מדע בדיוני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדע בדיוני (בראשי תיבות: מד"ב) הוא סוגה ספרותית רחבה הכלולה בסוגת העל "ספרות ספקולטיבית", העוסקת לרוב בתיאור עלילות עתידיות בדיוניות באמצעות פיתוח של רעיונות ומגמות קיימים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הכלכלה והאמנות והשלכותיהם על עתיד האנושות.. סופר המד"ב רוברט היינליין הגדיר את המדע הבדיוני בקצרה: "השערה מציאותית על אירועים עתידיים אפשריים, המבוססת בצורה מוצקה על ידע והכרה של העולם האמיתי, עבר והווה, ותוך הבנה של הטבע וחשיבות השיטה המדעית". [1]
רבים נוטים לבלבל בין מדע בדיוני ובין פנטזיה או להתייחס אל שתי הסוגות כאל מקשה אחת, אולם השתיים נבדלות זו מזו, בעיקר בבסיס העלילה: המדע הבדיוני מבוסס על חוקים מדעיים או מציאות היסטורית קיימת שפותחו לאפיקים דמיוניים, בעוד שהפנטזיה מתרחשת כולה בעולם דמיוני מיסודו. יחד עם זאת, ישנן יצירות שסיווגן אינו מובהק לאחת הסוגות.
קיימות מספר טעויות נפוצות באשר למדע הבדיוני:
- מדע בדיוני אינו כלי לחיזוי העתיד - הוא עוסק הן בהתפתחויות עתידיות אפשריות והן באלו שאינן אפשריות; היתכנותו של העולם המתואר ביצירת מדע בדיוני אינה רלוונטית כלל, בדיוק כמקובל לגבי כל יצירת ספרות או אמנות אחרת.
- מדע בדיוני, למרות שמו, אינו מחויב לדיוק מדעי ואינו נמדד לפי קנה מידה זה.
- מדע בדיוני אינו מוגבל לנושאים שעמם הוא מזוהה לעתים - חוצנים, חלליות, מסע בזמן וכדומה - אלא מתפרס על תחום רחב יותר.
בסוף שנות התשעים של המאה העשרים החלה זליגה בין המדע הבדיוני לבין ספרות הזרם המרכזי ומאז נכתבים יותר ספרים הכוללים נושאים השאולים מהמד"ב אך כתובים וממותגים כספרות יפה לכל דבר ועניין. עם הספרים מסוג זה שתורגמו לעברית נמנים "אשתו של הנוסע בזמן" מאת אודרי ניפנגר ו"הקנוניה נגד אמריקה" של פיליפ רות.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
יצירת הספרות הקדומה ביותר הנחשבת למדע בדיוני היא "ההיסטוריה האמיתית" של לוקיאנוס הסורי, סופר סטיריקן שחי במאה ה-2 לספירה. בספר נדון מסע אל הירח, לראשונה בתולדות הספרות המוכרת. בשנת 1630 כתב האסטרונום יוהנס קפלר את "סומניום", ככל הנראה יצירת המד"ב הראשונה שנכתבה על פי מאפייני הסוגה בצורתה המודרנית, קרי - עיבוד, הרחבה ופיתוח של רעיון מדעי. קפלר השתמש בכל הידע המדעי של תקופתו, ותיאור הירח שלו קרוב במידה מפתיעה לעובדות הידועות כיום. קפלר כתב את ספרו בצורה כזו כדי להתחמק מעינה הבוחנת של הכנסייה הקתולית, שאסרה עליו לפרסם ספר מדעי על הירח: הוא כלל לא התכוון לכתוב יצירת מד"ב.
הספר הנחשב לרומן המד"ב המודרני האמיתי הראשון הוא "פרנקנשטיין", שכתבה מרי שלי ב-1818. במאה ה-19 דרך גם כוכבם של שניים מהמבשרים הגדולים של המדע הבדיוני - ז'ול ורן, שכתב יצירות כמו עשרים אלף מיל מתחת למים, והרברט ג'ורג' ולס שפרסם את "מכונת הזמן", "מלחמת העולמות", ועוד. הספרות הזולה תרמה אף היא להתפתחות הספרותית של המדע הבדיוני: רבים מהסופרים הנודעים של ימינו החלו בכתיבת סיפורים קצרים למגזינים כדוגמת Amazing Stories ,Analog Science Fiction and Fact וכן למגזיני פנזין קטנים.
