פנחס שטיינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

רבי פנחס הכהן שטיינר (ה'תר"הי"ט בכסלו ה'תרע"ג; 18451912) היה רבה של אילוק שבקרואטיה (תחת השלטון האוסטרו-הונגרי) במשך עשרים ושתיים שנה. לפני כן ייסד ישיבה בפקש ועמד בראשה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפקש שבהונגריה, בכור לרחל ויעקב הכהן שטיינר. בצעירותו למד אצל הרב אברהם צבי אבלס רבה של שארבוגארד, הרב אליעזר זוסמן סופר מחבר "ילקוט אליעזר" ורבו המובהק, ואחיו הרב חיים סופר מחבר "מחנה חיים". לאחר מכן למד בישיבת פרשבורג אצל בעל הכתב סופר והיה מגדולי תלמידיו. נישא לחיה-שרה קאליש, בת הרב מרדכי קאליש, חתנו של הרב מאיר פישהוף מחבר "המאיר" ו"שם משמואל".

לאחר נישואיו בניסן ה'תרכ"ח (1868) התגורר בבונהאד, התפרנס מחנות ולימד בקהילה. לאחר מכן שב לפקש, בשנת ה'תר"מ בערך (1890~), ייסד בה ישיבה ועמד בראשה. כעבור זמן הגיע לפקש רבו הרב אליעזר זוסמן סופר, תחילה כדיין, לסייע לחותנו הרב יואל אונגר, ששימש אז כרב העיר. לאחר פטירת הרב אונגר התמנה הרב זוסמן סופר תחתיו והקים בפקש ישיבה נוספת. הרב זוסמן סופר עודד את תלמידיו לשמוע גם את שיעוריו של תלמידו הרב שטיינר בישיבתו.

בשנת תר"נ (1890) התמנה הרב שטיינר לשמש כרבה של העיר אילוק וכיהן במשרתו במשך עשרים ושלוש שנה. ייסד ישיבה בעירו, ובין תלמידיו היה בן העיר הרב יוסף נפתלי שטרן. התכתב רבות עם גדולי הרבנים בהונגריה, והוא מופיע בספרי שו"ת רבים, ובהם "נטע שורק", "לבושי מרדכי", "ערוגות הבושם", "המהרש"ג", "פרי השדה" ועוד. היה מקורי לאדמו"רים מבעלז וסיגט.

הרב שטיינר נפטר בי"ט בכסלו ה'תרע"ג (דצמבר 1912) ונטמן בבית העלמין המקומי.[1] בהלווייתו הספידו הרב יוסף לייב סופר, אב"ד פקש בעל "ילקוט סופר".[2]

בנו, הרב יוסף משה מאיר שטיינר, כיהן אחריו כרבה של אילוק עד מלחמת העולם השנייה, שבה נספה. בתו ציפורה פראדל נישאה לרב מרדכי אליעזר אהרנגרובר, ששימש בין השאר כאב"ד ווראנוב (אנ') ונספה בשואה.[3]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בריתי שלום – חמישה כרכים על התורה
  • פתח דבריך – על הש"ס

חיבורים נוספים, ובהם שו"ת "פתח המלביש", "ראשית בכורים" ו"שפתי כהן", שהיו בכתב יד אבדו בשואה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פנחס מילר (עורך), בריתי שלום, בני ברק תשע"א, עמ' תג-תלה ('תולדות מרן המחבר')
  • אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך ב, ירושלים תשמ"ז, עמ' 329
  • מספר מחברים, בית יוסף להבה – תולדות מהרי"ץ, כרך א, ירושלים תשנ"ג, עמ' שיד (ועוד)
  • יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים תשנ"ז, עמ' 424
  • יעקב הייזלר, 'עטרת ישראל' – כתבה במלאת 101 שנה לפטירת הרב שטיינר, המבשר התורני, י"ט כסלו תשע"ד, עמ' יח-כ

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]