פייטון מאנינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פייטון מאנינג
Peyton Manning (cropped).jpg
פייטון מאנינג
קבוצה דנוור ברונקוס
מספר 18
עמדה קוורטרבק
מידע אישי
לאום ארצות הברית
תאריך לידה 24 במרץ 1976
גובה 1.96 מטר
קריירה
מכללה אוניברסיטת טנסי
דראפט שנה: 1998

סיבוב: 1
בחירה: 1
קבוצה: אינדיאנפוליס קולטס

קריירה מקצוענית 1998 – הווה
הישגים

  • 5 בחירות ל-MVP של הליגה הסדירה (2003, 2004, 2008, 2009, 2013), שיא ליגה.
  • 7 בחירות לנבחרת העונה (ALL-PRO) של ה-NFL , שיא ליגה.
  • שחקן ההתקפה של השנה (2004).
  • 13 בחירות ל-פרו בול (1999, 2000, 2002-2010, 2012, 2013).
  • MVP של משחק הפרו-בול (2005).
  • MVP של משחק הסופרבול (2007).

פייטון ויליאמס מאנינגאנגלית: Peyton Williams Manning; נולד ב-24 במרץ 1976) הוא שחקן פוטבול מקצועני, המשחק בתפקיד קוורטרבק, בקבוצת דנוור ברונקוס מליגת הפוטבול המקצוענית האמריקאית (NFL). מאנינג נחשב לאחד השחקנים הטובים בתפקידו בכל הזמנים; הוא השחקן היחיד בתולדות הליגה שזכה חמש פעמים בתואר "השחקן המצטיין של העונה" (MVP)‏[1]. כמו כן זכה מאנינג בתואר "שחקן העשור" בהתייחס לעשור הראשון של שנות ה-2000‏[2] הוא מוכר בציבור גם בעקבות הופעותיו במספר רב של פרסומות והופעות טלוויזיוניות אחרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאנינג נולד בניו אורלינס, לאוליבייה וארצ'י מאנינג, כוכב פוטבול בעברו. מאנינג הוא השני מבין שלושה אחים; הבכור, קופר, שיחק פוטבול עם מאנינג בתיכון, והצעיר, איליי, משחק גם הוא בתפקיד קוורטרבק בקבוצת ניו יורק ג'איינטס.

מאנינג נשוי ואב לתאומים.

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הספר התיכון שיחק מאנינג במקביל פוטבול ובייסבול. בהמשך עבר לאוניברסיטת טנסי, בה השיג שיאי מכללה במספר היארדים במסירה ושיא הניצחונות לקריירה ב-SEC (חטיבת המכללות לה שייכת מכללת טנסי). את עונתו הראשונה במכללה פתח מאנינג כמחליף שלישי, אך פציעות של הקוורטקבק הראשון ומחליפו הובילו אותו לעמדת הפותח. את העונה סיים עם ניצחון על וירג'יניה-טק בגייטור בול.

בעונתו השנייה הוביל פייטון את טנסי למאזן של 11 ניצחונות מול הפסד בודד, לאוניברסיטת פלורידה [6] והוביל את קבוצתו לניצחון על אוניברסיטת המדינה של אוהיו בסיטרוס בול.

בעונתו השלישית של מאנינג, פתחו טנסי את העונה כמועמדים לזכות באליפות, אך כמו בעונה הקודמת הפסידה הקבוצה לפלורידה ותקוות האליפות נמוגו. הוא הוביל את נבחרתו בשנית לזכייה בסיטרוס בול, הפעם לאחר ניצחון על אוניברסיטת נורת'ווסטרן.

מאנינג השלים את תוארו בשלוש שנים ופרשנים צפו כי יהיה להיות בחירת דראפט גבוהה, אך בחר להישאר במכללה לשנתו האחרונה. גם בעונה זו הפסיד מאנינג לאוניברסיטת פלורידה‏[3], אך הוביל את קבוצתו לזכייה באליפות חטיבת ה-SEC לאחר ניצחון על אוניברסיטת אובורן[4] והופעה במשחק האורנג' בול, אחד ממשחקי סוף העונה היוקרתיים ביותר. פייטון וטנסי הפסידו משחק זה לאוניברסיטת נברסקה.

