חיים סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב חיים סופר
חיים סופר
תאריך לידה ה'תקפ"ב 1821
תאריך פטירה ה'תרמ"ו 1885
מקום פעילות פרשבורג, מונקאץ' שבהונגריה
השתייכות חרדים
תפקידים נוספים רב העיר מונקאץ'
רבותיו הרב משה סופר (החת"ם סופר)
חיבוריו דברי שערי חיים, שו"ת מחנה חיים, פלס חיים.

הרב חיים סופר (ג' בתשרי,ה'תקפ"ב, פרשבורג - כ"ה בסיון,ה'תרמ"ו, בודפשט) היה רב ופוסק בהונגריה. שימש ברבנות במספר קהילות בהן קהילות מונקאץ' ופשט. מראשי הדוגלים בקו הקיצוני שדרש הפרדה בין הקהילות האורתודוקסיות לשאינן כאלה בעת הקרע ביהדות הונגריה.

הולדתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים סופר נולד בצום גדליה בשנת ה'תקפ"ב, בעיר פרשבורג שבהונגריה (כיום ברטיסלבה, בירת סלובקיה), לאביו ר' אפרים פישל שהיה מתלמידי החתם סופר[1].

בהיותו בן אחד עשרה נכנס ללמוד בשיבתו של החתם סופר, שם למד עד פטירת החתם סופר. לאחר מכן למד זמן קצר אצל בנו הכתב סופר.

משם נסע לאונגוואר שם למד אצל הרב מהר"ם אש, ומשם נסע לעיר ווערבוי, שם למד אצל הרב בנימין וואלף לעוו (מחבר הספרים "שערי תורה") אותו החשיב לרבו המובהק, וממנו קיבל סמיכה לרבנות.

בהמשך למד בעיר מטרסדורף, ובשנת תר"ד נשא לאשה את בריינדל דייטש. בשנת תר"ח חזר לפרסבורג עיר הולדתו שם החל ללמד תורה את צעירי העיר.

דרכו ברבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרי"א התמנה לרב קהילת יעמרינג (Gyomro) ובשנת תרי"ח התמנה לרב בקהילה סענפעטער. מאותו זמן התפרסם שמו כרב ופוסק גדול והוא קיבל הצעות לשבת על כיסא קהילות חשובות כמו למברג וקרקוב, שלכולם סירב.

משנת תרכ"ז שימש כרב קהילת מונקץ' מהקהילות הגדולות בהונגריה באותו זמן. בקהילה זאת נתגלו חילוקי דעות בינו לבין אנשי הקהילה, בעיקר עקב הסתייגותו של הרב סופר ממנהגי תנועת החסידות.

בשנת תרל"ט היה לרב הקהילה האורתודוקסית בבודפשט, והוא הראשון שנשא במשרה זו לאחר הפירוד בין הקהילות בהונגריה. בתפקיד זה שימש עד פטירתו בכ"ה בסיוון, תרמ"ו.

הנהגתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סופר נודע לאחד מקנאי היהדות האורתודוקסית, שהחלה באותה תקופה (תקופת תלמידי החתם סופר) להתגבש כקהילה עצמאית. הוא השתתף ב"קונגרס" שאורגן על ידי השלטונות בשנת 1848, ובלחץ שלו, עזבו האורתודוקסים את הקונגרס, שבו היה רוב לשאינם אורתודוקסים. ביחד עם חברו ר' הלל ליכטנשטיין הוא פעל נגד כל שינוי ממה שהיה נראה במסורת ובהלכה.

מס' תשובות שלו בספרו "מחנה חיים" נוגעים לאיסור להזיז את מקום הבימה בבית הכנסת, כפי שנהגו "המחדשים". בתשובה נוספת הוא מחמיר עוד יותר במקום שהמחיצה בין הנשים לגברים אינה מכסה כי אם חלק מגוף הנשים. במקרה כזה הוא אסר להתפלל בבית הכנסת אפילו אם לא ימצא לשואל מקום תפילה בימים נוראים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מבני משפחתו התפרסמו כרבנים בקהילות הונגריה, ובהם מספר אחים שלו. המפורסם שבהם ר' אליעזר זוסמן סופר, מחבר הספר ילקוט אליעזר.

מבניו : ר' יעקב שלום - ממלא מקום אביו בבודפשט, ור' יוסף צבי רב קהילת שאמשאן.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מגדולי הונגריה בדור שלאחריו היו תלמידיו ובהם אחיו ר' אליעזר זוסמן סופר, ר' ישעיה זילברשטיין מוויצן, ר' עקיבא יוסף שלזינגר שהיה גם שותפו במאבקים נגד הניאולוגים, הרב עמרם בלום מחבר "בית שערים" ועוד רבים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים סופר חיבר חמישה חיבורים אשר ראו אור בשנים שונות:

  • דברי שערי חיים - על התורה [1] (הוצא לאור ה'תרמ"ז)
  • מחנה חיים - שו"ת בשמונה כרכים. יצאו לאור משנת תרכ"ב עד תרל"ה
  • פלס חיים - על גיטין [2] (הוצא לאור ה'תש"ך)
  • קול סופר - על משניות [3] - חלק ראשון (הוצא לאור ה'תרמ"א) [4] - חלק שני (הוצא לאור ה'תרמ"ב)
  • שערי חיים - על תהילים [5] (הוצא לאור ה'תרנ"ז)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לא הייתה קרבה משפחתית ביניהם