מדע בדיוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור של חללית.

מדע בדיוניראשי תיבות: מד"ב) הוא סוגה ספרותית רחבה הכלולה בסוגת העל "ספרות ספקולטיבית", העוסקת לרוב בתיאור עלילות עתידיות בדיוניות באמצעות פיתוח של רעיונות ומגמות קיימים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הכלכלה והאמנות והשלכותיהם על עתיד האנושות. סופר המד"ב רוברט היינליין הגדיר את המדע הבדיוני בקצרה: "השערה מציאותית על אירועים עתידיים אפשריים, המבוססת בצורה מוצקה על ידע והכרה של העולם האמיתי, עבר והווה, ותוך הבנה של הטבע וחשיבות השיטה המדעית"‏[1].

רבים נוטים לבלבל בין מדע בדיוני ובין פנטזיה או להתייחס אל שתי הסוגות כאל מקשה אחת, אולם השתיים נבדלות זו מזו, בעיקר בבסיס העלילה: המדע הבדיוני מבוסס על חוקים מדעיים או מציאות היסטורית קיימת שפותחו לאפיקים דמיוניים, בעוד שהפנטזיה מתרחשת כולה בעולם דמיוני מיסודו. יחד עם זאת, ישנן יצירות שסיווגן אינו מובהק לאחת הסוגות.

קיימות מספר טעויות נפוצות באשר למדע הבדיוני:

  • מדע בדיוני אינו כלי לחיזוי העתיד - הוא עוסק הן בהתפתחויות עתידיות אפשריות והן באלו שאינן אפשריות; היתכנותו של העולם המתואר ביצירת מדע בדיוני אינה רלוונטית כלל, בדיוק כמקובל לגבי כל יצירת ספרות או אמנות אחרת.
  • מדע בדיוני, על אף שמו, אינו מחויב לדיוק מדעי ואינו נמדד לפי קנה מידה זה‏[2].
  • מדע בדיוני אינו מוגבל לנושאים שעמם הוא מזוהה לעתים - חוצנים, חלליות, מסע בזמן, מוטנטים וכדומה - אלא מתפרס על תחום רחב יותר.

בסוף שנות התשעים של המאה העשרים החלה זליגה בין המדע הבדיוני לבין ספרות הזרם המרכזי ומאז נכתבים יותר ספרים הכוללים נושאים השאולים מהמד"ב אך כתובים וממותגים כספרות יפה לכל דבר ועניין. עם הספרים מסוג זה שתורגמו לעברית נמנים "אשתו של הנוסע בזמן" מאת אודרי ניפנגר, "הקנוניה נגד אמריקה" של פיליפ רות, ו"איגוד השוטרים היידים" מאת מייקל שייבון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסיסי מד''ב הופיעו כבר בעת העתיקה, כגון אמונות מצריות עקב צורות כוכבים, אגדות על אלי השמש והירח, ועל אודות השמש כמרכבת אש. גם בתנ''ך כתובים חלקיקי מד''ב כגון ירידת מרכבת א מהשמים, עמוד ענן ועמוד אש ועליית אליהו השמימה.

יצירת הספרות הקדומה ביותר הנחשבת למדע בדיוני היא "ההיסטוריה האמיתית" של לוקיאנוס הסורי, סופר סטיריקן שחי במאה ה-2 לספירה. בספר נדון מסע אל הירח, לראשונה בתולדות הספרות המוכרת. בשנת 1630 כתב האסטרונום יוהנס קפלר את "סומניום", ככל הנראה יצירת המד"ב הראשונה שנכתבה על פי מאפייני הסוגה בצורתה המודרנית, קרי - עיבוד, הרחבה ופיתוח של רעיון מדעי. קפלר השתמש בכל הידע המדעי של תקופתו, ותיאור הירח שלו קרוב במידה מפתיעה לעובדות הידועות כיום. קפלר כתב את ספרו בצורה כזו כדי להתחמק מעינה הבוחנת של הכנסייה הקתולית, שאסרה עליו לפרסם ספר מדעי על הירח: הוא כלל לא התכוון לכתוב יצירת מד"ב.

