פורטל:המורשת העולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
P Moai.png

אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. האסיפה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה.

על מנת להיכלל ברשימת האתרים על המועמד להיות בעל ערך עולמי יוצא מהכלל ולעמוד לפחות באחד מעשרה הקריטריונים. אלו נחלקים לשתי קבוצות: שישה לאתרי תרבות וארבעה לאתרי טבע. אתר עשוי לשלב קריטריונים משתי הקבוצות ואז הוא מכונה "אתר מעורב". הניהול, ההגנה, האמינות והמצב התקין של האתרים נלקחים גם הם בחשבון, ומשנת 1992 נשקלים גם יחסי הגומלין בין האדם לבין הטבע באתרים.

עד כה אישררו 189 מדינות את האמנה. האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון ובסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית. בשנת 2014 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1007 אתרים ב-162 מדינות‏ וראשויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 779 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 197 כאתרי טבע ויתר 31 האתרים משלבים את שני התחומים.

לערך המלא

PMPPP2.jpg
Article.gif
אי הפסחאאושוויץארמון הקיץבאת'בורובודורבלינצונהארמון בלנהייםברןדרך סנטיאגוהוואנההחומה הגדולה של סיןהמרכז הבהאי העולמיהמרכז ההיסטורי של מקאוהעיר האסורההעיר הלבנההפארק הלאומי גליישרהפארק הלאומי יוסמיטיהפארק הלאומי ילוסטוןהפארק הלאומי ההיסטורי תרבות צ'אקוהר אתוסחאלבטרגונההעיר לוקסמבורגמיסטרסמלאקהמערכת הפארקים רדוודמערת הנחלמפעלי עמק דרוונטמצדהמקדש אדפומקדש השמיםסירטסייהעיר סן מרינוסנט קילדהארמון סנסוסיעכופאסיל גמבפריזפרתנוןציורי הסלע בוואל קמוניקהצנעאקברי שושלת מינגהעיר קורפוהעיר קרתגוקתדרלת קלןקתדרלת שארטרהעיר רודוסשמורות הפנדה הענק בסצ'ואן
Stari Most September 2004 4.jpg

הגשר הישן במוסטר הוא גשר אבן קשתי בעיר מוסטר בבוסניה והרצגובינה. בשנת 1557 הורה הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון להחליף גשר עץ ישן ורעוע שניצב במקום. עבודות הקמת הגשר החלו באותה שנה, ולפי כתובת שנמצאה במקום נמשכו עד שנת 974 לספירה המוסלמית, היינו עד התקופה שבין אמצע 1556 לאמצע 1557. ממדיו של הגשר נחשבו ליוצאי דופן בתקופת הקמתו, ומקובל שהיה זה הגשר הגדול מסוגו באותה עת. כמאה שנים לאחר הקמתו של הגשר החלו צעירי העיר לקפוץ מהגשר אל מימי הנהר שמתחתיו, ובשנת 1968 לבש המנהג צורה של תחרות רשמית שהתקיימה מדי שנה בקיץ. במהלך מלחמת בוסניה בשנת 1992, נפגע הגשר מהפגזות של כוחות סרביים, וביום 9 בנובמבר 1993 הוא נהרס על ידי הקרואטים. הגשר שוקם ונבנה שוב תחת ניצוחו של ארגון אונסק"ו ובמימון בינלאומי. 1,088 האבנים ששימשו לבנייה המחודשת, עוצבו בהתאם לטכניקה המקורית, ועלות ההקמה עמדה על 12 מיליון אירו. הגשר נפתח מחדש ב-23 ביולי 2004.

