בחזרה לעתיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בחזרה לעתיד
Back to the future hebrew.jpg
שם במקור: Back to the Future
בימוי: רוברט זמקיס
הפקה: סטיבן ספילברג
בוב גייל
קתלין קנדי
תסריט: רוברט זמקיס
בוב גייל
שחקנים ראשיים: מייקל ג'יי פוקס
תומאס פ ווילסון
כריסטופר לויד
ליאה תומפסון
קריספין גלובר
מוזיקה: אלן סילבסטרי
חברת הפצה: אולפני יוניברסל
הקרנת בכורה: 3 ביולי 1985
משך הקרנה: 116 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 19 מיליון דולר
הכנסות: $381,109,762 (30 ביולי 2008) "הכנסות הסרט", במסד הנתונים Box Office Mojo (באנגלית)
פרסים: פרס אוסקר לעריכת הסאונד הטובה ביותר
שלושה פרסי סאטורן כולל סרט המדע בדיוני הטוב ביותר
הסרט הבא בסדרה: בחזרה לעתיד 2
דף הסרט ב-IMDb

בחזרה לעתיד הוא הסרט הראשון של טרילוגיית בחזרה לעתיד מ-1985, אותו הפיק סטיבן ספילברג וביים רוברט זמקיס.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטי מקפליי (מייקל ג'יי פוקס) ודוק בראון (כריסטופר לויד) במהלך הניסוי הראשון של מכונת הזמן.

מרטי מק'פליי (מייקל ג'יי פוקס) הוא נער בן 17, אשר מתגורר בעיירה האמריקאית היל ואלי שבקליפורניה. בבוקר 25 באוקטובר 1985, חברו המדען התמהוני "דוק" אמט בראון (כריסטופר לויד) מזמין אותו לפגישה ב-01:15 בלילה. לאחר יום הלימודים ניגשת למרטי וחברתו אשה המבקשת מהם לתרום כסף לשיפוץ שעון העירייה שפסק לעבוד 30 שנה קודם לכן, כאשר פגע בו ברק, ונותנת לו עלון, אותו הוא מכניס לכיסו. לאחר מכן מבחין מרטי ברכב שטח ומביע משאלה שהיה רוצה ברכב כזה. כאשר מרטי חוזר לביתו הוא מוצא את אביו הנוירוטי ג'ורג' (כריספין גלובר) מושפל על ידי מפקחו במקום העבודה ביף טאנן (תומאס פ. וילסון). מתברר שהלה הרס את מכוניתם המשפחתית ואינו מעוניין לשלם. בארוחת הערב אמו של מרטי, לוריין (לאה תומפסון), המצועפת משהו, משחזרת לילדיה איך פגשה בג'ורג' והתאהבה בו לאחר שאביה פגע בו במכוניתו.

באותו לילה פוגש מרטי את דוק במגרש־החניה של קניון "האורנים התאומים" (Twin Pines Mall). דוק מציג בפני מרטי מכונית ספורט מדגם דלוריאן DMC-12, אותה הוא הסב למכונת זמן. דוק מסביר למרטי כי מכונת הזמן דורשת כוח של 1.21 ג'יגהואט, שמיוצר על ידי כור גרעיני המופעל בפלוטוניום, וכי על המכונית להגיע למהירות של 88 מייל/שעה (כ־140 קמ"ש) על מנת לנוע בזמן. כדי להדגים את השימוש במכונה, מקליד דוק את התאריך 5 בנובמבר 1955 כתאריך היעד, בעוד הוא מסביר למרטי כי זהו היום בו המציא את קבל השטף (flux capacitor) שמאפשר את המסע בזמן.