הספר הנחשב לרומן המד"ב המודרני האמיתי הראשון הוא "פרנקנשטיין", שכתבה מרי שלי ב-1818, ועוסק במדען שהצליח להקים לתחייה מפלצת מחלקי גופות, רומן זה נחשב גם ליצירה קלאסית של הספרות הגותית. במאה ה-19 דרך גם כוכבם של שניים מהמבשרים הגדולים של המדע הבדיוני - ז'ול ורן, שכתב יצירות כמו עשרים אלף מיל מתחת למים, והרברט ג'ורג' ולס שפרסם את "מכונת הזמן", "מלחמת העולמות", ועוד. הספרות הזולה תרמה אף היא להתפתחות הספרותית של המדע הבדיוני: רבים מהסופרים הנודעים של ימינו החלו בכתיבת סיפורים קצרים למגזינים כדוגמת Amazing Stories ,Analog Science Fiction and Fact וכן למגזיני פנזין קטנים.

במאה ה-20 בלטו סופרי המד"ב אייזיק אסימוב וארתור סי קלארק.

תתי-סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע בדיוני "טכנולוגי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הקוראים לו "מד"ב קשה". תת-סוג זה מתאפיין ביצירת טכנולוגיה עתידנית המבוססת תחומי המדעיים מדויקים: הפיזיקה, האסטרופיזיקה והכימיה ולעתים אף הנדסה. למעשה, במרבית הספרות המד"ב, כולל תתי הסוגות שיוצגו בהמשך קיים הרובד של המד"ב הטכנולוגי, אם כי בדוננו בחלוקה שרירותית זאת, אנו מתייחסים להדגשה והשימוש אותו עושה הסופר במידע זה. המד"ב הטכנולוגי ידגיש בסיפור את הציוד, הטכנולוגיה ואף יתן להם הסברים מקיפים לאופן פעולתם. במינוח זה השתמש לראשונה פ. סקיילר מילר ב-1957, בסקירת ספרו של ג'ון קמבל "איים בחלל" במגזין "Astounding Science Fiction"‏[3]. חלק מהניבויים הבדיוניים התממשו בדיעבד. לדוגמה, ארתור סי. קלארק תיאר וחזה לווייני תקשורת כבר ב-1945 במאמרו "'Extraterrestial Relays"‏[4]. סופרים מפורסמים מתת-סוג זה הם לארי ניבן, ורנור וינג' וכאמור ארתור סי. קלארק.

הסייברפאנק והסטימפאנק הם המשך ישיר לסוגת המד"ב הטכנולוגי, או חלוקה משנית בתוכו.

מדע בדיוני "חברתי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הקוראים לו "מד"ב רך". תת-סוג זה מתייחס בעיקר להתפתחויות העתידניות הקשורות בחברה האנושית. ניתן למצוא בו בעיקר קונפליקטים המבוססים על מדעי הרוח והחברה - כמו הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה ומדע המדינה. סופרים מפורסמים בתת-סוג זה הם אורסולה לה-גווין, פיליפ ק. דיק ריי ברדבורי וקאזואו אישיגורו. ישנם סופרים שיצירותיהן נמצאות על הגבול בין מד"ב קשה לרך, למשל מק ריינולדס, שיצירותיו עוסקות בפוליטיקה בשילוב עם פיתוחים בתחום המחשבים ומתארות סייבר-טרור.

עוד ניתן לשייך לתת-סוג זה את ענפי הספרות הספקולטיבית האוטופיים והדיסטופיים. נובלות סאטיריות מסוימות משויכות לעתים גם הן לתת-סוג זה, כגון מסעי גוליבר, 1984, עולם חדש מופלא ועוד.

מסע בזמן והיסטוריה חלופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות העוסקות במסע בזמן נכתבו כבר במאות ה-18 וה-19. יצירות אלו עוסקות בבעיות מסובכות ובפרדוקסים הנובעים ממסע בזמן, למשל פרדוקס הסבא. אחד הספרים המפורסמים מתת-סוג זה הוא מכונת הזמן של הרברט ג'ורג' ולס. היסטוריה חלופית היא בדומה למסע בזמן בו אנו חוזרים לנקודה מסוימת בעבר בו מתפתחת ההיסטוריה, אולם זה יהיה לכיוון חדש אותו בוחר הסופר. נקודת ההווה בה מתרחש הסיפור יכולה להיות מותאמת לימינו, לעבר או אפילו עתידנית. סופרים שכתבו ספרים מסוג זה הם פיליפ ק. דיק, פיליפ רות וולדימיר נבוקוב בספרו "עדה או ארדור: כרוניקה משפחתית".

  • מעניינת העובדה, שספרים מסוימים שנחשבו לפני כמה עשורים כשייכים לז'אנר אחר בתוך המד"ב עוברים בחלוף הזמן לז'אנר ההיסטוריה החלופית, מאחר שזמן ההווה בו מתרחש הסיפור הפך להיות עבורנו כזמן עבר. לדוגמה אודיסיאה 2001 של א.ס. קלארק או 1984 של אורוול, הם כבר היסטוריה חלופית עבורנו.

סייברפאנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סייברפאנק

סייברפאנק הוא תת-סוג המבוסס על תרבות השוליים של שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים ובעיקר על תרבות הפאנק. ספרות סייברפאנק מתארת עתיד קרוב יחסית, לרוב דיסטופי, המאופיין בחברה טכנולוגית מתקדמת. סממנים חוזרים הם אינטליגנציה מלאכותית, שתלים ביוניים, הנדסה גנטית בקנה מידה רחב, שימוש בסמים וממשקי אדם-מכונה, כמו גם תאגידי-על וערי-ענק. סופרים בולטים הם ויליאם גיבסון וברוס סטרלינג.

סטימפאנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סטימפאנק

הכלאה של סייברפאנק והיסטוריה חלופית, שבה מומצאות במאה התשע-עשרה מכונות מודרניות בתפקודן המבוססות על טכנולוגיית קיטור. יצירות הסטימפאנק שאבו השראה מספריהם של ז'ול ורן, מארק טוויין ומרי שלי. סופרים שכתבו ספרים בסגנון זה הם ברוס סטרלינג, סטיבן בקסטר וה. ג'. ולס.

מדע בדיוני חייזרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוצנים במדע הבדיוני

עלילת המד"ב החייזרי נסובה בדרך כלל סביב המפגש הראשוני עם חייזרים בעלי אינטליגנציה. זהו אולי הז'אנר המפורסם ביותר בשנות ה-40 עד שנות 60 של המאה ה-20 שהקנה למד"ב את פרסומו. מאות סרטים התבססו על מתכונת זאת. ברובם החייזרים הצטיירו כאויבי האנושות, או כפולשים. ניתן בהחלט לשייך ז'אנר זה לז'אנר אופראי, אולם התפתחותו של הז'אנר לקלסיקות מד"ב ואובדן המבנה הסטנדרטי של אותה סביבה אופראית נדושה, בהחלט מעמיד אותו כז'אנר בפני עצמו.
לז'אנר זה שלושה סוגים עיקריים:

  1. מפגש ראשוני המתרחש על כדור הארץ או במערכת השמש. זהו הסוג הנפוץ ביותר. דוגמאות בולטות: מדרך רגל, מפגש היצ'י, מגונן.
  2. מפגש ראשוני המתרחש על או בקרבת כוכב הבית של החייזרים. דוגמאות: הקיסם בעינו של אלוהים, נאהבים
  3. מפגש "אמצע הדרך"

דוגמאות חריגות הן סדרת ההיצ'י - פרדריק פול, סולאריס - סטניסלב לם, ארתור סי. קלארק - אודיסיאה 2001, חורגים לחלוטין מהמבנה האופראי.

סדרת ההיצ'י בוחרת להתייחס לאלמנט הדיסטופיה, והתקווה לשיפור העולם במציאת טכנולוגיה חייזרית. סטניסלב לם מעדיף להדגיש את המוזרות האבסולוטית של החייזרות.

ארתור סי. קלארק מעדיף להשאיר את הקוראים חסרי אינפורמציה לגבי החייזרים ותאורם, ומעדיף להציג את מעשיהם.

תחום נוסף בז'אנר החייזרים עוסק ביחסי גומלין בין האנושות לחייזרים זמן רב לאחר המפגש. דוגמאות לכך הן סדרת ה"עולם הרימום" של דייוויד ברין הכולל את הספר מלחמת הרימום ועולם הטבעת של ניבן, שמהווה בעצמו חלק מסדרת המרחב המוכר המתפרסת על תחומים רבים של המד"ב.

אופרת חלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אופרת חלל

אופרת חלל שמה דגש על הרפתקאות רומנטיות ומלודרמטיות המתרחשות בעיקר או לרוב בחלל. הרפתקאות אלה מערבות קונפליקט בין שני צדדים בעלי התקדמות טכנולוגית כלשהי. המאפיין העיקרי באופרות החלל הוא שהן נוטות להיות אפיות בגודלן. סיפורים אלה בנוים לרוב במסורת הומרית, לפיה קבוצת הרפתקנים מושלכת לסביבה עוינת השרועה כמלקחה במאבק בין הצדדים הלוחמים. טרילוגיית מלחמת הכוכבים וכן סדרת הטלוויזיה בבילון 5 הן דוגמאות לתת-ז'אנר מסוג זה.