Ukraine-Carpathian Mountains-Chornohora Range-10.jpg
יערות הבראשית בהרי הקרפטים הם שריד ליערות אשר כיסו כ-40% משטחה של אירופה לפני כ-6,500 שנים. בשל הפעילות האנושית רבת השנים ברחבי היבשת וצפיפות היישוב בה, הצטצם שטחם של יערות הבראשית, והם נכרתו כדי לפנות מקום לחקלאות ולמקומות יישוב. בהרי הקרפטים השתמרו יערות בתוליים, וחלקם זכו להגנה כבר לפני מאה שנים ויותר, ונחקרו במשך יותר מ-50 שנים.
oredlichia intermedia

אתר המאובנים בצ'נגג'יאנג הוא אזור עשיר במאובנים מתחילת תור הקמבריון בנפת צ'נגג'יאנג שבמחוז יונאן בדרום-מערב סין. האתר נחשף ב-1984, כאשר נתגלו בו מאובנים בשכבת פצלים שתוארכו ל-530 למ"ש. הממצאים מדגימים היטב את תופעת הפיצוץ הקמבריוני, המתארת שינוי דרמטי בקצב היווצרות המינים של אורגניזמים על פני כדור הארץ.

באתר נתגלו מאובנים של כמעט כל המערכות המוכרות של בעלי חיים, ובסך הכול נתגלו בו בעלי חיים השייכים לכ-200 מינים. מעבר לעושר במינים מתבטאת ייחודיות האתר בכך שהמאובנים השתמרו בו בצורה יוצאת דופן. השתמרו רקמות רכות ואף בעלי חיים שגופם עשוי כולו רקמות רכות (בניגוד למאובנים נפוצים שמשמרים איברים קשים בלבד, דוגמת עצמות, קונכיות, צבתות וכו'), עובדה המאפשרת הצגה שלמה ומלאה של התפתחות החיים בתחילת הקמבריון. משום כך נחשב האתר לאחת מהתגליות הפלאונטולוגיות החשובות ביותר במאה ה-20.

לערך המלא

בישראל תשעה אתרי מורשת עולמית, שהוכרזו כולם בשל ערכם התרבותי. ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו בישראל היא שמחליטה כל שנה אילו אתרים ישראלים יוגשו למועמדות להכרזה מתוך רשימת האתרים הטנטטיבית. אתרי המורשת העולמית בישראל נכון לשנת 2014:

נכון לשנת 2014 אין בישראל אתרי מורשת עולמית שהוכרו בזכות ערכם הטבעי. שלוש הערים הגדולות כלולות ברשימת המורשת העולמית, והעיר עכו היא האתר היחיד בישראל המופיע בשתי הכרזות שונות ברשימה.

ברשימת האתרים הטנטטיבית בישראל נכללו בשנת 2014 האתרים: הר ארבל - כולל קרני חיטין ומתחם נבי שועייב, בית שאן, בית שערים, קיסריה, דגניה ונהלל, בתי כנסת מוקדמים בגליל, חורבת מנים, ארץ המכתשים בנגב, הכנרת ואתריה, כולל כורזים, כפר נחום ועין שבע (טבחה), המבצרים הצלבניים: מונפורט, כוכב הירדן, מבצר עתלית ואפולוניה, וכן בעכו ובקיסריה, הר כרכום, הרחבת ההכרזה על העיר העתיקה בירושלים כך שתקיף גם את הר ציון, מסעות ישו והשליחים בגליל, נתיבי נדידת הציפורים לאורף בקעת הירדן ועמק החולה, תמנע, המסגד הלבן ברמלה, תל דן ומקורות הירדן.

Flag of New Zealand.svg

בניו זילנד מספר אתרי מורשת עולמית טבעיים ופארקים לאומיים הערוכים בשלוש הכרזות של ארגון אונסק"ו.

