חסידות בעלז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדמו"ר הנוכחי מבעלזא

חסידות בעלז (הכתיב הרשמי בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שהוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בעלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני). החסידות היא אחת מחמש החסידויות הגדולות בעולם, וההערכות לגביה נעות (נכון ל-2013) בין 6,000 ל-8,000 משפחות בעולם.‏[1]

תולדות חסידות בעלז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של בית המדרש הישן בעיירה בעלז

חסידות בעלז הוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בלז שבגליציה המזרחית (כיום: אוקראינה), בידי אדמו"רה הראשון, רבי שלום רוקח. רבי שלום היה תלמידם של החוזה מלובלין, רבי אורי מסטרליסק והמגיד מלוצק. רבי שלום התבטא: "בעלזא וועט זיין א ווינקל פון תורה און יראת שמים ביז משיח וועט קומען" (בעלזא תהיה פינה של תורה ויראת שמים עד ביאת המשיח). אמרה זו בולטת בחסידות.

החסידות התפתחה בתקופת בנו, רבי יהושע רוקח, נכדו, רבי ישכר דב רוקח, ונינו, הרב אהרן רוקח. עד למלחמת העולם השנייה הייתה חסידות בעלז אחת החסידויות החזקות והמשפיעות בגליציה המזרחית ובהונגריה. בזמן השואה נספו רוב חסידי בעלז בגליציה.

אדמו"רי החסידות כיהנו גם ברבנות העיירה בלז ותוארם היה "הרב" (בהגייה הגליציאנית: הרוּב) ולא "הרבי" כנהוג בשאר החצרות. עד היום נהוג בחסידות לכנות את האדמו"ר בתואר זה.

חסידות בעלז לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנים בית המדרש של חסידות בעלז בירושלים
המרכז העולמי של חסידות בעלזא
הישיבה ברחוב אגריפס
ישיבת בעלז בתל אביב

במלחמת העולם השנייה נמלט האדמו"ר באותה עת, רבי אהרן רוקח, מאירופה עם אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריי והצליח להגיע לארץ ישראל, שם התאספה סביבו שארית הפליטה של החסידים. הוא התגורר בתל אביב, שם פתח בית כנסת ברחוב אחד העם. בימות הקיץ ובימים נוראים שהה בירושלים. לאחר המלחמה החריף רבי אהרן את הנהגתו שלפני השואה. הוא התנתק מהנהגה ציבורית כמעט לחלוטין ועזב את דרך הקנאות.

ריבוי הניצולים מהונגריה, שבה היו חסידי ואוהדי בעלז רבים, תרם להתבססות החסידות לאחר השואה. החסידים אשר עלו לארץ ישראל התיישבו בעיקר בירושלים, בתל אביב ובבני ברק. רבי אהרן שלח את הבחורים הגליצייאנים ללמוד בישיבת שפת אמת ואת ההונגרים לישיבת דושינסקיא. חסידי בעלז אחרים ששרדו את השואה היגרו לריכוזי היהדות החרדית בעולם, בפרט לניו יורק, לונדון ואנטוורפן, ופתחו שם קהילות ובתי כנסת עצמאיים. בניו יורק השתקעו החסידים באיסט סייד (בעיקר יוצאי גליציה) ובוויליאמסבורג (בעיקר יוצאי הונגריה). לימים העביר האדמו"ר הנוכחי את מרכז החסידות לבורו פארק. בסוף ימיו של רבי אהרן נבנו הישיבה ובית המדרש ברחוב אגריפס. רבי אהרן הלך לעולמו בשנת תשי"ז ולא השאיר בנים.

החסידים הסכימו להכתיר את בן אחיו של רבי אהרן, ישכר דב, שהיה אז ילד בן 9, כאשר יגדל. לאחר חתונתו הכתירוהו רוב החסידים. קבוצה אחרת התנגדה להכתרה החפוזה לדעתם, פרשה מהחסידות והקימה בית מדרש בבני ברק ברחוב מהרש"ל. אל הפורשים הצטרף מאוחר יותר הרב שלום ברנדר, ראש הישיבה. גם באנטוורפן הוקם בית כנסת של "המורדים". בית המדרש והישיבה של בעלז בלונדון נותרו בשליטת ה"מורדים", והחסידים של רבי ישכר דוב הקימו לעצמם בתי מדרש ומוסדות חינוך חדשים. לימים קיבלו רוב ה"מורדים" כאדמו"ר את רבי יהושע רוקח, נינו של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח הראשון. רבי יהושע ירש את חצר מחנובקה. חסידות זו קוראת לעצמה "בעלזא-מחנובקה" אך בציבור היא נקראת בדרך כלל "מחנובקה" בלבד.