תתי סוגים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספרות מוזרה, תת-ז'אנר חדש יחסית, שעיקרו חציית גבולות הז'אנרים הקיימים ושילובם. יצירות של ספרות מוזרה משלבות בין מד"ב, פנטזיה ואימה. בין הסופרים המוכרים העוסקים בסוג זה: צ'יינה מיוויל וסטף סווינסטון.

סוגות קרובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע בדיוני ברדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורסון ולס נחשב לאביו של ז'אנר זה. ולס עיבד את ספרו של הרברט ג'ורג' ולס, מלחמת העולמות (אין כל קשר משפחתי בין השניים), לתסכית רדיו בו כביכול מועבר שידור חי המתאר את האירועים. כששודר ב-30 באוקטובר 1938 בארצות הברית, בתחנת הרדיו של רשת CBS, ברחו המונים לרחובות בהאמינם שהפלישה אכן מתרחשת במציאות. עם זאת, מחקרים מאוחרים מפקפקים בטענה שהייתה היסטריה המונית, ואומרים שהיה זה ברווז עיתונאי.

יוצר נודע אחר בתחום המדע הבדיוני הרדיופוני הוא דאגלס אדמס, שספרו המצליח מדריך הטרמפיסט לגלקסיה נוצר לראשונה כסדרה של תסכיתים לרשת ה-BBC.

מדע בדיוני בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סרט מדע בדיוני

סרט מדע בדיוני הוא סרט בסוגה הקולנועית של מדע בדיוני. הדגש בסרטים אלה הוא על עלילה שבה לטכנולוגיה מתקדמת יש תפקיד מרכזי. סרטים אלה הם בדרך כלל עתירי אפקטים מיוחדים על מנת להציג טכנולוגיה עתידנית מתקדמת, עולמות רחוקים, חייזרים ועוד. חלק מסרטי המדע הבדיוני מבוססים על ספרים (למשל: הסרט חולית מבוסס על הספר חולית) וחלקם על תסריט מקורי. בעשורים האחרונים סרטי מדע בדיוני רבים הם גם סרטי פעולה. נושאים האופיינים לסרטים אלו כוללים בין השאר מסעות בחלל, מפגשים עם חייזרים, רובוטים, סייבורגים, אנדרואידים ובינה מלאכותית, מסע בזמן, הנדסה גנטית, סרטי אסונות ואפוקליפסה, סרטי גיבורי-על וסרטי קומיקס.

מדע בדיוני בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המד"ב בטלוויזיה רבגוני כמעט כמו אחיו הספרותי ונע החל מהחזון האוטופי לעתיד, שבו ידביר המין האנושי את החוליים הטבועים בו וימשיך במחקר ובהתפתחות, וכלה בחזיונות האפוקליפטיים שבהם האנושות תושמד. כמו כן קיים ז'אנר מיסטי המשלב התפתחות כוחות כישוף וטלפתיה, כמו גם שימת דגש על הנדסה גנטית.

בארצות הברית, הסדרה מסע בין כוכבים נחשבת לחלוצת הז'אנר האוטופי והסדרה אבודים בחלל נחשבת לחלוצת הז'אנר האפוקליפטי. בבריטניה הופיעו סדרות מד"ב כדוגמת האסיר, התלת רגליים והסדרה דוקטור הו שמשודרת מאז תחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 ובכך נחשבת לארוכה ביותר בז'אנר המדע בדיוני לפי ספר השיאים של גינס. הגל הראשון היא נציגה בולטת של הז'אנר המיסטי, ואילו הסדרות האיש השווה מיליונים והאישה הביונית הן המובילות שבתחום ההנדסה הגנטית והביוניקה.

על אף שהסדרות שודרו מאז שנות ה-60 ועד שנות ה-80 של המאה ה-20, רובן זכו לחידושים בני זמננו הן בקולנוע והן בטלוויזיה. סדרות נוספות שעוסקות בחלל, במסע בזמן ובמציאות חלופית הן בבילון 5, סטארגייט SG-1, באטלסטאר גלקטיקה, פארסקייפ, פיירפליי, V, לעומת סדרות כדוגמת תיקים באפלה, ה-4400, האזור המת, על טבעי ורוזוול שעוסקות יותר בפן המיסטי והעל טבעי שמאחורי המדע הבדיוני.