הפארק הלאומי טונגרירו באי הצפוני כולל את הרי הגעש רואפהו, נגאורוהו וטונגרירו וכן את סביבתם. הוא הוכרז כפארק לאומי כבר בשנת 1887 והיה הפארק הלאומי הראשון שהוכרז בניו זילנד והרביעי בעולם. הפארק ממוקם בחלקו הצפון מזרחי של חבל מנוואטו-ונגנאוי, קילומטרים ספורים מדרום לאגם טאופו, ומקיף חלק ניכר מהרמה הגעשית שבמרכז האי הצפוני. בשטחו של הפארק ישנם מספר מוקדים בעלי משמעות דתית למאורים, רובם בפסגותיהם של הרי הגעש. על מנת למנוע פגיעה של המתיישבים הארופאים במקומות הקדושים להם העניקו המאורים שטח של 26.4 ק"מ רבוע בליבו של הפארק לכתר הבריטי ב-23 בספטמבר 1887 בתנאי שיוכרז כפארק לאומי. בהמשך הורחב שטחו של הפארק במספר שלבים.

מילפורד סאונד בפארק הלאומי פיורדלנד (טה ואהיפוונמו)

טה ואהיפוונמומאורית - "המקום של אבן הירקן") הוא אתר מורשת עולמית מאז 1990 השוכן בחלקו הדרום מערבי של האי הדרומי של ניו זילנד. האזור משתרע לאורך חופי ים טסמן ברצועה לא רציפה שאורכה כ-450 ק"מ ורוחבה נע בין 40 ל-90 ק"מ, בין הים לבין הרי האלפים הדרומיים. בתחומו של טה ואהיפוונמו נכללים ארבעה פארקים לאומיים - פיורדלנד, אאורקי/הר קוק, הר אספירינג ווסטלנד טאי פוואטיני, שתי שמורות טבע, 16 שמורות למחקר מדעי, חמישה אזורים אקולוגיים וחמישה אזורי פיקוח נוספים. סך הכל משתרע האזור על פני 26,000 קמ"ר.

עשבי ענק באי קמבל

האיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד הוא שם כולל לחמש קבוצות האיים הדרומיות ביותר השייכות לניו זילנד, והמוכרזות כאתר מורשת עולמית מאז שנת 1998. שטחם הכולל של כל האיים הוא 764.58 קמ"ר והם שוכנים בין קווי הרוחב 47° ו-52° דרום. קבוצות האיים הם איי סנארס, איי באונטי, איי האנטיפודה, איי אוקלנד ואיי קמבל. האיים שוכנים על המדף היבשתי של רמת קמבל לאורך גבולה הדרומי של היבשת השקועה זילנדיה המקיפה את ניו זילנד. יבשת זו שקעה לאחר שנפרדה מאנטארקטיקה לפני 130 עד 85 מיליון שנה ומאוסטרליה לפני 85 עד 60 מיליוני שנים. האקלים באזור ימי, קריר ולח ומתאפיין ברוחות מערביות חזקות ובמיעוט שעות שמש. כל האיים שייכים לממשלת ניו זילנד ומוגדרים כשמורות טבע. חופיהם כפופים לתקנות פיקוח על הדייג, למעט מי הים סביב איי אוקלנד שמשמשים כאזור מוגן ליונקים ימיים. בתחומי האיים 233 מיני צמחים וסקולאריים, מהם שישה אנדמיים ושלושים מוגדרים כנדירים. מאפיין ייחודי לאיים הם עשבי הענק (Megaherb), פרחי בר רב-שנתיים גדולים, המתאפיינים בעלים ענקיים ובפריחה צבעונית במיוחד. האיים עשירים בעופות ימיים ובפינגווינים המקננים בשטחם, וכן במספר מינים של יונקים ימיים. לכל אתרי המורשת העולמית בניו זילנד.

