פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/ח' באב

ח' באב ה'רנ"ב,31 ביולי 1492, סוף הארכה שניתנה ליהודי ספרד לעזוב את הממלכה, על פי צו שעליה חתמו פרננדו השני מלך ארגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה, ב-31 במרץ באותה שנה. הצו היה שיאו של תהליך רב שנים; לאחר שחצי האי האיברי הוחזר לשליטה נוצרית מידי המוסלמים במאה ה-13, התגברה הקנאות הדתית, ובשנת 1391 פרעו המונים מוסתים בקהילות היהודים. ב-1 בינואר 1481, הוקמה האינקוויזיציה אשר עקבה אחרי נוצרים חדשים, חקרה ועינתה את חשודיה. השלטונות הספרדים שאפו לממלכה נוצרית בלבדית, וליהודים ולמוסלמים ניתנה האפשרות להתנצר. רבים מהם בחרו בכך, וחלקם היו לאנוסים. רוב המגורשים פנו לארצות אגן הים התיכון ובמיוחד אל האימפריה העות'מאנית; מיעוטם אל ארצות אירופה, והגיעו עד מזרחה; ואחרים פנו אל יבשת אמריקה. רבים נספו בהפלגות הכפויות והחפוזות מהמלכה. אומדן תושבי ספרד היהודים בטרם הגירוש מספרד אינו ידוע במדויק, ועומד כנראה על מאות אלפים. גילוי אמריקה על ידי קולומבוס וגירוש היהודים מספרד באותה שנת 1492, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה בתולדות האנושות, ובתולדות עם ישראל.