פרדוקס הסבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרדוקס הסבא הוא פרדוקס של מסע בזמן האומר "אתה נוסע לאחור בזמן והורג את סבך לפני שזה פגש את סבתך. בכך מנעת את לידתו של אחד מהוריך, ובהכרח גם את לידתך, אם כן - כיצד יכולת להרוג את סבך?".

האזכור הראשון לפרדוקס נזקף לזכותו של הסופר והעיתונאי הצרפתי רנה בארז'אבל אשר בספרו משנת 1945 "Le Voyageur Imprudent" (בתרגום חופשי: הנוסע הפזיז) מעלה את השאלה לגבי השלכות החזרה בזמן והריגת אב קדום (לא הסבא בהכרח).

מאז, השימוש בפרדוקס בקרב יוצרי המדע הבדיוני נעשה נפוץ מאוד בספרות ובסרטים, בווריאציות שונות. כאשר אולי הדוגמה המפורסמת מכולן היא טרילוגית הסרטים "בחזרה לעתיד", בה מועלת השאלה - האם ניתן כלל לשנות את העבר? מוטיב אשר חוזר ונשנה בהרבה מהיצירות שעוסקות בנושא.

הפתרון המקובל לפרדוקס הוא שלילה של האפשרות למסע אחורה בזמן.

הפתרון של עולמות מקבילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הפתרונות לפרדוקס זה נעוץ בתפיסת יקומים מקבילים. אם אתה חוזר אחורה בזמן והורג את סבך, אתה עושה את זה ביקום מקביל בלי שהתוצאה תשפיע עליך. בכל מקרה קיומך לא נמחק מהיקום המקורי שלך. הסיפור הקצר של אלפרד בסטר "האיש שהרג את מוחמד" משתמש בהנחת היסוד הזאת. לפי פירוש העולמות המרובים של תורת הקוונטים בכל נקודת זמן במהלך ההיסטוריה רצף המרחב-זמן מתפצל וכך מתקיימים אינסוף עולמות מקבילים. על פי פירוש זה, אם הרגת את סבך שאמור להיות המסובב שיביא אותך לעולם, ופגעת במהלך ההיסטוריה, בעצם אתה נכנס למרחב-זמן חדש שבו סבך מת ואי לכך אתה לא נולדת.

פתרון של ממד זמן יחסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייתכן וליקום אין ממד זמן מוחלט. לכל חלקיק בו יש את הממד העצמי שלו. זה דומה לתורת היחסות פרט לכך שכאן יש עניין עם היסטוריה של חלקיקים ולא עם מהירותם. כוחות פיזיקליים משפיעים על חלקיקים. אם חלקיקי גופך שבים אחורה בזמן יהיה לאל ידך להרוג את סבך (כוחות פיזיקליים לא יוכלו באופן מיסטי למנוע זאת בעדך) ודבר לא יקרה לך כתוצאה מכך, משום שלא קיימים כוחות פיזיקליים שיוכלו "להבין" מה קרה. ישותך הצעירה לא צריכה להיוולד כדי למלא את המשימה שנגזרה עליך לחזור בזמן, שכן אין כתובת על הקיר הקובעת כי יש ממד זמן אחיד לפיו עליך להתנהל.

אילו היית יכול לבחון את הגרסה הצעירה של מכלול החלקיקים היוצרים אותך גם הם היו צריכים לציית לחוקים הפיזיקליים. לכן לא תגולם בגרסה הצעירה שלך (משום שהורה שלך לא יהיה כאן כדי לצור אותך).

פתרון הפעולה המוגבלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתרון אחר נעוץ בטענה שלו היית נוסע אחורה בזמן חוקי הטבע פשוט ימנעו מעצמם לעשות כל דבר שיימנע כתוצאה מהמסע בזמן לקרות. תאוריה זו מביאה לחשש לגבי דטרמיניזם - אי-קיום רצון חופשי. במודל כזה רצון חופשי הוא בגדר אשליה. תאוריה זו אף טוענת כי סיבתיות צריכה להיות קבועה, כלומר ששום דבר לא יכול להווצר מהיעדר סיבה. בעוד יש תאוריות שנאחזות בטענה שאירועים יכולים להשאר קבועים גם אם הסיבה הראשונית כפועל יוצא חוסלה. יש גם אפשרות שפעולות יזומות במסגרת מסעות בזמן ייושמו אבל לא די בהצלחה כדי שתוצאתן תמחק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מריוס כהן, "פרדוקסים של מסע בזמן", גליליאו 67, מרץ 2004.