פיליפו ליפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיליפו ליפי, עם תלמידים. (דיוקן עצמי).
לוקרציה בוטי כמריה הקדושה
פרסקו בקתדרלת פראטו.

פְרָה (האח) פיליפו ליפיאיטלקית: Filippo Lippi;‏ 1406 - 8 באוקטובר 1469), מגדולי הציירים של איטליה במאה ה-15.

ליפי נולד בפירנצה. הוריו מתו עליו בילדותו. בגיל 14 נשלח למנזר כרמליטי, אך, לפי דברי הביוגרף ג'ורג'ו וזארי, במקום ללמוד את עיקרי הנצרות, הקדיש את זמנו למלאכת הציור וכישרונו האמנותי נתגלה עד מהרה.

בשנת 1456 הוזמן ליפי לצייר במנזר סנטה מרגריטה שבפראטו, שם התאהב בנזירה לוקרציה בוטי. הוא הצליח להשיג את הסכמת אם המנזר, להרשות לה לשמש לפניו כדגם של "הבתולה הקדושה". השניים ברחו מן המנזר והיא הפכה לפילגשו ונולד להם בן, פיליפינו ליפי.

עד שהותרו נדרי נזירותם בשנת 1461, הספיקה לוקרציה לשמש עבור ליפי דוגמנית לציורים רבים של "הבתולה הקדושה" (Madonna), שכמה מהם מפארים עד ימינו את אוספי התמונות של קרית הוותיקן.

ליפי נתמך על ידי משפחת מדיצ'י ובין תלמידיו היו קוזימו דה מדיצ'י וסנדרו בוטיצ'לי. עבודתו המרשימה ביותר היא ציורי הפרסקו בקתדרלת פראטו ובהם דמויותיהם של יוחנן המטביל וסטפן הקדוש. בעבודה זו סייעו בידו בוטיצ'לי ובנו פיליפינו אשר הושפעו בעבודתם מציורי פרסקו אלה.

ליפי מת תוך כדי עבודתו על "סצנות מחיי מריה הבתולה" בקתדרלת ספולטו, ונפוצה שמועה כי קרוביה של נערה שאותה פיתה הרעילוהו. הוא נקבר בספולטו, ולפי הוראותיו של שליט פירנצה, לורנצו דה מדיצ'י, הקים בנו מצבת שיש הדורה על קברו.

אומנותו מצטיינת בקו אנושי, גם בסצנות דתיות. דבר זה היה חידוש בזמנו והשתלב עם רוח ההומניזם של פירנצה באותה תקופה. כמו כן ניתן לציין את גישתו לצבעוניות רבה הבאה לבטא את יפי הצבעים במציאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]