יוסף צבי דושינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף צבי דושינסקי
Dushinsky22.jpg

מהרי"ץ דושינסקיא
תאריך לידה כ"ה בתמוז תרכ"ז
תאריך פטירה י"ד בתשרי תש"ט
תאריך לידה לועזי 28 ביולי 1867
תאריך פטירה לועזי 17 באוקטובר 1948 (בגיל 81)
מקום פעילות ארץ ישראל
השתייכות העדה החרדית
נושאים שבהם עסק גאב"ד
תפקידים נוספים פוסק, ראש ישיבה
חיבוריו שו"ת מהרי"ץ
מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937

הרב יוסף צבי דושינסקייידיש: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז תרכ"ז, 28 ביולי 1867 - י"ד בתשרי תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה גאב"ד העדה החרדית בירושלים, פוסק וראש ישיבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה פאקש שבהונגריה לרב ישראל דושינסקי. היה תלמידו של רבי שמחה בונם סופר, רבה של פרשבורג, ושל רבי משה פולק, רבה של בוניהד.

נישא לבתו של רבי מרדכי יהודה לייב וינקלר, רבה של מאד. בשנת תרנ"א נתקבל לכהן כרבה של גלנטה, שם הקים ישיבה גדולה. בשנת תרפ"א עבר לכהן כרבה של חוסט, שם התקיימה ישיבה מהגדולות בהונגריה. בשנת 1904 חתם על כרוז שיצא בחריפות נגד הציונות וחדירתה להונגריה[1].

במרץ 1932 הגיע לארץ ישראל להלווייתו של הרב יוסף חיים זוננפלד שבה נשא הספד‏[2]. בספטמבר 1932 החליט ועד העיר האשכנזי להזמינו לכהן כרב במקום הרב זוננפלד, למורת רוחם של הקיצונים שרצו את רבי יואל טייטלבוים[3], ולמורת רוחם של חלק מהחסידים שהתנגדו לרב דושינסקי בשל היותו מתנגד[4]. התנגדות נוספת הובעה עקב העדפתו על פני רבני ירושלים‏[5].

בז' באלול תרצ"ג עלה לארץ ישראל[6]. עמד בראש ישיבה שנקראה "בית יוסף צבי" על שמו‏[7].

בשנת 1934 היה הרב דושינסקי שותף לגיבוש רשימה יהודית מאוחדת לבחירות לעיריית ירושלים. הוא צוטט כאומר שאילו גר ברחביה היה מצביע עבור יצחק בן צבי, נציג הרשימה המאוחדת במקום‏[8].

בדצמבר 1936 העיד בפני ועדת פיל כנציג אגודת ישראל וועד העיר האשכנזי, יחד עם משה בלוי, יצחק ברויאר וזאב שיין. הרב דושינסקי דיבר על הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל וציפייתו הארוכה לגאולה וציין: "כל חלקי עם ישראל ראו עצמם כבני ארץ ישראל וציפו לגאולה למען יוכלו לחזור אליה, והצהרת בלפור באה לאפשר להם זאת". עם זאת אמר: "אנו מצווים לא לכבוש אותה בכח ולא להשתלט על אחרים". בשם "עם התורה" ביקש הרב דושינסקי שלא תוטל שום מגבלה על העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל‏[9].

הרב שלמה גורן סיפר שערב הקמת המדינה הוא הגיע אל הרב דושינסקי מטעם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בבקשה שיוציא היתר לחפור תעלות נגד טנקים בליל שבת כדי למנוע כניסת טנקים של הלגיון הערבי לירושלים. הרב דושינסקי סירב לחתום על היתר, אולם אמר לרב גורן שהוא צודק שמדובר בפיקוח נפש ואמר לו "תעשו מה שאתם רוצים". בזכות הסכמתו שבשתיקה יצאו מאות יהודים דתיים לעבודת החפירות בליל שבת והשתתפו במניעת כניסת טנקי הלגיון לירושלים‏[10].

נפטר בערב סוכות תש"ט ונקבר בבית העלמין שערי צדק בירושלים.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת מהרי"ץ, שני כרכים
  • תורת מהרי"ץ, על התורה
  • חידושי מהרי"ץ, על כמה ממסכתות הש"ס

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]