פילידה בארלו
 | |
| לידה |
4 באפריל 1944 ניוקאסל, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
12 במרץ 2023 (בגיל 78) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
פיסול, מיצב |
| פרסים והוקרה |
פרס אאכן לאמנות (2012) מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (2016) גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (2021) |
| בן או בת זוג |
פביאן בנדיקט פיק (23 ביולי 1966–?) |
| צאצאים |
פלורנס פיק, אדוארד קספר פיק, טאבית'ה ר. פיק, ביטריקס קלובר פיק, לואיס קונרד פיק |
  | |
דיים פילידה בארלו DBE RA (באנגלית: Dame Phyllida Barlow; 4 באפריל 1944 – 12 במרץ 2023) הייתה אמנית בריטית.[1] היא למדה במכללת צ'לסי לאמנות (1960–1963) ובבית הספר לאמנות סלייד (1963–1966).[2] בסוף שנות ה-60 הצטרפה לצוות ההוראה של סלייד ולימדה שם יותר מארבעים שנה. היא פרשה ב-2009 כפרופסור אמריטה לאמנות יפה. הייתה לה השפעה קרדינלית על דורות צעירים של אמנים; בין תלמידותיה נכללות רייצ'ל ווייטריד ואנג'לה דה לה קרוז.[3] בשנת 2017 היא ייצגה את בריטניה בביאנלה בוונציה.[4]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארלו נולדה בניוקאסל על הטיין, אביה הוא הפסיכיאטר ארסמוס דרווין בארלו, נינו של צ'ארלס דרווין, אשר הוצב שם באותה תקופה. היא גדלה בלונדון, בזמן התאוששתה של העיר ממלחמת העולם השנייה.[5] בארלו למדה במכללת צ'לסי לאמנות (1960–1963) בהדרכתו של ג'ורג' פולארד.[6]
בזמן לימודיה בצ'לסי, פגשה בארלו את בעלה, האמן והסופר פביאן בנדיקט פיק. מאוחר יותר למדה בבית הספר סלייד לאמנות מ-1963 עד 1966 שם המשיכה את התמחותה בפיסול. לבארלו ולבעלה חמישה ילדים משותפים, ביניהם האמנים אדי פיק ופלורנס פיק.[7]
לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר לאמנות סלייד ב-1966, פצחה בארלו בקריירה בת ארבעים שנה כמורה במוסדות שונים. את דרכה החלה בתפקיד הוראה חלקי במה שידוע כיום כאוניברסיטת מערב אנגליה.[8] בהיותה שם, למדה טכניקות מסורתיות של פיסול וגילתה זיקה לחימר. בארלו מצאה עניין בחומרים יומיומיים ונוחים כמו קרטון, קלקר, בדי יוטה ומלט,[9] ובחנה כיצד היא יכולה ליצור עבודות מופשטות שיעניקו לחומרים בהם היא משתמשת משמעות מוגברת. יצירת סביבות בהן יכולים הצופים להתבונן בעבודה, בחומרים המרכיבים אותה כמו גם לבחון את התהליכים החומריים ששימשו אותה בעבודה, הם בבחינת המניעים העיקריים העומדים בבסיס פרקטיקת העבודה שלה. ב-2004 מונתה לפרופסור לאמנות ומנהלת לימודי תואר ראשון בבית הספר לאמנות סלייד, היא פרשה מהוראה ב-2009 בגיל 65, והחלה להתמקד באמנות שלה.[8][5]
הפריצה של בארלו כאמנית הגיעה בשנת 2004 כשהוצגה ב-BALTIC, Gateshead. לאחר מכן החלה להיות מיוצגת על ידי Hauser&Wirth.
