) בפסטיבל הקולנוע והטלוויזיה הבינלאומי בקנדה.

אשטו הוא שחקן ידוע באתיופיה והוטס לישראל לתפקיד הראשי בסרט הזה מכיוון שלא נמצא בישראל שחקן אתיופי בגיל מבוגר.

הסרט הופק בתמיכה ומימון של: קרן הקולנוע הישראלי; מועצת הכבלים והלוויין; קרן גשר לקולנוע רב תרבותי; קרן אבי חי; yes; ומפעל הפיס.

בזי גטי זכה בפרס הפדרציה הבינלאומית של מבקרי הקולנוע (FIPRESCI)‏ במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים 2014 ובפרס ע"ש ענת פרחי לסרט הביכורים הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים, 2014.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסגניו טדלה (דבבה אשטו), הוא אלמן קשיש שעלה לפני שנים מאתיופיה לישראל עם אשתו ושלושת ילדיו - ברוך (מאיר דסה), משה (סולומון מרשה) ובוסנה (רותי אסרסאי).

הסרט מתחיל בטקס גילוי המצבה לסוף השלושים לזכר אם המשפחה ובארוחה המשפחתית שבסופה מודיע מסגניו כי החליט למכור את הבית תמורת מיליון שקל ולגור אצל ברוך ומשה. המשפחה מתנגדת לכך בחריפות אך ללא הועיל.

מסגניו נוסע לבנו ברוך במגדל העמק ומתקבל על ידי כלתו זהבה (חנה היילה) ונכדתו לי (אורית ואסה). בסעודת ליל שבת הוא מתרעם על הנכדים שמדברים בטלפון בשבת. בסעודת נוכחת גם בתו בוסנה (רותי אסרסאי) שהוא מתנגד לקשריה עם בן זוגה ורוצה לכפות עליה את רצונו כמו שנהוג היה בחברה הפטריארכית באתיופיה. בוסנה מסרבת והוא מכנה אותה "זונה" וגורם לה לברוח מהדירה.

הוא הולך לבקר אצל אחיו אצ'נפ (מולא מנגיסטו) שיש לו חוות עזים כמו באתיופיה ונהנה שם. בשובו לדירה הוא שומע את זהבה משוחחת בטלפון עם חברתה ומספרת לה על התנהגות מסגניו ועל רצונה שימות. הוא מגלה זאת לברוך שפוקד על זהבה שתבקש סליחה ותנשק את ברכיו של מסגניו. היא מסרבת בתחילה אבל לבסוף מסכימה כדי לשמור על שלום בית. מסגניו מסב לחרטה שלא באה מהלב ועוזב לביתו של בנו משה.

משה נשוי לאורלי (שולה מולא) ולהם בן, מתן (דוד גתהון). תוך זמן קצר מגלה מסגניו שמשה בוגד באשתו והוא נאלץ להתערב בסכסוך של הזוג שגולש לעימות מילולי בצעקות.

לבסוף מציעים ברוך ומשה לאביהם, מעבר לדיור מוגן. מסגניו נעלב עד עמקי נשמתו, צועק על בניו, בורח לרחובות העיר, נתקל בנערים שיכורים שחובטים בו ונעצר על ידי שוטר ושוטרת ממשטרת ההגירה.

נלקחת ממנו טביעת אצבעות והוא מצולם. בבוקר הוא משוחרר אך איש לא בא לקחתו והוא ממשיך בנדידה ברחובות לקראת עתיד לא ברור.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
דבבה אשטו מסגניו טדלה ראש המשפחה
מאיר דסה ברוך טדלה
חנה היילה זהבה טדלה
אורית ואסה לי טדלה
עדיאל זמרו טייטו טדלה בנו של ברוך
סולומון מרשה משה טדלה
שולה מולא אורלי טדסה
דוד גתהון מתן טדלה במ של משה
רותי אסרסאי בוסנה טדלה
מולא מנגיסטו אצ'נפ טדלה אחיו של מסגניו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]