מגדל העמק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגדל העמק
Migdal HaEmek COA.png
Migdal-haaemek-municipal-building.jpg
בניין העירייה במגדל העמק
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אלי ברדה
גובה ממוצע ‎212‏ מטר
תאריך ייסוד 1953
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏-49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 24,810 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.5%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 3,249 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 7,637 דונם
מיקום מגדל העמק
מגדל העמק
מגדל העמק
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3817
פרופיל מגדל העמק נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.migdal-haemeq.muni.il
כיכר הכניסה למגדל העמק
המגדל במגדל העמק שבראשו הייתה אמורה להיות "מסעדה מסתובבת"

מִגְדַּל הָעֵמֶק היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, על שלוחה של הרי נצרת, כ-4 קילומטרים דרומית-מערבית לנצרת. השם "מגדל העמק" הוענק לה על ידי נשיא המדינה אז יצחק בן צבי.
שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל-מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל‏[1]. מגדל העמק נוסדה בשנת 1953 בקרבת הכפר הערבי הנטוש אל-מוג'ידל כמעברה, הפכה מאוחר יותר לעיירת פיתוח והוכרזה כעיר בשנת 1988. בעקבות גל העלייה של שנות ה-90 צמחה מגדל העמק והתווספו לה שכונות רבות בחלקה הצפוני. כדי לאפשר את שילובן בעיר הועתק קטע כביש 75 (טבעון נצרת), שעבר בתוך היישוב, צפונה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים במגדל העמק 24,810 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 52.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 5,954 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[2]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תשי"ג
  • גן ישראל
  • תדהר
  • יסמין
  • יפה נוף
  • מגדל אור
  • מצפה העמק
  • פנחס ספיר
  • נוף העמק
  • קריית רבין
  • רמת אשכול
  • רמת בלפור
  • רסקו
  • שכונת שלום
  • נחל צבי
  • הערבה
  • פנינת העמק
  • יערת העמק
  • תדהר
  • שוהם

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שלושה אזורי תעשייה:

  • רמת גבריאל - הגדול מבין השלושה. ממוקם בצפון העיר, מיועד בעיקר לתעשיית היי טק. מועסקים בו כ-4,000 עובדים.
  • אזור התעשייה הדרומי - מיועד לתעשייה זעירה ולשירותים נלווים ומועסקים בו כ-1500 עובדים.
  • שגיא 2000 - אזור חדש דרומית לצומת כפר ברוך על כביש 73. אזור זה משותף לעיריית מגדל העמק ולמועצה האזורית עמק יזרעאל. מסילת העמק - מסילת הרכבת מחיפה לבית שאן, עתידה לעבור בסמוך לו.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר ישנם 22 גני ילדים ממלכתיים, 4 גנים ממלכתיים-דתיים, ו-21 גנים עצמאיים. החינוך היסודי בה כולל 4 בתי ספר יסודיים ממלכתיים, בית ספר ממלכתי דתי אחד, בית ספר אחד לחינוך מיוחד ובתי ספר חרדיים. בחינוך העל-יסודי יש שתי חטיבות ביניים ובית ספר תיכון המקיף ”אורט רוגוזין”. בנוסף להם יש גם ישיבות ובניהם ישיבת חב"ד תומכי תמימים וכוללים.

בעיר ממוקם מרכזה של רשת החינוך הארצית "מגדל אור", שהוקמה על ידי רב העיר, יצחק דוד גרוסמן.

תרבות ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה ה-73 לזכר חללי אסון המסוקים ב-1997
כיכר הספרים במגדל העמק. בה נמצא הפסל "מילה בסלע" של האמן דני קדם. ברקע המרכז למוזיקה ולמחול על שם ד"ר ברנרד הלר

בעיר קיימים מתנ"ס, היכל תיאטרון ומרכז מוזיקה ומחול. פעילויות תרבות נערכות גם בבית ”יד לבנים” שנפתח בשנת 2000. במגדל העמק פועלות להקת מחול, חבורת זמר מבני היישוב וחוג לריקודים סלוניים שזכה מספר פעמים באליפות הארץ.

בצפון העיר שוכן הפארק העירוני רבין. הפארק משתרע על שטח של 35 דונם והוקם ע”י הקק”ל והעירייה בשנת 2006. בדרום-מזרח העיר שוכן יער בלפור המשתרע על שטח של 4,300 דונם. מסלול אופניים מעגלי באורך של 15 קילומטרים מקיף את העיר. במרכז העיר, בין פארק ראשונים לשכונת פנינת העמק, נמצא פארק עתיקות. בפארק 15 גתות ששימשו לייצור תירוש וכן מחצבה, קברים מהתקופה הרומית והביזנטית ומערכות קבורה.

בספורט מייצגת את העיר קבוצת כדורסל "הפועל מגדל העמק" בליגה הלאומית בכדורסל.

ראשי המועצה והעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1957 - 1953: נאג'י קוויטי, יושב ראש המועצה הממונה מטעם משרד הפנים .
  • 1959 - 1957: אברהם זלוסצר (בן שמעון), ממובילי הקמת היישוב מטעם המוסדות המיישבים, ראש הוועד הנבחר הראשון, שימש לאורך שנים רבות סגן ומ"מ ראש המועצה.
  • 1977 - 1959: צבי אלדרוטי, ראש המועצה הראשון
  • 1978 - 1977: יעקב טולדנו
  • 1998 - 1978: שאול עמור. משנת 1988 - ראש העיר
  • 1998 - מכהן: אלי ברדה

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל כולל את המוטיבים הבאים:

  • ענף עץ זית - מסמל את עצי הזית הרבים הגדלים באזור.
  • גלגל שיניים - מסמל את התפתחות התעשייה בעיר וחשיבותה הכלכלית.
  • שדה חרוש - מסמל את החקלאות בעמק יזרעאל.
  • בית בצלע ההר - מסמל את אופי הבניה של העיר על צלע ההר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל העמק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסבר על שם העיר על פי האקדמיה ללשון
  2. ^ פרופיל מגדל העמק באתר הלמ"ס


קואורדינטות: 32°40′42.59″N 35°14′39.83″E / 32.6784972°N 35.2443972°E / 32.6784972; 35.2443972