קריירה מקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה (1998-2003)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום הקולג' העמיד עצמו לבחירה בדראפט 1998 ונבחר ראשון על ידי אינדיאנפוליס קולטס.

כבר בשנתו הראשונה נכנס מאנינג לתפקיד הקוורטרבק הפותח של קבוצתו, ושבר חמישה שיאים שונים של שחקן בשנתו הראשונה בליגה ("רוקי"), וזאת למרות שקבוצתו סיימה עם מאזן חלש של 3 ניצחונות ו-13 הפסדים.

בעונתו השנייה בקבוצה, הקולטס ניצחו 13 פעמים והפסידו רק בשלושה משחקים, בעיקר הודות למשחקם המצוין של מאנינג והרץ האחורי אדגרין ג'יימס. בעזרתם זכו במקום השני בעונה הסדירה של חטיבת ה-AFC. בזכות העונה המוצלחת, זכה מאנינג להיבחר לראשונה ל-"פרו בול", משחק האולסטאר של ליגת ה-NFL. לאורך מספר שנים המשיך מאנינג להפגין יכולת מצוינת ולהוליך את קבוצתו לפלייאוף, אך לא הצליח לעבור את הסיבוב הראשון בכל פעם, בסה"כ 3 הפסדים רצופים.

עונת 2003 - MVP ראשון וניצחונות ראשונים בפלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכשלונות במשחקי הפלייאוף השתנו בשנת 2003, כאשר הקולטס ניצחו 12 משחקים מתוך 16 וזכו במקום השלישי בחטיבת ה-AFC. בסיבוב הראשון של הפלייאוף הביסו הקולטס את דנוור ברונקוס 41:10, ובכך זכה מאנינג בניצחונו הראשון במסגרת פלייאוף ה-NFL. מה שעשה את המאורע מיוחד אף יותר עבור מאנינג הייתה העובדה שבמשחק זה הפגין יכולת שיא אשר הקנתה לו את הניקוד המקסימלי לקוורטרבק ("פאסר רייטינג"), הישג נדיר בפרט כאשר המדובר במשחק פלייאוף. בסיבוב השני, חצי הגמר החטיבתי, הקולטס ניצחו את הקנזס סיטי צ'יפס 38:31 למרות שהמשחק נערך בקנזס סיטי, כאשר מאנינג שוב משחק מצוין. בגמר האזורי נפגש מאנינג עם קבוצת ניו אינגלנד פטריוטס, בהנהגת רכז המשחק שלה, טום בריידי, ומאמנה, ביל בליצ'ק. מאנינג נעצר כמעט לחלוטין על ידי הגנתה המצוינת של הפטריוטס, אשר ניצחה במשחק בתוצאה 24:14, והעפילה לסופרבול, בו זכתה. גם באופן אישי הייתה זו עונת שיא למאנינג, דבר שבא לידי ביטוי בבחירתו כשחקן המשמעותי ביותר (MVP) של ליגת ה-NFL, ביחד עם הקוורטרבק של טנסי טייטאנס, סטיב מקניר. הייתה זו זכייה ראשונה של מאנינג בתואר היוקרתי.

עונת 2004 - שבירת שיאים ותואר MVP נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת 2004 הייתה עונת שיא אישית למאנינג, במהלכה שבר את אחד השיאים היוקרתיים בענף - שיא ההבקעות (טאצ'דאונס) במסירה אשר הוחזק לפניו על ידי דן מארינו, והעמיד אותו על 49. שיא זה נשבר בעונת 2007 על ידי טום בריידי. כמו כן, שיפר מאנינג את שיא הרייטינג, אשר הוחזק לפניו על ידי סטיב יאנג, והעמיד אותו על 121.1 נק' בממוצע למשחק (שיא אשר נשבר בשנת 2011 על ידי הקוורטרבק של קבוצת גרין ביי פאקרס ארון רודג'רס).