מדינות נבחרות נוספות

האימפריה הפורטוגזית

דגל האימפריה הפורטוגזית

למושבותיה ולמאחזיה של האימפריה הפורטוגזית חלק נכבד ברשימת אתרי המורשת העולמית. הריסות כנסיית סאו פאולו הן אחד מסמליה הידועים של מקאו, שמרכזה ההיסטורי הוכרז בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית. מקאו הייתה מושבה פורטוגזית באופן רשמי מאמצע המאה ה-19 ועד שנת 1999 עת הושבה לריבונות הרפובליקה העממית של סין, אך המאחז הפורטוגזי בה החל מאות שנים קודם לכן. במרכז העיר מספר אתרים כמו כיכר "לאל סנאדו" ומבנה הסנאט השוכן בה, ומספר כנסיות כמו כנסיית אנטוניוס הקדוש המשמשים כולם כעדות לתקופה זו. בסרי לנקה שוכנת העיר גאלה שנוסדה כמושבה פורטוגזית בסוף המאה ה-16. אומנם רוב אתריה ההיסטוריים של העיר הוקמו בידי ההולנדים לאחר שכבשו את המקום בשנת 1640, אך הקפלה הפרנציסקנית אשר הוקמה בשנת 1543 שרדה מהתקופה הפורטוגזית.

מראה במקאו

בצפון אפריקה הותירו הפורטוגזים את חותמם בעיר המרוקאית אל-ג'דידה, אותה כינו בשם "מזאגאן". היא הוקמה על ידיהם בשנת 1502 והם שלטו בה עד 1769. כאשר פינו אותה לפי הסכם השלום שחתמו עם הסולטאן המקומי, נאסר על הפורטוגזים להוציא רכוש מהעיר. תחת זאת הם מיקשו את חומות העיר ופוצצו אותן עם הגעת המרוקאים. הפיצוצים גרמו לאבדות כבדות ולהרס חלק מהביצורים, אולם תוכנית המתאר של העיר המבוצרת ורוב המבנים מתקופת הפורטוגזים נותרו על כנם עד היום.

המצודה הפורטוגזיות סאו ז'ורז'ה דה מינה שהעניקה את שמה לעיר אלמינה בגאנה בה היא שוכנת, הוקמה בהוראת המלך ז'ואו השני ב-1482. עם השלמת המצודה הפכה אלמינה לעיר לכל דבר, ומונה לה מושל. סחר הזהב במקום התפתח והגיע בשיאו בתחילת המאה ה-16, לכעשירית מאספקת הזהב העולמי. בנוסף הפכה אלמינה למוקד חשוב בסחר עבדים, וראשי שבטים אפריקאים הביאו למקום עבדים וסחרו בהם בתמורה לטקסטיל, לסוסים ולמוצרים אחרים. העבדים הוחזקו במצודה לפני שיצאו למסעם לברזיל ולמושבות פורטוגזיות אחרות.

המגדלור בקולוניה דל סקרמנטו

עד הגעתם של הפורטוגזים לזנזיבר שבמזרח אפריקה ב-1503, הייתה בירתה סטון טאון כפר קטן, והסוחרים הערבים שפקדו את האי העדיפו לעגון את ספינותיהם בנמלים אחרים. הפורטוגזים הקימו בסטון טאון את עיר הנמל המרכזית באי, ושלטו בזנזיבר קרוב למאתיים שנה. עם זאת בסטון טאון נותרו רק שרידים מועטים לשלטונם, ובהם כנסיית אבן קטנה ותותחים שיוצרו בפורטוגל במאה ה-16, ומוצבים כיום בחזית בית הפלאים.

באמריקה הדרומית הקימו הפורטוגזים את קולוניה דל סקרמנטו הנמצאת כיום באורוגוואי. העיר נוסדה ב-1680 על ידי מושל ריו דה ז'ניירו הפורטוגזי במצוות הכתר הפורטוגזי, אשר ביקש לחזק את אחיזתו בריו דה לה פלטה. הרובע ההיסטורי של העיר נבנה בידי הפורטוגזים במאה ה-17, ורחובותיו מרוצפים באבן. שטחו כ-16 הקטאר והוא מוקף במים מכל עבריו לבד מצידו המזרחי שלאורכו השתרעו בעבר ביצורים. במרכזו של הרובע העתיק שוכנת הכיכר המרכזית וסביבה מבנים רבים מהמאות ה-17 עד ה-19. על המבנים הבולטים בעיר נמנים שער הרמה עשוי עץ, המגדלור, הריסות מנזר פרנציסקוס הקדוש וכנסיית מרטיס שנבנתה בין השנים 1695-1699 והיא העתיקה במדינה.