רבי ישכר דב מכהן משנת תשכ"ו. הוא פיתח את החסידות והקים מערכת קהילתית רחבה. מרכז החסידות נמצא בקריית בעלז שבירושלים, שם נבנה בית מדרש בעלז, במבנה ענק ומפואר, המזכיר את העיצוב של בית הכנסת בעיירה בעלז, ובצמוד אליו ביתו של הרבי הנקרא 'די גרויסע שטוב'. סביב בית המדרש בנויה קריית בעלז שבה מתגוררים כאלף חסידים. קהילות נוספות קיימות בבני ברק, באשדוד, בבית שמש, בתל אביב, בחיפה, בקריית גת ובגבעת זאב, וכן בחו"ל: בבורו פארק, וויליאמסבורג, במונסי, בלייקווד, במונטריאול, באנטוורפן, בלונדון, במנצ'סטר, בציריך, בווינה, במלבורן ובסאו פאולו.

לחסידות מערכת קהילתית רחבה. בד"ץ בשם "מחזיקי הדת",‏[2] מערכת חינוך לבנים ולבנות שבה לומדים אלפי תלמידים, שבועון בשם "המחנה החרדי", ארגון "צהר" להחזרה בתשובה, ישיבה לבעלי תשובה בשם "תורה ואמונה", ארגון עזרה וביקור חולים בשם "סעד ומרפא" המפעיל בין היתר מרפאת עזרה ראשונה ("מרפאת רם") בקריית בעלז. לחסידות ולאדמו"ר יש גם חלק בהקמת ארגון הידברות. כמו כן, ארגון עזרה למרפא הוקם על ידי אלימלך פירר בעידוד האדמו"ר. לחסידות קו מידע טלפוני ביידיש בשם "קול בעלזא", שבו חדשות וחזרה על דברי תורתו של האדמו"ר בטיש השבועי.

מכון מעשה רוקח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחסידות מכון הוצאה לאור בשם "מעשה רוקח". המכון מדפיס את דברי תורתו של האדמו"ר וחוברות ובהן ליקוט מדברי התורה של האדמו"רים. בנוסף מהדיר המכון ספרי חסידות בתוספת הערות והגהות ומוציא ספרי ליקוט חדשים בענייני חסידות, כמו "מסילות באור החסידות" (שני חלקים). החל מאייר תשס"ח מוציא המכון ירחון בשם "אור הצפון" לתולדותיה ודברי תורתה של החסידות.

לחסידות סידור תפילה בשם "עבודת השם", המבוסס על נוסח ספרד מלבד שלושה קטעים, בהם רובה של תפילת שמונה עשרה וברכת החודש, הנאמרים כנוסח אשכנז, על פי קביעת רבי שלום רוקח האדמו"ר הראשון. האדמו"ר הנוכחי ערך מספר שינויים מהנוסח המקובל, בעיקר בניקוד או שינוי מזערי של מילים.‏[3]

לחסידות ארגון בשם "יגדיל תורה" שעל ידי "נעשה ונשמע" הדואג לשיעורי תורה, והפצת שיעורים וספרים. הארגון הוציא ספרי ליקוט על מועדי ישראל.

ישיבות בעלז[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחסידות ארבע ישיבות גדולות בישראל:

  • הישיבה הוותיקה ברחוב אגריפס בירושלים, נוסדה בשנת תש"י. ראש הישיבה היה הרב יהושע סג"ל דייטש הרב מקטמון. בהמשך כיהן בראשות הישיבה הרב שלום ברנדר. בשנותיה הראשונות שכנה במבנה בקטמון ובשנת תשי"ד הונחה אבן הפינה למבנה באגריפס. לאחר מכן כיהן בראשות הישיבה הרב משה שובקס. כיום מכהן הרב שמואל ישכר רוזנגרטן חבר הבד"צ של בעלז כראש הישיבה, המכהן גם כראש כל הישיבות של החסידות. משגיח הישיבה הוא הרב שלמה נפתלי פרידמן.
  • בבני ברק, בראשות הרב חיים צבי שפירא. הוקמה בשנת תשנ"ב. המשגיח הוא הרב יעקב פירר.
  • ישיבת דובר שלום באשדוד, בראשות הרב יוסף צבי קוט. שכנה לפני כן בראשון לציון בבניין השייכת למוסדות קאליב. הוקמה בשנת תשנ"ד. המשגיח הוא הרב חיים מענדל רויטמן.
  • בחיפה, בראשות הרב מאיר דב (בערל) רכניצר. הוקמה בשנת תשנ"ז. המשגיח הוא הרב יצחק מאיר פרסטר.