בטרם מספיק דוק לצאת למסעו המתוכנן, עשרים וחמש שנים אל העתיד, מגיעים למקום המחבלים הלוביים מהם גנב את הפלוטוניום, ויורים בו למוות. מרטי קופץ אל תוך הדלוריאן ובורח מהלובים במגרש החנייה של הקניון, עד אשר הוא מגיע למהירות 140 קמ"ש, ומגיע בטעות לשנת 1955. מרטי נעצר ליד פרויקט בנייה שעתיד להיות הבית בו משפחתו תגור, לאחר שהוא חוזר לדלוריאן ומנסה להמשיך בנסיעה, המכונית שובקת חיים והוא מגלה שמאגרי הפלוטוניום נגמרו, הוא מחביא את הדלוריאן מאחורי שלט הפרסומת לשכונה Lyon Estate והולך לעבר העיירה. מרטי, לתדהמתו הרבה, מגלה שכיכר העיירה משקפת את התרבות הפופולרית של שנות החמישים. הוא אינו מאמין למראה עיניו, עד ששולף עיתון יומי מפח זבל ועליו כתוב התאריך 5 בנובמבר 1955. הוא מוצא את אביו, ג'ורג', בהיותו נער חנון, מתבגר ומגושם, כאשר ביף טאנן הוא בריון בית הספר ומתעלל בו רבות. ברגע הקריטי, כאשר ג'ורג' עומד להיפגע על ידי המכונית של אביה של לוריין, מציל אותו מרטי ונפגע בעצמו, ומונע מהוריו להיפגש.

הוא מתעורר בבית אמו, לוריין בייטס, תלמידת תיכון צעירה ומלאת תשוקה, והופך למושא־אהבתה של אמו תחת אביו. לאחר ארוחת הערב הוא יוצא אל ביתו של דוק. דוק, שאינו מכירו, מסרב להאמין לסיפורו, עד שמזכיר לו מרטי את שסיפר לו דוק־1985, על המצאת קבל־השטף. דוק מתעשת מיידית, ויוצא איתו למקום בו החביא מרטי את המכונה, וזה מראה לו את קבל־השטף שבתוכה. דוק פורץ בשאגות שמחה. עד מהרה מתחוור לדוק שאין באפשרותו לספק את כמות האנרגיה הדרושה. המקור האפשרי היחיד שיספק די כוח למכונת־הזמן הוא מכת־ברק, שאין לדעת מתי והיכן תפגע. מרטי, ששומע זאת, מספר לו מייד כי ברק יכה במגדל־השעון בשבת הקרובה. דוק מתכנן דרך בה יוכלו לרתום את הכוח מהברק. לפי תוכניתו, יקשור כבלים למגדל השעון ולשני פנסי רחוב, כאשר מרטי ינהג במכונה במהירות של 140 קמ"ש ברגע בו יכה הברק.

דוק מסיק כי מרטי פגם בקו־הזמן כאשר מנע מהוריו להיפגש. מאחר שמרטי לא יוולד אם הוריו לא ייפגשו ויתאהבו, הוא נמצא בסכנה של המחקות מן המציאות. מרטי מנסה להפגיש בין הוריו, ג'ורג' ולוריין, בהיותם נערים. לאחר מספר ניסיונות כושלים, שלאחריהם מתאהבת לוריין במרטי יותר ויותר, מחליט מרטי להפגיש בין הוריו במסיבה בה ג'ורג' "יציל" את לוריין ממרטי. אך לפני שג'ורג' מגיע, מופיע ביף ותוקף את לוריין ומרטי. ג'ורג' מבין כי עליו להציל את לוריין באמת, ובעקבות כך מתעמת עם ביף לראשונה בחייו, ומצליח להממו במהלומת־אגרוף. לוריין וג'ורג' מתאהבים, חוזרים לרקוד יחד במסיבה בה הם מתנשקים לראשונה ומבטיחים את קיומו של מרטי. מרטי מבצע בפניהם את השיר "Johnny B Goode" (שנכתב ב-1955 אך שוחרר רק ב-1958) בזמן שהוא מנגן, מרווין ברי, סולן הלהקה שהופיעה בנשף נראה כשהוא מטלפן לבן דודו, הזמר צ'אק ברי ומשמיע לו את הביצוע של מרטי אז הוא אומר לו שהוא מצא את הצליל שצ'אק חיפש, בסוף הביצוע משתתפי הנשף מביטים בו בבלבול, מרטי אומר להם "כנראה שאתם עדיין לא מוכנים לזה, אבל הילדים שלכם יאהבו את זה"

