פיליפינו ליפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלגוריה של מוזיקה של פיליפינו ליפי (בערך 1500). טמפרה על לוח עץ, מה-Gemaldegalerie בברלין

פיליפינו ליפי (Filippino Lippi)‏ (בערך 1457 - נקבר 13 באפריל 1504), בנו של הצייר פרה פיליפו ליפי, היה אחד הציירים הבולטים באסכולה הפלורנטינית בתקופת הרנסאנס המוקדם. הקומפוזיציות הראוותניות והדינמיות והשימוש באדריכלות, ביגוד וחפצים רומיים שלו נחשבים למבשרים חשובים של המנייריזם הטוסקני.

פיליפינו (נולד Filippo Lippi), בנם של פיליפו ליפי ולוקרציה בוטי (Buti), למד את אומנותו באטלייה של אביו, ואחרי מותו של אביו (1469) עבר ללמוד ולעבוד בסדנתו של הצייר סנדרו בוטיצ'לי. עם סיום הכשרתו, ב-1473, החל פיליפינו ליצור בסגנונו של בוטיצ'לי, כשחלק מעבודותיו אותה תקופה יוחסו זמן רב ל"ידיד בוטיצ'לי". אך מעט מעבודותיו מאותה תקופה שרדו, וגם מעל אלו מרחף צל של ספק.

על פי ג'ורג'ו וזארי, מתעד חיי האמנים בתקופת הרנסאנס, עבודתו החשובה הראשונה של פיליפינו הייתה השלמת העבודה בקפלה בראנקאצ'י, שמזאצ'ו ומאזולינו הותירו אחריהם. עבודה חשובה נוספת הייתה "חזון ברנרדו הקדוש" (1480-2, בבאדיה פלורנטינה שבפירנצה), בה כבר ניתן להבחין בסגנונו הייחודי של פיליפינו. עבודה חשובה מאוחרת יותר הייתה ביצוע עבודות הפרסקו עבור אוליבירי קאראפה, הקרדינל של נאפולי (1488-93). בעבודה (בכנסיית סנטה מריה סופרה מינרווה ברומא) זו ניתן להבחין בכל המאפיינים של עבודותיו המאוחרות יותר, ובמיוחד הקומפוזיציות המורכבות והנפתלות (שלפי וזארי "ביצע אותן לבדו"). עבודה חשובה אחרת הייתה ציורי הפרסקו בקפלה סטרוצי בכנסיית סנטה מריה נובלה בפירנצה, אותה ביצע לפרקים בין 1484 ו-1502. יוקרתו של פיליפינו הייתה אז בשיאה, מעיד וזארי, שכן באמצע העבודה על הקפלה הוזמן לבצע עבודה ברומא, עבורה שולם לו סכום עצום של 2000 דוקטים בזהב ("בלי לחשב את עלות הצבע הכחול והעוזרים").

פיליפינו מת לאחר שחלה בדלקת של השקדים. ביום מותו, מספר וזארי, נסגרו כל סדנאות האמנים בפירנצה לשם כבודו. פיליפינו לא הותיר אחריו תלמיד בעל שם, אך ליצירותיו, ובמיוחד לציורי הפרסקו הגדולים שלו, הייתה השפעה ניכרת על המנייריזם שהתפתח בפירנצה ובטוסקנה בעשורים הראשונים של המאה ה-16.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]