בעבר למדו הבחורים בישיבות בעלז בישיבה גדולה מגיל 17 ועד לנישואיהם. עם השנים גדל מספרם של הבחורים המבוגרים שלא נישאו ואלה לא הרגישו מחויבים לסדרי הישיבה. בשל כך, באלול תשס"ו (קיץ 2006) פוצלו הישיבות. הבחורים משיעור ד' (גיל 20 ומעלה) עברו לישיבה גבוהה שהוקמה בירושלים. באלול תשע"ג (קיץ 2013) עבר גם שיעור ג' לישיבה הגבוהה, שהתפצלה לשנים: ישיבת ברכת אהרן - שבה לומדים במשך כל היום, השוכנת במתחם בית היתומים דיסקין בגבעת שאול; וישיבת קדושת אהרן - לבחורים הלומדים חצי יום ובחלקו השני עובדים. ישיבה זו שוכנת בבניין בית המדרש המרכזי. קבוצה נוספת אינה לומדת בישיבה וחבריה מתכנסים באופן שבועי.

החל מתשע"ד בחורים המתארסים לפני פסח של שיעור ב' עוברים לישיבה גבוהה.

ישיבות קטנות של החסידות קיימות בירושלים, בית חלקיה, טלז סטון, קוממיות, בני ברק, אשדוד, לונדון, מנצ'סטר, אנטוורפן, מונטריאול, בורו פארק ומונסי.

סמינרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשל"ז הוקמו בתי ספר וסמינרים בשם "בית מלכה" בירושלים, בני ברק ובהמשך באשדוד. סמינרים אלו שמרניים יחסית לבית יעקב ונלמדים בהם פחות לימודי חול. עם זאת יש בהם לימודי מקצוע בכיתות י"ג וי"ד וחלק מהבנות הלומדות בסמינרים שבהם אין מסלול כזה עוברות לאחר מכן ל"בית מלכה" בשנים אלו.

אדמו"רי בעלז[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפייני ודרך החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקת רבני בעלזא בבלז

בעבר לא הודפסו דברי תורה מאדמו"רי בעלז ובחסידות נהגו ללמוד ספרי חסידות בולטים כמו נועם אלימלך, קדושת לוי ותולדות יעקב יוסף. החסידות מאופיינת בשמירה קפדנית על מנהגים בכלל והמיוחדים לה בפרט, כמו טבילה במקווה מדי יום, חגירת גרטל כל היום ולימוד עם כובע. על פי גישת החסידות עיקר עבודת החסיד היא להיות ירא שמיים ולהיות שקוע בלימוד התורה, וכן עליו להיות "מחובר לקרקע" ולא להתנהג בתנועות חיצוניות של התלהבות בתפילה וכדומה, או לנסות לעלות לדרגות גבוהות מדי (כמו התעמקות מרובה בספרי חסידות או לימוד ספרי קבלה). בחסידות בעלז בדרך כלל הייתה התפילה במהירות רבה. ברוב התחומים אין לחסידות בעלז שיטה חסידית-רעיונית מיוחדת, ועיקר החסידות בבעלז היא התקשרות לצדיק.

אדמו"רי וחסידי בעלז היו ידועים כשמרנים וקיצוניים, בהשקפת עולמם ובלבושם. כך למשל, בפתיחת ישיבת בעלז בישראל, אסר האדמו"ר רבי אהרן לקרוא לישיבה "ישיבת בעלזא" אלא "ישיבה דחסידי בעלזא", משום שבאירופה לא הייתה לחסידות ישיבה. החסידות לחמה בהשכלה, בציונות ובאגודת ישראל. רבי יהושע הקים את ארגון "מחזיקי הדת" כנגד תנועת ההשכלה, והיה מגדולי הלוחמים בה. רבי ישכר דב מבעלז התנגד לפתיחת בתי ספר לבנות (בית יעקב) בגליציה[דרוש מקור] וללימוד הדף היומי שנוסד על ידי אגודת ישראל. הוא התנגד גם לרבנים שנחשדו בקרבה רעיונית להשכלה או לציונות.‏[4] בגליציה הקפידו חסידי בעלז על לבוש מסורתי בסגנון מיושן.

