פורטל:המורשת העולמית/מדינה נבחרת/1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דגל הולנד
דגל הולנד

רוב אתרי המורשת העולמית בהולנד מתמקדים בכיבוש הים ובמלחמתם המתמדת של ההולנדים בהצפות.

טחנות הרוח בקינדרדייק-אלסהאוט הן קבוצה של 19 טחנות רוח הניצבות בכפר קינדרדייק, כ-12 ק"מ דרומית-מזרחית למרכז העיר רוטרדם בפרובינציה דרום הולנד בהולנד. טחנות רוח הוקמו בקינדרדייק כבר בסוף המאה ה-14, אך הטחנות הניצבות במקום כיום, הוקמו החל באמצע המאה ה-18 לאחר מספר הצפות קשות בשנת 1726. למרות מספר שיפורים ותוספות למערך במשך המאה ה-18, השיטה הוכיחה את עצמה כבלתי יעילה, בשל כך שגובה מי הנהרות היה גבוה מידי מכדי שניתן יהיה להזרים אליהם את המים העודפים. החל במחצית השנייה של המאה ה-19 הוחלפו טחנות הרוח בתחנות שאיבה, והטחנות יצאו מכלל שימוש וחלקן נהרס.

תחנת השאיבה ד. פ. ואודה
תחנת השאיבה ד. פ. ואודה

סכוקלנד הוא חבל ארץ בפולדר הצפון-מזרחי שהיה בעברו אי בשטח כולל של כ-150 הקטאר, אך הימה שסביבו יובשה, והוא היה לחלק מהיבשה. הצפה קשה בשנת 1859 גרמה לנזק לאי, ותושביו פונו ממנו. מצב זה נותר בעינו עד שנת 1940, עת המרווח האחרון בסוללה המקיפה את האי נסגרה, והפולדר התייבש בשנת 1942 והקיף את האי ביבשה. עם זאת, בשטח עדיין ניכרים היטב ההבדלים בין האי ההיסטורי ליבשה שסביבו.

המעוז לייד מאודן (קווי ההגנה של אמסטרדם)
המעוז לייד מאודן (קווי ההגנה של אמסטרדם)

תחנת השאיבה ד. פ. ואודה בצפון-מזרח הולנד היא תחנת השאיבה המונעת בקיטור הגדולה באירופה, והיא ייחודית בכך שאף שנחנכה בשנת 1920 היא עדיין פעילה, גם אם באופן חלקי ביותר. שיטפון קשה ב-1894 הוביל להקמת התחנה שנקראה על שם האדריכל שהופקד על תכנונה והקמתה. הבנייה החלה בשנת 1916 והתחנה נחנכה ב-7 באוקטובר 1920. ב-1932 הסתיימה הקמת הסכר הגדול שסגר את ימת זאודרזה הסמוכה והפך אותה לאגם אייסל. כתוצאה מכך ירד מפלס מי האגם באופן ששאיבתם שוב לא הייתה אפשרית. מאז מופעלת התחנה במשך ימים ספורים בכל שנה, כמו בעת הסערות שפקדו את האזור בחודש ינואר 2007.

קווי ההגנה של אמסטרדם מייצגים פן שונה של הנוף המישורי של הולנד ורגישותו להצפות. קו ההגנה נמתח בצורת מעגל סביב העיר אמסטרדם והוא תוכנן כקו הגנתי אשר יאפשר את הצפת המישורים סביב העיר במים. ההצפה הייתה אמורה להביא את המים למפלס של 30 ס"מ, דבר שימנע את חציית השטח בסירות. הרעיון שעמד בבסיסה של התוכנית היה שהולנד מוקפת בשלוש מעצמות צבאיות - פרוסיה, צרפת והממלכה המאוחדת - ועובדה זו יחד עם מוראותיה של מלחמת צרפת–פרוסיה ביססה את הדעה שיש לגונן על אמסטרדם, וכי בעת הצורך תהפוך העיר למצודה האחרונה של ממלכת הולנד. המערכת כוללת 45 מעוזים ומספר רב של מתקנים משניים הממוקמים במרחק של 10 עד 15 ק"מ ממרכז העיר. אלה נבנו במקומות בהם דרכים, מסילות רכבת וסכרים חצו את קו ההגנה, ועל כן לא ניתן היה להציפם. לכל אתרי המורשת העולמית בהולנד.