המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין
המועצה לשידורי הכבלים והלוויין אחראית על שידורי החברות "הוט" ו"יס", ומקבילה לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, האחראית לשידורי ערוץ 2 וערוץ 10.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בשנת 2005, החליטה שרת התקשורת דאז דליה איציק להקים את "ברית המועצות" (רשות לאומית לתקשורת) כאיחוד בין המועצה לשידורי הכבלים והלוויין לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. בראשות המועצה המאוחדת אמור היה לעמוד עו"ד יורם מוקדי, אשר עמד אז בראשות המועצה לשידורי הכבלים והלוויין. עם עזיבתה של איציק את תפקידה, הוקפא מינויו של מוקדי.
באפריל 2008, חודשיים לאחר עזיבתו של יגאל לוי, סמנכ"ל משרד התקשורת אשר שימש כממלא מקום היו"ר [1], בחרה ועדת איתור של משרד התקשורת את איש התקשורת ניצן חן לתפקיד יו"ר המועצה.
[עריכה] מבנה
המועצה לשידורי כבלים ולוויין היא מועצה ציבורית, המתכנסת אחת לשבוע. חבריה מכהנים במועצה ללא שכר, ב"שליחות למען הציבור", ולכל אחד מהם עיסוקים אחרים. האדם היחיד המקבל שכר, שעיסוקו העיקרי הוא בתפקיד זה, הוא היו"ר.
המועצה לשידורי כבלים ולוויין מורכבת משלושה עשר נציגים מלבד היו"ר:
- שישה חברי מועצה הינם נציגי משרדי הממשלה השונים: משרד התקשורת, משרד המשפטים, משרד החינוך, ומשרד האוצר.
- שבעה חברי מועצה הינם נציגי ציבור: נציגי גופי תרבות וחינוך ציבוריים ונציגי מרכז השלטון המקומי.
[עריכה] החלטות המועצה
המועצה השפיעה על שוק הכבלים והלוויין בישראל דרך החלטות שהתקבלו בנושאים שונים: ב-2002, תיקנה המועצה את הכללים הנוגעים לשידור ערוצים זרים בישראל, המשדרים פרסומות ישראליות. המועצה קבעה בהחלטתה, כי איסור שידור הפרסומת הקבוע בחוק התקשורת, והאוסר שידור פרסומות בכבלים ובלוויין (למעט בערוצים ייעודיים ובערוץ 2 ו-10), חל גם על "שידורים המיועדים בעיקרם לישראל" המשודרים בערוצים זרים. ככלל, מנעה המועצה שידור תכני פרסומת בערוצים זרים המיועדים ללקוחות ישראליים, שאינם נושאים בכל אותן מחויבויות רגולטריות המוטלות על ערוצים ישראליים המבקשים לשדר תכני פרסומת. המועצה ניסחה מאפיינים הקובעים מה הם "שידורים המיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו", עליהם החילה את האיסור הנ"ל. בין המאפיינים: מחצית מן השידורים הם בעברית ושידורים אשר מיועדים בתכניהם לקהל הישראלי. ב-2009, החליטה המועצה כי החברות הוט ויס יתנו למנויים זכות יציאה מן החוזה למשך 30 ימים, ללא קנס, כל עת שתנאיי החוזה הראשוניים הופרו, כגון הורדת ערוץ מחבילת התוכן. מהלך זה נולד בעקבות הסרת ערוצי טלוויזיה מחבילות התוכן על ידי הוט ויס כמהלך חד צדדי וללא פיצוי נאות למנויים, שנאלצו לקבל את השינוי כמו שהוא.
[עריכה] קישורים חיצוניים
 |
||
|---|---|---|
| טלוויזיה ממלכתית (מימון מאגרה) | ||
| הגופים המפקחים |
רשות השידור · (משרד החינוך · הכנסת) |
|
| הגופים המשדרים | ||
| טלוויזיה מסחרית (מימון מפרסום) | ||
| הגופים המפקחים | ||
| הגופים המשדרים | ||
| טלוויזיה רב ערוצית (מימון מדמי מנוי) | ||
| הגופים המפקחים |
המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין |
|
| הגופים המשדרים | ||
| טלוויזיה רב ערוצית ייעודית (מימון מפרסום) | ||
| הגופים המפקחים |
המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין |
|
| הגופים המשדרים |
מוסיקה: ערוץ 24 · רוסית: ערוץ 9 · ערבית: ערוץ 30 · חדשות: ערוץ החדשות הייעודי · מורשת: ערוץ המורשת הייעודי |
|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ לי-אור אברבך, יגאל לוי עזב את מועצת הכבלים והלוויין, באתר nrg מעריב, 18/2/2008