בשנים 2018 ו-2019, שימשה כ"מנוע מפעיל" באירועי Yorkshire Sculpture International. זהו אירוע המתרחש מדי קיץ בעיקר בגלריות של לידס ווייקפילד, ומארח תערוכות רבות ברחבי המוזיאונים של יורקשייר, כולל חללים חיצוניים כמו פארק הפסלים יורקשייר ואף את מרכז העיר לידס. בארלו הייתה אחראית לייצר הצהרה אליה אמנים יגיבו בעבודתם הפיסולית.
.jpg)
עבודותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
_by_Phyllida_Barlow_at_Tate_Britain.jpg)
עבודתה של בארלו משלבת בין המשחקי והמאיים. סקאלת הצבעים, כמו גם סגנון הצביעה הכמו ילדי בו היא צובעת את הפסלים שלה עומדת בניגוד עמוק לחומרים התעשייתיים ולקנה המידה של יצירותיה. פסליה מתנשאים מעל הצופה ונדמים כמקטע ענק של פיגומים. היא משחקת במסה, קנה מידה, נפח וגובה באופן שמייצר מתח בצורות ובגופי העבודה שלה. צורותיה נדמות כבדות להחריד וקלות כמו אוויר בעת ובעונה אחת. כאשר נמצאים בנוכחות עבודה שלה, מאבדים את תחושת האובייקט ונכנסים לסביבה, לאתר. בארלו לא מסתירה מהצופה את התהליך והבחירות החומריות שלה, היא בוחרת לחשוף כל פרט.[10]
בארלו השתמשה ב"אוצר מילים" ייחודי המורכב מחומרים זולים כמו דיקט, קרטון, טיח, מלט, בד וצבע, כדי ליצור פסלים. בהסתמך על זיכרונות של חפצים מוכרים מסביבתה המיידית, התרגול של בארלו מושתת בתוך מסורת אנטי-מונומנטלית המאופיינת בחוויה הפיזית שלה בטיפול בחומרים, אותם היא הופכת באמצעות תהליכי ריבוד, הצטברות והצבה זו לצד זו.[11] הקונסטרוקציות שלה נצבעות לעיתים קרובות בצורה גסה בצבעים תעשייתיים או סינתטיים, וכתוצאה מכך נוצרות צורות מופשטות, לכאורה לא יציבות.
בארלו הייתה גם ציירת. היא ציירה כחלק מתוכנית הלימודים שלה במכללת צ'לסי לאמנויות – שם למדה אצל האמן והפסל הנרי מור.[12]
תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודותיה של בארלו הוצגו בתערוכות יחיד ברחבי העולם. בשנת 2014 היא הוזמנה ליצור עבודה חדשה עבור גלריות דוווין במוזיאון טייט בריטניה.[13]
לאחר שזכתה בפרס Aachener Kunstpreis בשנת 2012, בארלו הוזמנה להציג תערוכת יחיד ב-Ludwig Forum für Internationale Kunst (אנ') בגרמניה.[14] בתערוכה Brink הוצגו שבעה פסלים רחבי ידיים.[15]
בשנת 2015 בארלו הציגה בגלריית Fruitmarket באדינבורו, סקוטלנד. התערוכה "Set" הורכבה מיצירות חדשות אשר הופקו במיוחד עבור התערוכה. צורותיה התגלגלו בחלל הגלריה מתוך כוונה ליצור מתח בין שתי קומות הגלריה.[16]
בשנת 2016 הציגה בארלו תערוכת יחיד עם עבודות חדשות ב-Kunsthalle Zurich. בארלו היא אחת מארבעה אמנים שהיו מועמדים לפרס ההפוורת', הפרס הראשון לפיסול בבריטניה, ועבודותיה מוצגות ב-Hepworth Wakefield החל מאוקטובר 2016.[17]
לקראת הביאנלה בוונציה 2017, חשפה בארלו סדרה של עבודות בשם "Folly" שהתאפיינו בסגנון תעשייתי בקנה מידה גדול.
