יוסף צבי דושינסקי
| יוסף צבי דושינסקי | |
|---|---|
 מהרי"ץ דושינסקיא |
|
| תאריך לידה | כ"ה בתמוז תרכ"ז - (28 ביולי 1867) |
| תאריך פטירה | י"ד בתשרי תש"ט - (17 באוקטובר 1948) |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| השתייכות | העדה החרדית |
| נושאים שבהם עסק | גאב"ד |
| תפקידים נוספים | פוסק, ראש ישיבה |
| חיבוריו | שו"ת מהרי"ץ |
הרב יוסף צבי דושינסקי (ביידיש: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז תרכ"ז, 28 ביולי 1867 - י"ד בתשרי תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה גאב"ד העדה החרדית בירושלים, פוסק וראש ישיבה.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
נולד בעיירה פאקש שבהונגריה לרב ישראל דושינסקי. היה תלמידו של רבי שמחה בונם סופר, רבה של פרשבורג, ושל רבי משה פולק, רבה של בוניאד.
נישא לבתו של רבי מרדכי יהודה לייב וינקלר, רבה של מאד. בשנת תרנ"א נתקבל לכהן כרבה של גלנטה, שם הקים ישיבה גדולה. בשנת תרפ"א עבר לכהן כרבה של חוסט, שם בנה ישיבה מהגדולות בהונגריה. היה מראשי הלוחמים בניאולוגים. בשנת 1904 חתם על כרוז שיצא בחריפות נגד הציונות וחדירתה להונגריה[1].
במרץ 1932 הגיע לארץ ישראל להלווייתו של הרב יוסף חיים זוננפלד שבה נשא הספד[2]. בספטמבר 1932 החליט ועד העיר האשכנזי להזמינו לכהן כרב במקום הרב זוננפלד, למורת רוחם של הקיצונים שרצו את רבי יואל טייטלבוים[3], ולמורת רוחם של חלק מהחסידים שהתנגדו לרב דושינסקי בשל היותו מתנגד[4]. התנגדות נוספת הובעה עקב העדפתו על פני רבני ירושלים[5].
בז' באלול תרצ"ג עלה לארץ ישראל[6]. עמד בראש ישיבה שנקראה "בית יוסף צבי" על שמו[7].
בשנת 1934 היה הרב דושינסקי שותף לגיבוש רשימה יהודית מאוחדת לבחירות לעיריית ירושלים. הוא צוטט כאומר שאילו גר ברחביה היה מצביע עבור יצחק בן צבי, נציג הרשימה המאוחדת במקום[8].
בדצמבר 1936 העיד בפני ועדת פיל כנציג אגודת ישראל וועד העיר האשכנזי, יחד עם משה בלוי, יצחק ברויאר וזאב שיין. הרב דושינסקי דיבר על הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל וציפייתו הארוכה לגאולה וציין: "כל חלקי עם ישראל ראו עצמם כבני ארץ ישראל וציפו לגאולה למען יוכלו לחזור אליה, והצהרת בלפור באה לאפשר להם זאת". עם זאת אמר: "אנו מצווים לא לכבוש אותה בכח ולא להשתלט על אחרים". בשם "עם התורה" ביקש הרב דושינסקי שלא תוטל שום מגבלה על העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל[9].
הרב שלמה גורן סיפר שערב הקמת המדינה הוא הגיע אל הרב דושינסקי מטעם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בבקשה שיוציא היתר לחפור תעלות נגד טנקים בליל שבת כדי למנוע כניסת טנקים של הלגיון הערבי לירושלים. הרב דושינסקי סירב לחתום על היתר, אולם אמר לרב גורן שהוא צודק שמדובר בפיקוח נפש ואמר לו "תעשו מה שאתם רוצים". בזכות הסכמתו שבשתיקה יצאו מאות יהודים דתיים לעבודת החפירות בליל שבת והשתתפו במניעת כניסת טנקי הלגיון לירושלים[10].
נפטר בערב סוכות תש"ט ונקבר בבית העלמין שערי צדק בירושלים.
תלמידיו [עריכה]
- הרב ישראל חיים הירש - רבה של בילקא ולימים האדמו"ר מבאדישל בירושלים.
- הרב דוד שלמה אייכלר - לשעבר יו"ר העדה החרדית האשכנזית בירושלים.
משפחתו [עריכה]
- בנו יחידו, הרב ישראל משה דושינסקי, גאב"ד העדה החרדית בירושלים
ספריו [עריכה]
- שו"ת מהרי"ץ, שני כרכים
- תורת מהרי"ץ, על התורה
- חידושי מהרי"ץ, על כמה ממסכתות הש"ס
לקריאה נוספת [עריכה]
- ספר בית יוסף להבה: תולדות מהרי"ץ, קורות חייו, ירושלים: איחוד מוסדות מהרי"ץ, תשנ"ג
- ספר עוד יוסף חי - תולדות וקורות, הנהגות והדרכות, נכתבו על ידי אחיו משה מרדכי דושינסקי
- שעה אחת עם רבה של אגודת ישראל, דואר היום, 10 באוקטובר 1933
הערות שוליים [עריכה]
- ^ קול קורא, קול מחזיקי הדת, 19 באוגוסט 1904
- ^ הרב ר' יוסף חיים זוננפלד נפטר, דואר היום, 28 במרץ 1932
- ^ מה חדש בבירתנו? - תסיסה באגודת ישראל, דואר היום, 11 בספטמבר 1932
- ^ מאחורי הקלעים של מינוי הרב דושינסקי, דואר היום, 19 בספטמבר 1932
- ^ ירושלים - קבלת פנים לרבה של אגודת ישראל, דבר, 29 באוגוסט 1933
- ^ הרב דושינסקי בארץ, דואר היום, 29 באוגוסט 1933
- ^ בירושלים - ישיבת בית יוסף, דואר היום, 1 בנובמבר 1933
- ^ אילו ישב ברחביה, דואר היום, 30 בספטמבר 1934
- ^ עדויות אגודת ישראל בועדה המלכותית, דבר, 21 בדצמבר 1936
- ^ מנחם מיכלסון, הרבנות הצבאית, בתוך צה"ל וחילו, כרך 16, עמוד 87