מרטי מנסה ליידע את דוק על מותו הצפוי בעתיד בעזרת מכתב אותו הוא משאיר בכיס מעילו. דוק קורע את המכתב מבלי לקרוא אותו, משום מודעותו לסכנות הטמונות בידיעה של אירועים עתידיים. מרטי, אשר ממהר להספיק לחזור בזמן, מכוון את מכונת הזמן 10 דקות מוקדם יותר על מנת להזהיר את דוק לפני שייהרג. אך כאשר הוא מגיע ל־1985, אוזל הדלק שוב, והוא נאלץ לרוץ לחניון. כשמגיע, חוזה מרטי במחבלים הלובים יורים בדוק בשנית, ולאחר המרדף הקצר אחר מרטי־1985 ־ מתנגשים בקיוסק ריק ונהרגים. מרטי מתעצב על מות דוק, אך למרבה ההפתעה מתאושש דוק ומראה למרטי כי תחת בגדיו לבש אפוד חסין־קליעים. הוא מראה למרטי את המכתב מ־1955 אותו הדביק חזרה וקרא בו את האזהרה. כעבור זמן קצר חוזר מרטי הביתה, כאשר דוק נוסע לו לעתיד, ונעלם בשאגת־פיצוצים.

למחרת, מגלה מרטי כי שינה את ההיסטוריה בכך שאביו הוא כעת הבוס של ביף, ואמו נראית רזה ועירנית יותר. בנוסף, מופתע מרטי כי משפחתו יכלה להרשות לעצמה לרכוש לו את רכב־השטח אותו חמד. מרטי וג'ניפר נפגשים בחנייה, כאשר מגיח דוק במכונת־הזמן היישר משנת 2015, מודאג מאירועים אשר יתרחשו לילדיהם של מרטי וג'ניפר בעתיד, ומבקש ממרטי לבוא איתו. מרטי, ג'ניפר ודוק נכנסים למכונה, שכעת מסוגלת לטוס באוויר, ויחד הם נוסעים לשנת 2015.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרטי מק'פליי (מייקל ג'יי פוקס) - תיכוניסט בן 17 שיודע לנסוע על סקייטבורד ולנגן בגיטרה. חבר טוב של המדען דוק אמט בראון ויש לו חברה בשם ג'ניפר פארקר.
  • ד"ר אמט בראון (כריסטופר לויד) אשר מכונה גם "דוק". המדען שיצר את מכונת הזמן וחברו הטוב של מרטי. לדוק יש כלב בשם איינשטיין בהווה, וקופרניקוס בשנת 1955.
  • לוריין ביינס/מק'פליי (לאה תומפסון) - אמו של מרטי. כשמרטי מגיע לעבר, היא מתאהבת בו, וכך הוא הורס את המפגש בין אמו לאביו. ללוריין יש אח, ג'ואי, היושב בכלא.
  • ג'ורג' מק'פליי (קריספין גלובר וג'פרי וייסמן), אבא של מרטי, "יורם" שאוהב מדע בדיוני וחסר ביטחון עצמי. מרטי עוזר לג'ורג' להתחיל עם לוריין, אולם ביף מפריע להם.
  • ביף טאנן (תומאס פ. ווילסון) - הבריון השכונתי
  • ג'ניפר פארקר (קלאודיה וולס) חברתו של מרטי.
  • מר סטריקלאנד (ג'יימס טולקאן) מנהל קשוח בבית הספר של מרטי.

סרטים אחרים בטרילוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]