במהלך 2018 הציגה בארלו שלוש תערוכות יחיד. 'Tilt', שהתקיימה בגלריה Hauser & Wirth בניו יורק. 'Prop', שהוצג בHigh Line Art, בניו יורק ו-'Quarry', שנערכה באדינבורו, סקוטלנד, בב-Jupiter Artland.[10]
ב-2019 בארלו הציגה ברויאל אקדמי בלונדון תערוכה חדשה של עבודותיה בשם 'cultural-de-sac'. עבודתה התמקמה בגלריות גבריאל ג'ונגלס-ווינקלר – העבודות היו אוסף של אובייקטים בסגנון ברוטאליסטי כתגובה לארכיטקטורה של בנין הRoyal Academy.[18]
פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז שנת 2011 בארלו חברה בהאקדמיה המלכותית לאמנויות. היא קיבלה תואר ממסדר האימפריה הבריטית (CBE),[19] ומסדר האימפריה הבריטית (DBE) ב-2021.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Great Women Artists. Phaidon Press. 2019. p. 46. ISBN 978-0714878775.
- ^ "Townsend Lecture 2014: Phyllida Barlow". Slade School of Fine Art.
- ^ "10 minutes with Phyllida Barlow". Royal Academy.
- ^ "Phyllida Barlow to represent Britain at Venice Biennale". BBC News. 4 במרץ 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Higgins, Charlotte (9 במאי 2017). "Bish-bash-bosh: how Phyllida Barlow conquered the art world at 73". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-5 באוקטובר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Godfrey, Mark (2 בספטמבר 2006). "Phyllida Barlow. Learning Experience". Frieze (101).
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Brown, Mark. "Leaping around naked in clay, painting her girlfriend's vulva... Meet Florence Peake – 'the Lena Dunham of art'", The Independent, 4 February 2018. Retrieved 3 February 2019
- ^ 1 2 Barlow, Phyllida (2015). Phyllida Barlow : sculpture, 1963–2015. Bradley, Fiona,, Fruitmarket Gallery. Edinburgh. p. 231. ISBN 9783775740111. OCLC 920454234.
- ^ Great women artists. Morrill, Rebecca,, Wright, Karen, 1950 November 15-, Elderton, Louisa. London. 2 באוקטובר 2019. ISBN 978-0-7148-7877-5. OCLC 1099690505.
{{cite book}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: others (link) - ^ 1 2 "Artists – Phyllida Barlow – Hauser & Wirth". www.hauserwirth.com. נבדק ב-15 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Artist Rooms: Phyllida Barlow". Tate.
- ^ Barlow, Phyllida. (2014). Phyllida Barlow : fifty years of drawings. Harrison, Sara., Obrist, Hans Ulrich., Hauser & Wirth London. (1st ed.). London: Hauser & Wirth. p. 7. ISBN 9783037643662. OCLC 881026636.
- ^ Barlow, Phyllida. (2014). Phyllida Barlow : fifty years of drawings. Harrison, Sara., Obrist, Hans Ulrich., Hauser & Wirth London. (1st ed.). London: Hauser & Wirth. p. 237. ISBN 9783037643662. OCLC 881026636.
- ^ Barlow, Phyllida (2013). Brink. Franzen, Brigitte,, Ludwig Forum für Internationale Kunst. Aachen. p. 4. ISBN 9783863352721. OCLC 822018056.
- ^ Barlow, Phyllida (2013). Brink. Franzen, Brigitte,, Ludwig Forum für Internationale Kunst. Aachen. p. 7. ISBN 9783863352721. OCLC 822018056.
- ^ "Phyllida Barlow". The Fruitmarket Gallery (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-16 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Hepworth Prize for Sculpture". The Hepworth Wakefield.
- ^ "Phyllida Barlow RA | Exhibition | Royal Academy of Arts". www.royalacademy.org.uk. נבדק ב-15 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
Martin Chilton, Sculptor Phyllida Barlow gets CBE for 'services to art', The Telegraph, 31 December 2015
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "פילידה בארלו".