[עריכה] תתי-סוגים
[עריכה] מדע בדיוני "קשה"
תת-סוג זה מתאפיין בהקפדה על פרטים מדעיים מדויקים (לעתים גם כמותיים) הלקוחים בעיקר מתחומי הפיזיקה, האסטרופיזיקה והכימיה ולעתים אף הנדסה. במינוח זה השתמש לראשונה פ. שוילר מילר ב-1957, בסקירת ספרו של ג'ון קמבל "איים בחלל" במגזין "Astounding Science Fiction"[2]. חלק מהניבויים הבדיוניים התממשו בדיעבד. לדוגמה, ארתור סי קלארק תיאר וחזה לווייני תקשורת כבר ב-1945 במאמרו "'Extraterrestial Relays". [3]. סופרים מפורסמים מתת-סוג זה הם לארי ניבן, ורנור וינג' וכאמור ארתור סי קלארק.
[עריכה] מדע בדיוני "רך"
מד"ב רך הוא האנטיתזה של המד"ב הקשה. הוא מתבסס על מדעי הרוח כמו הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה ומדע המדינה. סופרים מפורסמים בתת-סוג זה הם אורסולה לה-גווין, פיליפ ק. דיק וריי ברדבורי. ישנם סופרים שיצירותיהן נמצאות על הגבול בין מד"ב קשה לרך, למשל מק ריינולדס, שיצירותיו עוסקות בפוליטיקה בשילוב עם פיתוחים בתחום המחשבים ומתארות סייבר-טרור.
עוד ניתן לשייך לתת-סוג זה את ענפי הספרות הספקולטיבית האוטופיים והדיסטופיים. נובלות סאטיריות מסוימות משויכות לעתים גם הן לתת-סוג זה, כגון מסעי גוליבר, 1984, עולם חדש מופלא ועוד.
[עריכה] מסע בזמן
יצירות העוסקות במסע בזמן נכתבו כבר במאות ה-18 וה-19. יצירות אלו עוסקות בבעיות מסובכות ובפרדוקסים הנובעים ממסע בזמן, למשל פרדוקס הסבא. אחד הספרים המפורסמים מתת-סוג זה הוא מכונת הזמן של הרברט ג'ורג' ולס.
[עריכה] סייברפאנק
-
ערך מורחב – סייברפאנק
סייברפאנק הוא תת-סוג המבוסס על תרבות השוליים של שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים ובעיקר על תרבות הפאנק. ספרות סייברפאנק מתארת עתיד קרוב יחסית, לרוב דיסטופי, המאופיין בחברה טכנולוגית מתקדמת. סממנים חוזרים הם אינטליגנציה מלאכותית, שתלים ביוניים, הנדסה גנטית בקנה מידה רחב, שימוש בסמים וממשקי אדם-מכונה, כמו גם תאגידי-על וערי-ענק. סופרים בולטים הם ויליאם גיבסון וברוס סטרלינג.
[עריכה] היסטוריה חלופית
היסטוריה חלופית היא תת-סוג העוסק בהתפתחויות עתידיות בדיוניות כהמשך להיסטוריה אמיתית. לעתים מוצע מסע בזמן כדרך לשנות את העבר וליצור עתיד חלופי. סופרים שכתבו ספרים מסוג זה הם פיליפ ק. דיק, פיליפ רות וולדימיר נבוקוב בספרו "עדה או ארדור: כרוניקה משפחתית".
[עריכה] סטימפאנק
הכלאה של סייברפאנק והיסטוריה חלופית, שבה מומצאות במאה התשע-עשרה מכונות מודרניות בתפקודן המבוססות על טכנולוגיית קיטור. יצירות הסטימפאנק שאבו השראה מספריהם של ז'ול ורן, מארק טוויין ומרי שלי. סופרים שכתבו ספרים בסגנון זה הם ברוס סטרלינג, סטיבן בקסטר וה. ג'. ולס.
[עריכה] מדע בדיוני צבאי
עלילת המד"ב הצבאי עוסקות במאבקים בין-מדינתיים, בין-פלנטריים ובין-כוכביים. גיבורי העלילה הם לרוב חיילים, והעלילה כוללת תיאורים של טכנולוגיה צבאית, נהלים ופרוצדורות צבאיים והיסטוריה. סדרת ספריו של א.א. סמית' העדשאי מתחילת שנות השלושים הציגה את "הסיירת הגלקטית", שוטרי השלום של הגלקסיה, וכן ספרו של רוברט היינליין "לוחמי החלל" הוא דוגמה מוקדמת לספר בנושא. סופרים מפורסמים בתת סוג זה הם דייויד דרייק ודייויד ובר.
