חיים סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב חיים סופר
חיים סופר
תאריך לידה ה'תקפ"ב 1821
תאריך פטירה ה'תרמ"ו 1885
מקום פעילות הונגריה
תפקידים נוספים רב העיר מונקאץ'
רבותיו הרב החת"ם סופר, כתב סופר, הלל ליכנטשיין
חיבוריו דברי שערי חיים, שו"ת מחנה חיים, פלס חיים.

הרב חיים סופר (שם לועזי: Joachim Schreiber; ג' בתשרי,ה'תקפ"ב, 29 בספטמבר 1821 - כ"ה בסיון,ה'תרמ"ו, 28 ביוני 1886) היה רב ופוסק בהונגריה. שימש ברבנות במספר קהילות בהן קהילות מונקאץ' ופשט. מראשי הדוגלים בקו הקיצוני שדרש הפרדה בין הקהילות האורתודוקסיות לשאינן כאלה בעת הקרע ביהדות הונגריה.

הולדתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים סופר נולד בצום גדליה בשנת ה'תקפ"ב, בעיר פרשבורג שבהונגריה (כיום ברטיסלבה, בירת סלובקיה), לאביו ר' אפרים פישל שהיה מתלמידי החתם סופר (ללא קרבה משפחתית). האב היה מתנגד נחרץ לחסידות, וכתב בצוואתו: "אין אני מסכים על החדשות שלובשים מלבושי חסידות ומתרשלים בלימוד בכלל... נא ונא שאל תפנו ימין או שמאל אפילו זיז כל שכן מהמנהגים הישנים כי החדש אסור מן התורה בכל מקום."[1] בהיותו בן אחד עשרה נכנס ללמוד בשיבתו של החתם סופר, שם למד עד פטירת החתם סופר. לאחר מכן למד זמן קצר אצל בנו הכתב סופר.

משם נסע לאונגוואר שם למד אצל הרב מהר"ם אש, ומשם נסע לעיר ווערבוי, שם למד אצל הרב בנימין וואלף לעוו (מחבר הספרים "שערי תורה") אותו החשיב לרבו המובהק, וממנו קיבל סמיכה לרבנות.

בהמשך למד בעיר מטרסדורף, ובשנת תר"ד נשא לאשה את בריינדל דייטש. בשנת תר"ח חזר לפרסבורג עיר הולדתו שם החל ללמד תורה את צעירי העיר.

דרכו ברבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרי"א התמנה לרב קהילת יעמרינג (Gyomro) ובשנת תרי"ח התמנה לרב בקהילה סענפעטער. מאותו זמן התפרסם שמו כרב ופוסק גדול והוא קיבל הצעות לשבת על כיסא קהילות חשובות כמו למברג וקרקוב, שלכולן סירב.

משנת תרכ"ז שימש כרב קהילת מונקץ', מהקהילות הגדולות בהונגריה באותו זמן. בקהילה זאת נתגלו חילוקי דעות בינו לבין אנשי הקהילה, שהייתה חסידית בחלקה הגדול, עקב הסתייגותו של הרב סופר ממנהגי תנועת החסידות. אביו אפרים היה מתנגד נחרץ במקביל היה אחד מגדולי הקנאים ויריב מושבע של האורתודוקסי המתון עזריאל הילדסהיימר, בו ראה סכנה גדולה ביותר. יחד עם מורו הלל ליכטנטשיין ניסח את תקנות מיהאלאוויץ, פסק דין שאסר על שינויים בסדרי בית-הכנסת. הסעיף הראשון והבולט אסר על נשיאת דרשות בלשון האומות (דהיינו, לא ביידיש) וכוון בבירור נגד הדוגלים בשיטת הילדסהיימר. בשנת תרל"ט היה לרב הקהילה האורתודוקסית בבודפשט, והוא הראשון שנשא במשרה זו לאחר הפירוד בין הקהילות בהונגריה. בתפקיד זה שימש עד פטירתו בכ"ה בסיוון, תרמ"ו.

הנהגתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סופר היה פעיל חשוב וקיצוני של האורתודוקסיה, שהחלה באותה תקופה (תקופת תלמידי החת"ם סופר) להתגבש כקהילה עצמאית. הוא השתתף בקונגרס שאורגן על ידי השלטונות בשנת 1868, והיה מן הדוגלים בצורך לפרוש מהגוף, שבו היה רוב לנאולוגים. ב-22 בנובמבר 1869, כשהחל הממשל המרכזי ללחוץ על היהודים כולם להשתתף בבחירות ליצירת הארגון הקהילתי הארצי שגובש בקונגרס, יצא כרוז שנוסח על ידו ונחתם על ידי 27 רבנים, והטיל איסור על ההצבעה: "אך דעו אם אנחנו משתתפים עמהם לבחור אנשים וכו' הרי כבר היינו מודים בזה שאנו מקבלים חוקי הקאנגרעס, ושוב אנחנו ח"ו מלוכדים במו וכל המודה בחוקי הקאנגרעס כופר בשו"ע וכל הכופר בשו"ע כופר בתורה שבע"פ וגם חלק בתורת משה אין לו חלק... כל מי שרוצה להיות יהודי כדרך שקיבלנו התורה הקדושה מאבותינו ועד משה רבינו לא ישתתף כלל בוואהלן האלה."[2] המודעה עודה מצוטטת לעתים על ידי אנטי-ציוניים המתנגדים לבחירות לכנסת.

מס' תשובות שלו בספרו "מחנה חיים" נוגעים לאיסור להזיז את מקום הבימה בבית הכנסת, פרט קל ערך שנעשה מזוהה עם המחדשים, שכן אלה הציבו את הבימה בקדמת המבנה בדומה לעמדת הדרשן בכנסיות. בתשובה נוספת הוא מחמיר עוד יותר במקום שהמחיצה בין הנשים לגברים אינה מכסה כי אם חלק מגוף הנשים. במקרה כזה הוא אסר להתפלל בבית הכנסת אפילו אם לא ימצא לשואל מקום תפילה בימים נוראים. גישתו בתחום, יחד עם זו של פוסקים אחרים כמהר"ם שיק, נעשתה לבסיס להתנגדות יורשיהם בארצות הברית לקביעות המתירניות של משה פיינשטיין בעניין המחיצה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מבני משפחתו התפרסמו כרבנים בקהילות הונגריה, ובהם מספר אחים שלו. המפורסם שבהם ר' אליעזר זוסמן סופר, מחבר הספר ילקוט אליעזר. מבניו : ר' יעקב שלום - ממלא מקום אביו בבודפשט, ור' יוסף צבי רב קהילת שאמשאן.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מגדולי הונגריה בדור שלאחריו היו תלמידיו ובהם אחיו ר' אליעזר זוסמן סופר, ר' ישעיה זילברשטיין מוויצן, ר' עקיבא יוסף שלזינגר שהיה גם שותפו במאבקים נגד הניאולוגים, הרב עמרם בלום מחבר "בית שערים" ועוד רבים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים סופר חיבר חמישה חיבורים אשר ראו אור בשנים שונות:

  • דברי שערי חיים - על התורה [1] (הוצא לאור ה'תרמ"ז)
  • מחנה חיים - שו"ת בשמונה כרכים. יצאו לאור משנת תרכ"ב עד תרל"ה
  • פלס חיים - על גיטין [2] (הוצא לאור ה'תש"ך)
  • קול סופר - על משניות [3] - חלק ראשון (הוצא לאור ה'תרמ"א) [4] - חלק שני (הוצא לאור ה'תרמ"ב)
  • שערי חיים - על תהילים [5] (הוצא לאור ה'תרנ"ז)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף צבי סופר, דברי סופרים, לונדון תשכ"ג, עמ' קג.
  2. ^ ראו נוסח מלא כאן: מחנה חיים או"ח סימן ה'.