נושאים נבחרים נוספים

רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון היא רשימה דינמית שמנוהלת על ידי ועדת המורשת העולמית הן בישיבותיה השנתיות והן כעניין שבשגרה. אתרים אלה זוכים לתשומת לב רבה, וועדת המורשת העולמית נעזרת בגופים מקצועיים ובמדינות בהן שוכנים האתרים כדי להעריך את מידת הסיכון הנשקפת להם, לנסח כללים ודרכי פעולה לשינוי המצב ולאכוף אותם. כאשר מצב הסיכון חולף, מתבטלת גם הכרזתו של המקום כאתר בסיכון.

הסיבות להכללתו של אתר מסוים בסיכון הן מגוונות. לעתים מדובר במלחמה או בפעילות אנושית אחרת הפוגעת בערכו התרבותי או הטבעי של אתר, כמו בענינם של מנזר ויסוקי דצ'אני ושלושת אתרי ימי הביניים האחרים בקוסובו, ולעתים מדובר בהזנחה גרידא כמו בענינה של העיר ההיסטורית קילווה קיסיוואני בטנזניה (שהוצאה מרשימת הסיכון ב-2014, או העיר זביד בתימן. פגעי טבע כמו סופות, הצפות ורעידות אדמה, כמו זו שארעה בעיר בם באיראן בשנת 2003, עשויים לגרום גם הם להתדרדרות מצבו של אתר מורשת עולמית ולהביא להוספתו אל רשימת האתרים בסיכון.

מדינות שאשררו את "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" עשויות לפנות אל ועדת המורשת העולמית ולבקש את הכללתו של אתר השוכן בתחומן ברשימת האתרים בסיכון, וזאת כדי לזכות בסיוע כספי ומקצועי לשיפור מצבו. כך לדוגמה פנתה סנגל אל ועדת המורשת העולמית וביקשה להכריז על הפארק הלאומי ניוקולו-קובה כעל אתר בסיכון. לעתים המדינה עצמה בה שוכן האתר גורמת לנזק לאתר, וייתכן שהמקרה הידוע ביותר הוא הפיצוץ היזום של פסלי בודהה בבמיאן באפגניסטן בידי שלטון הטליבאן בשנת 2001. ענינה של העיר העתיקה בירושלים חריג גם הוא. העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1981 לבקשת ירדן, ושנה לאחר מכן הוכללה ברשימת האתרים בסיכון.

הן בם והן פסלי בודהה בבמיאן הם דוגמאות למצב בו ההכרזה על המקום כאתר מורשת עולמית ארעה לאחר שהנזק כבר נגרם, ועל כן הם הוספו לרשימת האתרים בסיכון מייד עם ההכרזה. לפי הכללים, במקרים קיצוניים ביותר ניתן לבטל את ההכרזה, אך פעולה זו בוצעה פעמיים בלבד. בפעם הראשונה בוטלה ההכרזה של מקלט הראם הלבן בעומאן בשנת 2007, לאחר שהמדינה החליטה באופן חד-צדדי לצמצמם את שטח השמורה ב-90% ואוכלוסיית הראמים התדלדלה מ-450 ל-65 פריטים בלבד. הפעם השנייה הייתה בשנת 2009 כאשר הוסרה ההכרזה של עמק האלבה בדרזדן בגלל הקמת גשר על נהר אלבה ממזרח למרכזה של דרזדן.