החסידות הייתה שמרנית גם בהשקפתה החסידית. הקפידו בה ללמוד רק ספרי חסידות מן הזרם המרכזי ולא כאלה המבוססים על שיטות מיוחדות, כמו ספרי חב"ד, ברסלב ופשיסחא.‏[5]

החסידות מאופיינת עד היום בשמירת המסגרת הפנימית ומנהגי הקהילה. עם זאת, בישראל חלו בה שינויים משמעותיים והיא הפכה לפתוחה יחסית לשינויים כמו שימוש באמצעים פדגוגיים מודרניים ותמיכה בהכשרה מקצועית לאברכים. אברכי החסידות מתכנסים מדי שבוע ל"חבורות" ("חברה'ס"), קבוצות שבהן משוחחים בעבודת ה'. בחסידות ישנן "חברה'ס" גם לנשים, בהנהלת הרבנית שרה רוקח וכלתה שרה לאה רוקח.

כמו בחסידויות אחרות, היו בחסידות בעלז באירופה "יושבים", חסידים שישבו בבית המדרש בחצר האדמו"ר והחצר פרנסה אותם. הם היוו דוגמה לחסידים, היו בולטים בשמרנותם והשפיעו על הלך הרוח בחצר. בתקופת האדמו"רים הראשונים מבעלז, היושבים חבשו קולפיק, כובע אדמו"רי. בין היושבים שניצלו מהשואה היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, האדמו"ר מנארול.

לבוש החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע השבוע לובשים חסידי בעלז כובע סמט וחליפה ארוכה חסידית, ובשבת שטריימל וקפוטה פרחונית שמעליה גרטל (על אף שיש גרטל בקפוטה), וכן מכנסיים קצרים וגרביים שחורים ארוכים. חלק מהחסידים, בעיקר הזקנים והחשובים, לובשים גם במהלך השבוע מכנסיים קצרים. בחגים ובחתונות לובשים החסידים גרביים לבנים. לאחרונה הנהיג האדמו"ר ללבוש גרביים לבנים גם בחול המועד. בישיבות הגדולות של החסידות ישנה חובה שמסגרת המשקפיים תהיה עשויה פלסטיק. באופן כללי פאותיהם של החסידים ארוכות יחסית, או מגולגלות סביב האוזן כמנהג הונגריה.

האדמו"ר חובש במהלך השבוע בעת התפילות ובאירועים מיוחדים ספודיק. הוא גורב גרביים לבנים גם במהלך השבוע. נכדיו הרווקים חובשים קולפיק בשבתות מיוחדות, בחגים ובשמחות.‏[6]

נשות החסידות חובשות כובע מעל הפאה.

מאורעות וזמנים בחסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחסידות בעלז נהוג שבמוצאי שמחת תורה אומר האדמו"ר דרשה בעמידה המכונה "שטייעדיגע תורה". בדרשה זו מוסר האדמו"ר הוראות והדרכות עקרוניות. בתחילת זמן חורף וזמן קיץ נערך מעמד "קביעת שיעור" שבו האדמו"ר לומד את המשנה הראשונה של המסכת שאותה מתחילים אז ללמוד ואומר דרשת מוסר לבחורים ולאברכים. נוהג זה נקבע על ידי האדמו"ר הקודם, רבי אהרן. בעבר היה נהוג לקבוע את תחילת הזמן ביום שלישי הראשון שאחרי ראש חודש אך האדמו"ר הנוכחי ביטל מנהג זה.

טיש מיוחד נערך בכ"א באב, יום פטירת רבי אהרן. בטיש זה משתתפים רבנים ואדמו"רים רבים. הטיש נערך לאחר העלייה ההמונית לקברו של רבי אהרן, בהר המנוחות.