מאנינג יכל אף לשפר את שיאיו עוד יותר, אך הוא לא שותף במרבית מהמשחק האחרון באותה עונה, כדי להימנע מפציעה, היות שהיה זה משחק חסר חשיבות לקבוצתו. בעקבות הישגים אלו זכה מאנינג בתואר MVP שני רצוף, כמו גם בתואר "שחקן ההתקפה של השנה". עם זאת, קבוצתו שוב לא הצליחה להגיע לסופרבול, ולאחר ניצחון גדול על דנבר בסיבוב הראשון הפסידה בסיבוב השני, שוב לקבוצת ניו אינגלנד פטריוטס, אשר שיחזרה את הצלחתה מהעונה הקודמת וזכתה באליפות ה-NFL. לאור שני מפגשים אלו, ולאור העובדה ששתי הקבוצות לרוב פוגשות האחת את השנייה בעונה הסדירה, התפתחה לה יריבות בין הקבוצות שזכתה לתשומת לב תקשורתית וכלל-ארצית גדולה בארצות הברית.

עונת 2005 - שוב מפח נפש בפלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאנינג, 2005

את עונת 2005 פתחו הקולטס בסערה, ובהנהגת מאנינג ניצחו 13 משחקים רצופים, תוך שהם מבטיחים את המאזן הטוב ביותר בליגה, דבר שהקנה להם את יתרון הבייתיות לאורך כל פלייאוף ה-AFC (משחק הסופרבול, אשר הוא משחק הגמר בין אלופת ה-AFC ואלופת ה-NFC, משוחק במגרש נייטראלי הנקבע מראש שנים לפני המועד). הדבר נזקף בעיקר לטובת שיפור הגנתי אצל הקולטס, דבר שהיווה עקב האכילס של הקבוצה בשנים קודמות. הקולטס ניסו להיות הקבוצה השנייה בהיסטוריה אשר מנצחת את כל המשחקים בעונה הרגילה (הקודמת הייתה מיאמי בשנת 1972, וניו אינגלנד עתידים היו לשחזר את ההישג בעונת 2007 ), אך הפסידו את המשחק ה-14 שלהם לסן דייגו צ'רג'רס, ולבסוף סיימו את העונה במאזן 2-14, המאזן הטוב ביותר בליגה.

בהתאם לכך, הקולטס עלו אוטומטית לסיבוב השני של הפלייאוף, אך שם נחלו מפח נפש בדמות הפסד בייתי צורב ודרמטי 21:18 לקבוצת פיטסבורג סטילרס, אשר זכתה בהמשך בתואר אלופת ה-NFL.

הפסד זה העלה אל פני השטח תהיות שכבר נאמרו בעבר בקול רם לגבי אי-יכולתו של מאנינג להוביל את קבוצתו לעבר זכייה באליפות בליגה, למרות שהייתה זו עונה אישית מצוינת נוספת למאנינג, אשר הגיע במקום השני במירוץ לתואר ה-MVP אחרי שון אלכסנדר.

עונת 2006 - זכייה היסטורית באליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 2006 פתחו הקולטס עם 9 ניצחונות רצופים, אך לאחר מכן הפסידה הקבוצה 4 מ-7 משחקים האחרונים, בעיקר בגלל הגנה חלשה ופציעה של שחקנים מרכזיים רבים, כמו הסייפטי בוב סאנדרס. בעקבות כך זכתה הקבוצה רק במקום השלישי בעונה הסדירה של ליגת ה-AFC, ונראה היה כאילו מאנינג נידון לאכזבה נוספת בפלייאוף. עם זאת, חזרתו של בוב סאנדרס להגנת הקולטס הביאה לשיפור דרמטי בתחום זה בפלייאוף, והקבוצה הצליחה להתגבר על תצוגות חלשות של מאנינג לניצחונות בשני הסיבובים הראשונים של הפלייאוף - על קנזס סיטי צ'יפס בסיבוב הראשון בבית ועל בולטימור רייבנס בסיבוב השני בחוץ. בגמר החטיבתי הקולטס פגשו יריבה ותיקה - ניו אינגלנד פטריוטס עם בריידי ומאמנה ביל בליצ'י' בראשה. לאחר המחצית הראשונה נראה היה שהנסיון העדיף של הפטריוטס נותן את אותותיו והם בנו יתרון גדול של 18 נק' ו- 21:6 עם הירידה למחצית, כאשר מאנינג שוב משחק מתחת לרמתו ואף מאבד כדור שהפך להבקעה ו-7 נק' של הפטריוטס בצד השני. עם זאת, למחצית השנייה הגיע מאנינג אחר לחלוטין ובמהירות הבזק הוביל את קבוצתו לשתי הבקעות מהירות ושוויון 21. מכאן והלאה התפתח משחק צמוד עם דפוס קבוע לפיו ניו אינגלנד עולים ליתרון והקולטס משווים. במצב של 34:31 לטובת ניו אינגלנד כאשר נשארו 2 דקות ו-17 שניות על השעון, מאנינג "בנה" התקפה ("דרייב") שארכה 7 מהלכים והוליכה את הקולטס 80 יארדים על עבר ההבקעה המכרעת שנתנה לקולטס יתרון 38:34 כאשר נותרה דקה לסיום המשחק. ניו אינגלנד לא הצליחה להבקיע בזמן שנותר ו-מאנינג וקבוצתו חגגו עלייה ראשונה לגמר ה-NFL, ה-סופרבול.