לרשימת האתרים בסיכון

Whsinfanfer-co3.jpg

ארגון אונסק"ו הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של ההאומות המאוחדות. זוהי סוכנות מקצועית שנוסדה ב-16 בנובמבר 1945, ומטרתה המוצהרת היא, לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי החינוך, המדע והתרבות. כאשר הוסכם על נוסחה של האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית, היא אומצה על ידי האסיפה הכללית של אונסק"ו ב-1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. ועדת המורשת העולמית מורכבת מנציגי 21 מדינות הנבחרות למשך תקופה של עד שש שנים, והיא נעזרת לשם פעולתה בשלושה גופים מייעצים עיקריים ובמספר גופים נוספים:

Flag of UNESCO.svg
  • הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים (International Council on Monuments and Sites או ICOMOS) הוא ארגון מקצועי הפועל לשימור ולהגנת אתרי המורשת העולמית ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1965, הוא שוכן בפריז והוא מספק ייעוץ לוועדת המורשת העולמית בענייני תרבות. בארגון חברים כ-7,500 חברים שכולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הם אנשי מקצוע בתחום האדריכלות, הארכאולוגיה, אדריכלות נוף, תכנון ערים, הנדסה, אמנות היסטורית וכדומה.
  • האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (International Union for the Conservation of Nature and Nature Resources או IUCN) הוא ארגון בינלאומי המוקדש לשימור משאבי הטבע, והוא מוכר בעיקר בזכות הכנת רשימת המינים בסכנת הכחדה וסיווג אזורים מוגנים. האיגוד נוסד ב-1948 והמטה שלו שוכן בשווייץ. בארגון חברות 82 מדינות, 111 סוכנויות ממשלתיות, מעל ל-800 ארגונים שאינם ממשלתיים ומומחים ומדענים ממדינות שונות העולם. האיגוד מייעץ לוועדת המורשת העולמית בנושאי טבע.
  • הגוף השלישי הוא המרכז הבינלאומי לחקר שימור ושיחזור אתרי תרבות (International Centre for the Study of the Preservation and Restoration of Cultural Property או ICCROM). זהו גוף בין-ממשלתי המעניק לוועדת המורשת העולמית הדרכה ואימון מקצועיים בתחומי השימור והשחזור.
  • גופים מיעצים נוספים כוללים את "ארגון ערי המורשת העולמית" (OWHC), "מועצת המוזיאונים הבינלאומית" (ICOM) ו"המרכז העולמי לניטור השימור" (WCMC). המשרד הנורדי למורשת העולם נוסד כתוצאה משיתוף פעולה בין אונסק"ו לבין נורבגיה ומושבו באוסלו. מטרתו העיקרית של המוסד הפועל מאז 1996 היא לקדם ולתרום לפעילויות של מורשת העולם בארצות הנורדיות.
סמל המורשת העולמית בגן בקרלסקרונה

ב-1992 הוקם מרכז המורשת העולמית של אונסק"ו המופקד על ארגון הישיבות השנתיות ועל מתן ייעוץ שוטף למדינות החברות בהכנת מועמדותם של אתרים. עוד מארגן המרכז סיוע טכני לפי בקשה ועוסק בתיאום הפעולות והדיווחים בענינם של אתרים הנמצאים בסיכון. בנוסף מארגן המוסד סמינרים וסדנאות, ומפתח חומר הדרכה, והוא מופקד גם על ניהולה של קרן המורשת העולמית.

בעצרת הכללית משתתפות כל המדינות החברות באמנה, והיא מתכנסת אחת לשנתיים ובוחרת את ועדת המורשת העולמית, בוחנת את מאזני קרן מורשת העולם ומכריעה וקובעת בענייני מדיניות.

קרן המורשת העולמית ממומנת, בין היתר, על ידי תרומות של המדינות החברות באמנה ושל גורמים אחרים וממכירת דברי דפוס אודות המורשת העולמית. תקציבה עומד על כארבעה מיליוני דולרים בשנה, והוא מיועד למימון בקשות סיוע של המדינות החברות באמנה, הזקוקות לכך. הכספים מוקצים בהתאם לדחיפות הבקשות ולחומרת הסיכונים הנשקפים לאתרים. מימון מוענק למדינות גם לצורכי הדרכה והכשרה, לצורכי חינוך וקידום מודעות ולצרכים נוספים.

