פיליפ בוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פיליפ בושאנגלית: Phillip Bush) (נולד ב-4 בינואר 1961) הוא פסנתרן אמריקאי, שהקריירה שלו ממוקדת בראש ובראשונה במוזיקה קאמרית ובמוזיקה קלאסית בת ימינו.

פיליפ בוש נולד בריג'ווד שבניו ג'רזי, לאב אמריקאי ואם גרמניה. הוא גדל בשארלוט שבקרוליינה הצפונית, שם לימד אביו צרפתית באוניברסיטת קרוליינה הצפונית. בוש למד בקונסרבטוריון פיבודי אצל לאון פליישר, והוא ממשיך לראות בו, לדבריו, את המשפיע העיקרי עליו מבחינה מוזיקלית. בוש עשה שנתיים בבית הספר לאמנויות בבאנף סנטר בקנדה, מ-1981 עד 1983; שם פגש את סטיב רייך ומוזיקאים נוספים, אשר השפעתם עיצבה את הקריירה שלו וקבעה את כיוונה. בהמשך עבר בוש לניו יורק, שם נשאר למשך רוב הקריירה שלו. בשנים האחרונות קבע את ביתו במקומות אחרים בארצות הברית, כאשר לימד שנים אחדות באוניברסיטת מישיגן ואחר בדרום קרוליינה, שם הוא מתגורר נכון ל-2008.

פיליפ בוש היה הזוכה בתחרות הארצית של איגוד הפסנתרנים האמריקאי לשנת 1983, והופיע ברסיטל הראשון שלו בניו יורק במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בשנת 1984. כסולן, בוש דוגל בביצוע יצירותיהם של מלחינים חיים והקליט יצירות לפסנתר של בן ג'ונסטון וג'ון זורן, בין השאר. בוש מופיע בקביעות בפסטיבלים שונים של מוזיקה קאמרית ברחבי ארצות הברית ומנגן בצוותא עם אינסטרומנטליסטים אמריקאיים רבים מן השורה הראשונה. הוא מופיע כשותף בכשלושים הקלטות בחברות שונות, עם קבוצות כמו "אגודת המוזיקה הקאמרית" של לינקולן סנטר.

בתחום המוזיקה המודרנית, בוש מנגן בהרכב של פיליפ גלאס מאז 1987 ועם ההרכב של המלחין סטיב רייך מאז 1986. הוא גם הפסנתרן הרשמי של קבוצת המוזיקה בת זמננו של מילווקי מאז אמצע שנות ה-90. בין שנת 1992 ל-1999 גם היה בקשר עם רביעיית הפסנתר הקלאסית-מעורבת "טייפון", בראשותו של הכנר איוואו פורוסאווה, שהייתה פופולרית מאוד ביפן בשנות ה-90 והוציאה כמה תקליטורים מצליחים. בשנת 2001 הופיע בוש לראשונה כסולן בקונצרט בקרנגי הול, כשהתבקש להחליף בהתראה קצרה את פיטר סרקין החולה בנגינת קונצ'רטי מאת סטרווינסקי ואלכסנדר גהר עם הסינפונייטה של לונדון, וזכה לשבחי הביקורת. מאמציו של בוש לקדם את המוזיקה האמריקאית בת זמננו הקנו לו פרסים ומלגות מקרן אהרון קופלנד ומן הקרן הלאומית למענקי אמנויות.