[עריכה] תתי סוגים אחרים
- ספרות מוזרה, תת-ז'אנר חדש יחסית, שעיקרו חציית גבולות הז'אנרים הקיימים ושילובם. יצירות של ספרות מוזרה משלבות בין מד"ב, פנטזיה ואימה. בין הסופרים המוכרים העוסקים בסוג זה: צ'יינה מיוויל וסטף סווינסטון.
[עריכה] סוגות קרובות
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] מדע בדיוני ברדיו
אורסון ולס נחשב לאביו של ז'אנר זה. ולס עיבד את ספרו של הרברט ג'ורג' ולס, מלחמת העולמות (אין כל קשר משפחתי בין השניים), לתסכית רדיו בו כביכול מועבר שידור חי המתאר את האירועים. כששודר ב-30 באוקטובר 1938 בארצות הברית, בתחנת הרדיו של רשת CBS, ברחו המונים לרחובות בהאמינם שהפלישה אכן מתרחשת במציאות. עם זאת, מחקרים מאוחרים מפקפקים בטענה שהייתה היסטריה המונית, ואומרים שהיה זה ברווז עיתונאי.
יוצר נודע אחר בתחום המדע הבדיוני הרדיופוני הוא דאגלס אדאמס, שספרו המצליח מדריך הטרמפיסט לגלקסיה נוצר לראשונה כסדרה של תסכיתים לרשת ה-BBC.
[עריכה] מדע בדיוני בקולנוע
המדע הבדיוני הקולנועי התחיל את דרכו עוד בתקופת הסרט האילם, כאשר בשנת 1902 יצא סרטו של במאי הקולנוע הצרפתי ז'ורז' מלייס, "Le Voyage dans la Lune", ששאב השראה מנובלות המדע הבדיוני של ז'ול ורן וה. ג'. ולס. ב-1910 עובד ספרה של מרי שלי "פרנקנשטיין" לסרט, והיה הראשון ששילב בין ז'אנר המדע הבדיוני לז'אנר האימה, וב-1913 עובד לראשונה לקולנוע ספרו של רוברט לואי סטיבנסון, "ד"ר ג'קיל ומר הייד", אם כי היו בו יותר אלמנטים מז'אנר האימה. לקראת שנות ה-30 ובמהלכן, יצאו מספר סרטי מדע בדיוני דוגמת "מטרופוליס" ב-1927, קינג קונג ו"האיש הבלתי נראה" ב-1933, בנוסף לגרסאות קולנועיות מחודשות לפרנקנשטיין וד"ר ג'קיל ומר הייד.
הז'אנר היה בדעיכה מסוימת בשנות ה-40, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה התמקדה התעשייה בעיקר בסרטי תעמולה. בשנות ה-50 זכה הז'אנר לתחייה מחודשת כאשר יצאו מספר סרטי מדע בדיוני וסרטי אימה דלי תקציב, המושפעים לרוב מז'אנר הספרות הזולה, דוגמת הסרטים "פלישת חוטפי הגופות", "מלחמת העולמות", "הכוכב האסור" (שהיה אחד ממקורות ההשראה של ג'ין רודנברי ליצירת סדרת מסע בין כוכבים מאוחר יותר), והסרט התיעודי "היעד: הירח", שנכתב לפי תסריט מאת רוברט היינליין.
בסוף שנות ה-60 ולקראת שנות ה-70 קיבל ז'אנר זה דחיפה אל עבר הקונצנזוס ופריצה אל החלל, עם סרטי קולנוע כדוגמת "2001: אודיסיאה בחלל" (שארתור סי קלארק עזר בכתיבתו), "סולאריס" (שזכה לעיבוד מחודש מאוחר יותר), "כוכב הקופים", "מפגשים מהסוג השלישי", "מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה", "מסע בין כוכבים: הסרט" ו"הנוסע השמיני" (שלושת הסרטים האחרונים הובילו לסדרות סרטים מצליחות מאז). האחרון שילב מחדש בין תרבות האימה למדע הבדיוני כאשר הביא לתודעת הציבור את התוצאות ההרסניות שבגילוי עולמות חדשים.