בגמר ה-NFL פגשו הקולטס ומאנינג בראשם את אלופת חטיבת ה-NFC, קבוצת שיקגו ברס, ובסיומו של גמר הפכפך אשר עמד בסימן השפעת הגשם אשר ירד ללא הרף על מהלכי המשחק, ניצחו הקולטס 29:17 וזכו באליפות ראשונה מאז עבר המועדון לעיר אינדיאנפוליס, בשנות ה-80. מאנינג זכה בתואר ה-MVP של הסופרבול, ובכך הפריך סופית את טענות מבקריו לפיהם הוא "איננו מסוגל לנצח את המשחקים הגדולים באמת".

עונת 2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאנינג, 2007

את עונת 2007 , כמו את שתי העונות לפני-כן, החלו הקולטס בסערה עם שבעה ניצחונות רצופים, לפני ההפסד הראשון שלהם, בבית נגד ניו אינגלנד, במשחק בלתי נשכח שהציב שתי קבוצות בלתי מנוצחות האחת נגד השנייה, והוכרע בדקות האחרונות. את העונה הקולטס סיימו עם מאזן מצוין של 13-3, וזאת למרות שלאורך רוב העונה נאלץ מאנינג להסתדר ללא התופס מארווין האריסון, אשר מחזיק ביחד עם מאנינג בכל השיאים החשובים לצמד רכז משחק - תופס, אשר נפצע במהלך העונה. הקולטס סיימו במקום השני בחטיבת ה-AFC, וזכו בכרטיס חופשי לסיבוב השני של הפלייאוף, בו הם הפסידו בביתם במפתיע לקבוצת סאן דייגו צ'ארג'רס.

בעונה זו הגיע מאנינג למספר הישגים:

  • ניצח במשחקו ה-100 בקריירה
  • הגיע ל-40,000 יארדים במסירה בקריירה
  • הפך להיות המוסר הטוב ביותר בתולדות מועדון הקולטס, תוך שהוא עובר את המוביל הקודם, השחקן האגדי ג'וני יונייטס.

עונת 2008 - תואר MVP נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות פתיחה חלשה של העונה, שנבעה משני ניתוחים שעבר מאנינג ברגלו אשר גרמו לו להחמיץ את כל מחנה האימונים של הקבוצה, הצעיד מאנינג את הקולטס ל-9 ניצחונות רצופים (לאחר פתיחה של 3 ניצחונות ו-4 הפסדים), ולמאזן השני בטיבו ב-AFC. הקולטס דורגו רק במקום החמישי בדירוג הפלייאוף, מכיוון שיריבתם לבית הדרום, טנסי, סיימה עם מאזן טוב יותר של 13:3, ובכך סיימה את רצף 5 השנים בהן היו הקולטס אלופי הבית ( ע"פ שיטת הדירוג ב-NFL, מקומות 1 עד 4 משוריינים לראשי ארבעת הבתים בכל חטיבה). על הישגו זה, ועל המנהיגות הרבה שגילה בהצעידו את קבוצתו פעמים רבות לניצחון ברבע האחרון מעמדת פיגור, זכה מאנינג בתואר ה-MVP של הליגה בפעם השלישית, ובכך השתווה לברט פארב כשיאן הליגה למספר הרב ביותר של תוארי MVP. בפלייאוף שוב הפסידו הקולטס לסן דייגו, הפעם בחוץ.