טישים בולטים נוספים הם: "לדוד מזמור טיש" בלילה השני של ראש השנה, שבו אומרים את פרק כ"ד בתהילים הפותחת במילים 'לדוד מזמור'; "המבדיל טיש" במוצאי יום כיפור שבו שרים בניגון עתיק את הפיוט "המבדיל" של האר"י למוצאי יום כיפור; "יוסף טיש" ביום השישי של סוכות,‏[7] שבו האדמו"ר מחלק לחם שחור כסגולה לפרנסה בזכות האושפיזין של יוסף הצדיק שפרנס את כל העולם; "אסתר טיש" ביום הראשון של חול המועד פסח שבו נערכה סעודת אסתר עם אחשורוש; "ובאו כולם טיש" בחג השבועות, שבו האדמו"ר אומר שלושה קטעים מתוך הפיוט יום שבתון העוסקים בקבלת התורה.

יום בולט בחסידות הוא היום הראשון של אמירת סליחות לפני ראש השנה. ביום זה נוהגים כל החסידים הגרים בישראל להגיע לאמירת סליחות עם האדמו"ר, לפנות בוקר. לאחר תפילת שחרית אומרים את כל ספר תהילים בציבור.‏[8]

יום ההצלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידי בעלז מציינים מדי שנה את יום ט' בשבט, שבו הגיעו בשנת תש"ד האדמו"ר רבי אהרן רוקח ואחיו הרב מרדכי רוקח מבילגורייא (אביו של האדמו"ר הנוכחי) לארץ ישראל, לאחר מספר שנים שבהן נמלטו ברחבי אירופה מאימת הנאצים. החסידים מציינים תאריך זה בסעודות חגיגיות.

שייכותה הפוליטית של החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו הכשרות של החסידות

עד לכהונתו של רבי אהרון רוקח כאדמו"ר התאפיינה החסידות בסגנון קנאי כנגד תנועת ההשכלה היהודית, התנועה הציונית, המזרחי ואגודת ישראל. אחרי מלחמת העולם השנייה ועלייתו של האדמו"ר לארץ ישראל, תמכה החסידות בתנועת אגודת ישראל.

בעשורים הראשונים לאחר קום מדינת ישראל שמרה חסידות בעלז על זיקה לעדה החרדית בתחום הכשרות ועוד. בשנת 1980 פרשה החסידות לגמרי מן העדה. כאשר פרשו הליטאים בראשות הרב שך מאגודת ישראל והקימו את מפלגת דגל התורה, הצטרפה בעלז למפלגה החדשה, מה שעורר את חמתן של רוב החסידויות שהשתייכו ל"אגודת ישראל". בהמשך השתלבה החסידות שוב באגודת ישראל. חבר כנסת מטעמה, ישראל אייכלר, כיהן בין השנים 2005-2003 ושוב החל מפברואר 2011 במסגרת הסכם רוטציה ומ-2013 בבחירה לקדנציה שלימה.

ברשויות המקומיות קיים ייצוג לבעלז בירושלים, בבני ברק, בבית שמש ובאשדוד.

ניגוני בעלז[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיש פורים בבעלז בהיכל הטישים

בעבר לא נהגו בחסידות בעלז לשיר כמעט, והטיש היה בעיקר מיועד לסעודת האדמו"ר ואמירת דברי תורה. גם התאספויות החסידים כללו בעיקר דברי תורה בעניין עבודת ה' וסיפורי צדיקים. לחסידות היו כ-35 ניגונים, בעיקר ניגוני ימים נוראים ושמחת תורה, חלקם ניגונים עתיקים מזמן המגיד ממזריטש ותלמידיו.

האדמו"ר הנוכחי רבי ישכר דב, החל לאחר הכתרתו לעודד שירה בסעודות שבת בישיבת בעלז. בשנת תשל"ב הורה לראשונה לשיר ניגון עם מילים בטיש ובאותה שנה הוקמה לראשונה מקהלה בחסידות. המקהלה שרה ניגונים של חסידויות אחרות, כמו חסידות מודז'יץ, חסידות ויז'ניץ וחסידות רופשיץ. באותן השנים החל רבי ישכר דב לעודד חסידים בעלי חוש מוזיקלי להלחין ניגונים חדשים. בשנת תשל"ח יצא האלבום הראשון של החסידות. מאז יצאו כ-60 אלבומים נוספים. מדי שנה מולחנים עשרות ניגונים לימים נוראים ולכבוד שמחות בחסידות. גם רבי ישכר דב הלחין מספר ניגונים. שלא כמקובל בחסידויות רבות, ניגוני בעלז כוללים בדרך כלל גם מילים. סגנון הניגונים רחב ומאגר הניגונים כולל ניגוני שמחה, ניגוני מרש ובעיקר ניגונים רגועים ושקטים. ניגונים רבים, בעיקר ניגוני השמחה, התפרסמו מחוץ לחסידות ומושרים באופן קבוע בחסידויות אחרות ובחתונות חרדיות.