Plan-preahvihear-11.png
מקדש פראה ויהאר
P La Liberte.png
P art.png
P religion world.svg
P Architecture.png
P geography1.png
P geology.png
P Elephant.png
P Leaf.png
P Archaeology3.png
P Heritage sites In Israel.png
היסטוריה אמנות דת אדריכלות גאוגרפיה גאולוגיה בעלי חיים בוטניקה ארכאולוגיה
של המזרח
הקרוב
אתרי מורשת
בישראל

Neverscript.png

רוצים לעזור?

ערכי מורשת עולמית חסרים בעמוד התפעולי של מיזם המורשת העולמית או ערכים לשיפור ברשימה שלהלן:

ערכי המורשת העולמית לשיפור

אירופה: סגרדה פמיליה, הרקולנאום, בורדו, טריר, האקרופוליס באתונה, וילנה, ריגה, במברג, טלין, זלצבורג, נאפולי, נובגורוד, ייראנגרפיורד, פלאו דה לה מוזיקה קטלנה, איסטנבול, ארל, מנטובה, ויצ'נצה, וילה אדריאנה, סיינה, ורונה, סירקוזה, מטרה, סלוניקי, סגוביה, קורדובה (ספרד), קסרס, גוסלאר, ויימר, דסאו, רגנסבורג, אוספיטל דה סנט פאו, ארנחואס, פורטו, ג'נובה, ליבק, סנטיאגו דה קומפוסטלה, פרארה, ליברפול, הקרמלין, גראץ, פלאו גואל, פארק גואל, מנזר סנט גלן, לבוב, גני קיו, ורשה, רומא, ונציה, פירנצה, חתושש, אומנות הסלע באלטה, ‎קרקסון, נרייפיורד, טירת אוגוסטובורג וטירת פאלקנלוסט, מגדלי הפעמונים של בלגיה וצרפת, המצודות הדאקיות של הרי אורשטיה, הכנסיות המצוירות של מולדובה, קרקוב, הרי הדולומיטים, הווילות הפלדיאניות בוונטו, ואכאו, ים ואדן, אוחריד, ימת באיקל, הפארק הלאומי צ'ילנטו וואלו די דיאנו, תעלת מידי, אלבי, בית סטוקלט, הבגינאז'ים הפלמיים

אפריקה: קילימנג'רו, הפארק הלאומי קהוזי-בייגה, מפלי ויקטוריה, גורה, טימבוקטו,

צפון אמריקה: הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי, פארק לאומי גרנד קניון, הפארק הלאומי מערת מאמות', פארק לאומי מסה ורדה, אוניברסיטת וירג'יניה,

אסיה: איוואמי גינזאן, מואנג'ודארו, בוכרה, סמרקנד, טאג' מהאל, פרספוליס (עיר), הפארק הלאומי נאנדה דווי, הוי אן, מסג'ד-י ג'אמע (אספהאן)‏, כנסיית המולד,

אוקיאניה: ההרים הכחולים, אזור-הפרא הטסמני, אולורו, מפרץ הכרישים, הפארק הלאומי טונגרירו, הפארקים הטרופיים הגשומים של קווינסלנד, יערות הגשם גונדוואנה של אוסטרליה, ריברסליי,

ארצות ערב: מרקש, קהיר, מקדש אבו סימבל, אשור (עיר), הפירמידה הגדולה של גיזה, עמק המלכים, דמשק, סוקוטרה, צור, פטרה, תדמור,

אמריקה הלטינית: קוסקו, פלנקה, קמגואיי, לימה, פנמה סיטי, ברזיליה, קיטו, הפארק הבינלאומי לה אמיסטאד, אולינדה, סאו לואיס, פנטנל, סלבדור (ברזיל), ולפראיסו, צ'יצ'ן איצה, טיקאל, מערכת שוניות המחסום בבליז

פורטל מומלץ
Vergina sun.svg