עונת 2009 - MVP רביעי והופעה שנייה בסופרבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחזור השני של עונה זו ניצח פייטון מאנינג את משחקו ה-119, משחק מאנדיי-נייט נגד מיאמי דולפינס, ובכך עבר את ג'וני יונייטס בתור השחקן בעל מספר הניצחונות הרב ביותר בתולדות מועדון הקולטס, כמו גם התמקם לבדו במקום החמישי בטבלת כל הזמנים בקטגורייה זו. משחק זה ראוי לאזכור גם מפאת העובדה שמאנינג הצליח להצעיד את הקולטס לניצחון למרות שהקבוצה החזיקה בכדור פחות מ-רבע שעה ( מתוך 60 דקות בסה"כ).

מאנינג המשיך ביכולת טובה, וסחף את קבוצתו ל-14 ניצחונות רצופים מפתיחת העונה, תוך שבירת השיא של ניו אינגלנד פטריוטס לניצחונות רצופים בעונה הסדירה והעמדתו על 23, כמו גם שבירת השיא של סן פרנסיסקו 49' לניצחונות של מועדון בעשור ספציפי ( עמד על 113 בשנת ה-90 ) והעמדתו על 115 ניצחונות. בשבעה מתוך 14 ניצחונות אלו, הצעיד מאנינג את קבוצתו לניצחון לאחר שהייתה בפיגור בסוף הרבע השלישי.

לאחר שקבוצתו עמדה על מאזן 14:0 , והבטיחה העפלה אוטומטית לסיבוב השני ויתרון הבייתיות לאורך הפלייאוף, במהלך המשחק הביתי נגד ניו יורק ג'טס, החליט מאמן הקולטס ג'ים קאלדוול, באופן שנוי במחלוקת, להוציא את מאנינג מהמשחק בעוד קבוצתו ביתרון במהלך הרבע השלישי. הג'טס ניצלו עובדה זו והנחילו לקולטס את הפסדם הראשון העונה, וכך נמנע מהקולטס אפשרות לשחזר את ההישג של "עונה סדירה מושלמת" אשר הושג בעבר רק פעם אחת בתולדות הליגה. גם במשחק האחרון נגד באפלו בילס נשאר מאנינג בצד לאורך רובו של המשחק, שהסתיים בהפסד נוסף של הקולטס. הקולטס סיימו את העונה עם מאזן 14:2, הטוב ביותר ב-NFL.

על יכולתו זו של מאנינג במהלך העונה הוענק לו תואר ה-MVP הרביעי שלו והשני ברציפות, אשר הפך את מאנינג לשחקן היחיד בתולדות הליגה שזוכה בפרס היוקרתי מספר כה רב של פעמים.

לאחר שנהנו משבוע החופש, פגשו הקולטס בסיבוב השני של הפלייאוף את קבוצת בולטימור רייבנס. מאנינג מסר שתי מסירות להבקעה לפני המחצית כדי ליצור פער של 17:3 במחצית ובסיום ניצחון 20:3 לקולטס. היה זה ניצחון ראשון לקולטס בעידן מאנינג לאחר "שבוע החופש".

בגמר ה- AFC פגשו הקולטס את קבוצת ניו יורק ג'טס. מול ההגנה המדורגת במקום ה-1 בליגה מאנינג התגבר על פיגור מוקדם של 17:6 ועם 3 מסירות להבקעה בלי איבודי כדור הוביל את הקולטס ל-24 נק' רצופות, ניצחון 30:17 והופעה שנייה בקריירה בסופרבול, כנגד המדורגת ראשונה ב-NFC, קבוצת ניו אורלינס סיינטס.

בסופרבול 44, מאנינג והקולטס נוצחו על ידי ניו אורלינס 31:17, לאחר שהובילו במשך 3 רבעים. מאנינג סיים עם מסירה אחת להבקעה ואיבוד כדור שהפך להבקעה לקראת הסיום וחתם את התוצאה הסופית.

בנוסף, שבר מאנינג את שיא הסופרבול כאשר הוליך את הקולטס 96 יארדים לטאצ'דאון בדרייב ההבקעה הארוך ביותר בתולדות הסופרבול. במהלך הפלייאוף גם שבר מאנינג את שיא הפלייאוף למשחקים של מעל 300 יארדים במסירה והעמידו על 8.