מלחיני החצר העיקריים הם הרב יוסף צבי ברייער, ירמיה דמן, שלמה קאליש, אליהו אייזנבאך, אליעזר קאליש (בנו של שלמה), שלמה יעקב פריד, יהודה איינהורן והרב פנחס פרידמן.‏[9] ברייער ודמן מלחינים בעיקר ניגונים מורכבים. מפיק החצר הוא יוסף משה כהנא. רוב אלבומי החסידות עובדו על ידי מונה רוזנבלום.

ניגונים מפורסמים של החסידות:‏[10] "יהי החודש" (האדמו"ר), "סימן טוב ומזל טוב" (דמן), "וידעו"‏[11] (אייזנבאך), "חסדי ה'" (אייזנבך), "תהא השעה הזאת"‏[12] (קאליש), "צמאה לך נפשי" (אייזנבאך), "כי אתה הוא מלך" (אליעזר קאליש), "פתח שערי שמים" (קאליש), "כי אורך ימים"‏[13] (קאליש), "וכל אשר יעשה יצליח" (קאליש), "הקשיבה" (אליעזר קאליש), יה אכסוף (ברייאר), "אשרי מי" (אליעזר קאליש).

חסידים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר:

כיום בולטים בין החסידים:

  • הרב פנחס פרידמן, ראש רשת הכוללים של החסידות
  • הרב מאיר דב רכניצר ראש הישיבה בחיפה ומחותנו של האדמו"ר
  • הרב שמאי קהת הכהן גרוס, פוסק הלכה
  • אלימלך פירר, עסקן רפואי

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשבועון משפחה פורסמה הערכה של כ-8,000 משפחות. עם זאת, באלפון של החסידות משנת תשע"ג מנויות כ-3,500 משפחות בישראל.
  2. ^ בשנת 2010 פתחו מנהלי מערכת הכשרות בשיתוף פעולה עם מאיר פרוש את מערכת הכשרות התאחדות קהילות החרדים בארץ הקודש שהייתה אמורה להחליף את מערכת הכשרות של מחזיקי הדת אך למעשה פעלה בתחום השחיטה בלבד, ולאחר שנתיים נסגרה והחסידות עברה לשחיטת "קהילות החרדים" של הרב ישראל פישביין מחסידות גור והרב שבח רוזנבלט.
  3. ^ למשל בקדושה במקום "על יד נביאך", "על ידי נביאך".
  4. ^ כך למשל בחסידות בעלז לא למדו את ספרי הרב שמואל שטראשון וספרי מהר"צ חיות.
  5. ^ יוצא מן הכלל היה הספר ישמח ישראל, שאף שמקור מחברו מבית פשיסחה, הוא כתוב בדרך החסידות הכללית.
  6. ^ בעבר גם האדמו"ר היה חובש קולפיק אך החל מחנוכה תש"ע הוא חובש ספודיק. בחסידות בעלז באירופה האדמו"רים השתמשו בשני הכובעים, ספודיק וקולפיק.
  7. ^ בשנים שחל יום זה בשבת, נערך הטיש ביום הרביעי של סוכות שהוא יום האושפיזין של יוסף לפי מנהג אשכנז.
  8. ^ רבי ישכר דב רוקח (הזקן) אמר שישנם שלושה ימי התעוררות: ראש חודש אלול "נלקח" על ידי חסידות צאנז, יום הראשון של סליחות בחסידות בעלז, וסליחות של ב"יום י"ג מידות", בחסידות צ'רנוביל.
  9. ^ ראיון עם ארבעת המלחינים המרכזיים. במקור בעיתון המחנה החרדי.
  10. ^ אשכול בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס", ובו רשימה של הניגונים המפורסמים עם שמות המלחינים.
  11. ^ הולחן לבר מצווה של אהרן מרדכי רוקח.
  12. ^ באתר הזמנה לפיוט. הולחן לחתונת אהרן מרדכי.
  13. ^ הולחן לפדיון הבן של שלום רוקח