את שנות ה-80 פתח סרט המדע בדיוני "פלאש גורדון". אחריו יצאו סרטו של סטיבן ספילברג משנת 1982 "אי.טי. - חבר מכוכב אחר", ו"בלייד ראנר", סרטו של רידלי סקוט מאותה שנה, שהציג עולם עתידני אפל וקודר. בנוסף, עובדה גרסה קולנועית לספרו של פרנק הרברט חולית. בשנות השמונים התפתחה האנימה היפנית, שעסקה לרוב בעולמות עתידניים ופוסט-אפוקליפטיים. "אקירה" היא מראשוני סרטי האנימה שהוקרנו בארצות הברית. אחריו הוצג העולם העתידני של "הרוח שבמעטפת", ששויך לתרבות הסייברפאנק.
מסוף שנות השמונים, דרך שנות ה-90 ובמשך שנות ה-2000, גדל מספר סרטי הקולנוע העוסקים בז'אנר, בד בבד עם התקרבות המילניום והתפתחות עידן המחשבים והאינטרנט. חקר החלל נזנח מעט לטובת העיסוק בהתפתחויות טכנולוגיות על כדור הארץ, בהנדסה גנטית והשלכותיה ובתרבות הסייברפאנק. נוצרו סרטי מד"ב המשלבים פעולה ואפקטים מיוחדים כגון "שליחות קטלנית", "רובוקופ", "זיכרון גורלי", ועיבוד קולנועי לספרו של רוברט היינליין, "גברים בחלל". הועלתה האפשרות כי החיים על פני כדור הארץ ייכחדו לאחר נפילת מטאורים (כפי שהוצג בסרטים "ארמגדון" ו"פגיעה קטלנית"), פלישה חייזרית ("היום השלישי") ותואר קיומה של מציאות חלופית (כפי שהוצגה בסדרת סרטי ה"מטריקס" ו"סטארגייט"). ב-2004 יצא סרט הקולנוע "אני, רובוט" המבוסס באופן רופף על ספרו של אייזק אסימוב, ומתאר עתיד אוטופי שבו אנדרואידים משרתים נאמנה את אדוניהם, בני האדם. עתיד זה גם תואר באחד מהסרטונים הקצרים שנעשו על המטריקס ("The Animatrix"), שנקרא "The Second Renaissance".
[עריכה] מדע בדיוני בטלוויזיה
המד"ב בטלוויזיה רבגוני כמעט כמו אחיו הספרותי ונע החל מהחזון האוטופי לעתיד, שבו ידביר המין האנושי את החוליים הטבועים בו וימשיך במחקר ובהתפתחות, וכלה בחזיונות האפוקליפטיים שבהם האנושות תושמד. כמו כן קיים ז'אנר מיסטי המשלב התפתחות כוחות כישוף וטלפתיה, כמו גם שימת דגש על הנדסה גנטית.
בארצות הברית, הסדרה מסע בין כוכבים נחשבת לחלוצת הז'אנר האוטופי והסדרה אבודים בחלל נחשבת לחלוצת הז'אנר האפוקליפטי. בבריטניה הופיעו סדרות מד"ב כדוגמת האסיר, התלת רגליים והסדרה דוקטור הו שמשודרת מאז תחילת שנות השישים ובכך נחשבת לארוכה ביותר בז'אנר המדע בדיוני לפי ספר השיאים של גינס. הגל הראשון היא נציגה בולטת של הז'אנר המיסטי, ואילו הסדרות האיש השווה מיליונים והאישה הביונית הן המובילות שבתחום ההנדסה הגנטית.
על אף שהסדרות שודרו מאז שנות השישים ועד שנות ה-80, רובן זכו לחידושים בני זמננו הן בקולנוע והן בטלוויזיה. סדרות נוספות שעוסקות בחלל, במסע בזמן ובמציאות חלופית הן בבילון 5, סטארגייט ס"ג-1, באטלסטאר גלקטיקה, פארסקייפ, פיירפליי, לעומת סדרות כדוגמת תיקים באפלה, ה-4400, על טבעי ורוזוול שעוסקות יותר בפן המיסטי והעל טבעי שמאחורי המדע הבדיוני.
[עריכה] מד"ב ופנטזיה בישראל
חלוץ ספרות המדע הבדיוני בישראל הוא יונתן רטוש שתרגם אנתולוגיה של ספרות מדע בדיוני מארצות הברית בשנת 1952, והוציאה לאור בשם "היה היה בעתיד". חלף זמן רב עד שהסוגה החדשה מצאה את מקומה על מדפי הספרים בישראל, על אף הפריחה שזכתה לה בארצות הברית בשנות ה-50.