עונת 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאנינג, 2010

הקולטס בהנהגתו של מאנינג סיימו את עונה זו עם מאזן 10:6, אשר הספיק לאליפות בית הדרום נוספת, ולהופעה תשיעית רצופה בפלייאוף, שיא ליגה לקוורטרבק. שיאי ליגה נוספים ששבר מאנינג בשנה זו: - פתח במשחק ה-208 ברציפות מאז תחילת הקריירה שלו. - השלים סה"כ של 450 מסירות (מתוך 679).

כמו כן, שבר מאנינג את שיאו האישי על כמות היארדים במסירה לעונה והעמידו על 4700.

בסיבוב הראשון של הפלייאוף, נגד קבוצת הניו יורק ג'טס, הצעיד מאנינג את קבוצתו לדרייב שהפך פיגור 14:13 ליתרון 16:14 עם שער שדה של אדם ווינאטיירי 53 שניות לסיום המשחק. הג'טס ניצחו משחק זה עם שער שדה ממש עם סיום המשחק, כאשר הם מסיימים את העונה עבור מאנינג והקולטס. מאנינג השלים 18 מ-26 מסירותיו במשחק זה, עם 225 יארדים וטד אחד.

עונת 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאנינג עבר ניתוח בצווארו ב-23 במאי. לאחר שלא נראתה התקדמות, הקולטס הודיעו באופן רשמי ש-מאנינג לא יפתח את העונה. בכך נקטע רצף של 208 משחקי ליגה סדירה רצופים (227 משחקים כולל פלייאוף ) בהם פתח מאנינג, רצף זה שני רק לזה של ברט פארב. הקולטס החתימו את קארי קולינס, שחזר מפרישה, בתור מחליפו של מאנינג. מאנינג עבר ניתוח שני בצווארו ב-8 בספטמבר 2011, כאשר זמן ההחלמה המשוער הוא חודשיים עד שלושה חודשים. הקולטס שמרו לו מקום ברשימת השחקנים הפעילים, למקרה שיוכל לחזור כבר השנה, דבר שלא קרה. מאנינג החמיץ את כל עונת 2011, ובלעדיו, הקולטס פתחו עם שיא מועדון שלילי של 13 הפסדים רצופים, בדרך למאזן 2:14, הגרוע בליגה.

עזיבת הקולטס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 במרץ 2012, שוחרר מאנינג מאינדיאנפוליס קולטס לאחר 14 שנים בהן שבר כמעט כל שיא מועדון אפשרי. ההחלטה התקבלה על ידי הנהלת הקולטס, על מנת להימנע מלשלם למאנינג בונוס בסך 28 מיליון דולר, אותו היה עליהם לשלם עד ה-8 במרץ, על מנת למנוע ממאנינג להפוך לשחקן חופשי, ועל רקע אי הבהירות לגבי יכולתו של מאנינג להתאושש מפציעתו הקשה.

ב-20 במרץ, לאחר שבועיים בהם התאמן עבור כמה קבוצות בליגה, חתם מאנינג על חוזה חדש ל-5 שנים תמורת 96 מיליון דולר עם הדנוור ברונקוס. ב-9 בספטמבר ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הברונקוס בפתיחת העונה הסדירה של ה-NFL.

מאנינג הוביל את הברונקוס למאזן הטוב בליגה עם 13 ניצחונות, אך הקבוצה הודחה לאחר הפסד ביתי במשחקה הראשון בפלייאוף. בעונת 2013 שבר מאנינג את שיאי הליגה למספר הטאצ'דאונים במסירה והעמידו על 55 ואת מספר היארדים במסירה, 5,477.

תארים ושיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאנינג, 2012

תארי NFL בהם זכה מאנינג:

  • 5 בחירות ל-MVP של העונה הסדירה (2003 ביחד עם סטיב מקנייר, 2004, 2008, 2009, 2013), שיא ליגה
  • 7 בחירות לנבחרת העונה (ALL-PRO) של ה-NFL, שיא ליגה
  • שחקן ההתקפה של השנה (2004, 2013)
  • 13 בחירות ל-פרו בול (2012-2013 ,1999,2000,2002-2010)
  • MVP של משחק הפרו-בול (2005)
  • MVP של משחק הסופרבול (2007)

שיאים שקבע עם מארווין האריסון בתור צמד רכז משחק - תופס‏[5] :

  • מספר ההשלמות הרב ביותר - 1015
  • מספר היארדים הרב ביותר - 13,577
  • מספר ההבקעות הרב ביותר - 114

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייטון מאנינג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]