המתרגם הרציני הראשון של ספרי מדע בדיוני לעברית בישראל היה עמוס גפן, שתרגם את "The Puppet Masters" של רוברט היינליין בשם "פלישה לכדור הארץ" בשנת 1961. תחום המדע הבדיוני והפנטזיה זכה לפריחה בשנות השבעים, שבמהלכן נוסדו סדרות מד"ב רבות, שהידועות בהן הן אלה של הוצאות זמורה ביתן ועם עובד (שעדיין קיימת). בתקופה זו תורגמו קלסיקות רבות של הז'אנר לעברית, ביניהן ספרים של אייזק אסימוב, היינליין, קלארק, בסטר ולארי ניבן. בסוף שנות השבעים ראה אור מגזין המד"ב הישראלי הראשון, פנטסיה 2000, שיצא לאור במשך כמה שנים ופרסם 44 גיליונות עד שנסגר.
בשנות השמונים הסתמנה דעיכה בז'אנר, ומספר הכותרים החדשים התמעט. תקופה זו נמשכה עד אמצע שנות התשעים, אז זכה הז'אנר לחיים חדשים מכיוון ספרות הפנטזיה. הוצאות חדשות החלו להוציא ספרי מדע בדיוני ופנטזיה בכמות הולכת וגוברת. ב-1996 הוקמה האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, שריכזה תחת כנפיה פעילות ענפה, בכלל זה כנסים, אירוח סופרי מד"ב מחו"ל, כתבי עת מודפסים ומקוונים, הרצאות, תחרויות סיפורים ועוד.
בשנת 2002 ראה אור הגיליון הראשון של חלומות באספמיה - כתב עת לספרות ספקולטיבית, שעיקר תוכנו הוא סיפורי ז'אנר ישראליים מקוריים. הייתה זו פריצת דרך בתחום יצירת המד"ב הישראלית, שהוגבלה לפני כן לפורומי אינטרנט ולספרים בודדים. בשנת 2006 ערך מט"ח תחרות סיפורים קצרים שאותה הקדיש למדע בדיוני ולפנטזיה. בשנת 2007 החל לצאת לאור מגזין נוסף, מרקורי.
[עריכה] פרסים חשובים
- פרס הוגו - פרס שנתי לסיפורי המדע הבדיוני או הפנטזיה הטובים ביותר בשנה שחלפה, והאירועים המתוקשרים ביותר בתחום ההערצה, האומנות והדרמה שנבחרים על ידי מעריצים ומחולק בוועידה השנתית העולמית למדע בדיוני.
- פרס נבולה - פרס שנתי מאת אגודת סופרי המדע בדיוני והפנטזיה של אמריקה (SFWA) לכותבי סיפורי המדע הבדיוני הטובים ביותר שפורסמו בארצות הברית במהלך השנתיים שקדמו לחלוקת הפרס.
- פרס סאטורן - פרס המוענק מדי שנה על ידי האקדמיה לסרטי מדע בדיוני, פנטזיה ואימה לציון סרטי המדע הבדיוני, הפנטזיה והאימה הטובים ביותר בקולנוע ובטלוויזיה.
- פרס גפן הישראלי - פרס שנתי לספרי וסיפורי המדע הבדיוני והפנטסיה הטובים ביותר שראו אור באותה שנה. ניתן מטעם האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, והוא קרוי על שם עמוס גפן, ראשון מתרגמי המדע בדיוני בישראל וממייסדי האגודה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Heinlein, Robert A.; Cyril Kornbluth, Alfred Bester, and Robert Bloch (1959). "Science Fiction: Its Nature, Faults and Virtues". The Science Fiction Novel: Imagination and Social Criticism, University of Chicago: Advent Publishers
- ^ SF citations
- ^ ארתור סי קלארק - הסנדק של לווייני התקשורת PPT
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אריק אפק, הגדר: מד"ב, באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה
- אהרון האופטמן, הגדרות, הגדרות..., באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה
- ענבל שגיב נקדימון, מדע בדיוני בישראל , עבודת גמר לקראת התואר מוסמך .M.A., אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי הרוח.
- אתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה
- בלי פאניקה
- אתר ISF הפורטל הישראלי על מדע בדיוני
- אשכול מדע בדיוני, באתר "הידען"
- אלי אשד, היכל התהילה של המדע הבדיוני הישראלי
- אלי אשד, יהודים בחלל: המקורות ההיסטוריים של הספרות הספקולטיבית המקורית בשפה העברית
- מד"ב - אתר סיפורי מדע בדיוני בעברית