מספר רב של סדרות אנימציה לילדים שילבו מאפיינים של מדע בדיוני, בהן צבי הנינג'ה (הסדרה המקורית מ-1987 והסדרה החדשה מ-2003), נצי הכסף וליגת הצדק המערבבת את ז'אנר גיבורי-העל עם טכנולוגיה מתקדמת ויישויות חייזריות.

מד"ב במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלבום הסולו Prophet of the Last Eclipse של המוזיקאי האיטלקי לוקה טורילי, מסופר סיפור המתרחש בעתיד הרחוק, ותואם בעלילתו ובאווירתו למאפייני המדע הבדיוני. מעבר לפאוור מטאל, מצורפים בשירים צלילים המזכירים קולות מהעתיד הרחוק, כגון: הקלדה במחשב מתקדם, מכונות מתרוממות, קולות חייזריים וכדומה. דבר נוסף שיש להזכיר על האלבום - הוא משלב איתו גם את מאפייני הפנטזיה והמיתולוגיה בליריקה שלו, אם כי הוא עצמו מתרחש בעתיד הרחוק, אך עדיין מוזכרים שדים, שלטונות מימי הביניים, גיהנום וכו'.

דוגמה נוספת לשימוש של המדע הבדיוני במוזיקה נוכחת בקטעים אינסטרומנטלים מסוימים של הגיטריסט ג'ו סטריאני, דוגמת Surfing with the Alien, Borg Sex, Is There Love in Space, Musterion וכיוצא בזה. כמו שנלמד משמם, בקטעים אלה נעשה שימוש מובהק בצלילים חייזריים ומשונים - כולם מועברים דרך גיטרה חשמלית.

מד"ב ופנטזיה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוץ ספרות המדע הבדיוני בישראל הוא יונתן רטוש שתרגם אנתולוגיה של ספרות מדע בדיוני מארצות הברית בשנת 1952, והוציאה לאור בשם "היה היה בעתיד". באותה תקופה יצא לאור כתב העת למדע בדיוני קוסמוס, אך לאחר 6 גיליונות נפסקה הופעתו. חלף זמן רב עד שהסוגה החדשה מצאה את מקומה על מדפי הספרים בישראל, על אף הפריחה שזכתה לה בארצות הברית בשנות ה-50.

ספר המדע הבדיוני הראשון, ככל הנראה, שתורגם לעברית היה מזון אלים של ה.ג'. וולס (עובד על ידי א"א עקביא) בשנת 1913‏‏[5]. אולם עד לראשית שנות השישים תורגמו רק מספר מועט של ספרים וסיפורים לעברית.

המתרגם הרציני הראשון של ספרי מדע בדיוני לעברית בישראל היה עמוס גפן, שתרגם את "The Puppet Masters" של רוברט היינליין בשם "פלישה לכדור הארץ" בשנת 1961. שנה אחר כך נעשה ניסיון נוסף על ידי חברת הוצאה לאור בשם "ינשוף" שקמה במטרה להדפיס ספרי מדע בדיוני בלבד. היא הוציאה תחילה לאור את ספרו של ג'ון וינדהם "The Midwich Cuckoos" בשם "ילדי החלל" ואחר כך שני ספרים של סופרים סובייטיים "כוכב הברזל" של איוון יפרמוב ו"מסע בין כוכבים" של ג. אלטוב, ואז נעלמה. בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 תורגמו שני ספרים נוספים לעברית בעקבות סרטים שהגיעו לארץ, "המסע הפנטסטי" של אייזק אסימוב, ו"אודיסיאה בחלל 2001" של ארתור סי. קלארק. תחום המדע הבדיוני והפנטזיה זכה לפריחה בשנות השבעים, שבמהלכן נוסדו סדרות מד"ב רבות, שהידועות בהן הן אלה של הוצאות זמורה ביתן ועם עובד (שעדיין קיימות). בתקופה זו תורגמו קלסיקות רבות של הז'אנר לעברית, ביניהן ספרים של אייזק אסימוב, היינליין, קלארק, אלפרד בסטר ולארי ניבן. בתקופה זו גם נכתבו ספרי מדע בדיוני ישראלים מקוריים בודדים כמו "מסע במרחבי הזמן" של עמירם פאל (הוצאת "אור עם", 1980), ואחרים. באוקטובר 1978 ראה אור מגזין המד"ב הישראלי, פנטסיה 2000, שיצא לאור במשך שש שנים ופרסם 44 גיליונות עד שנסגר בסוף 1984. החוברת ה-45 יצאה לאור במלאת 30 שנה לגיליון הראשון, באוקטובר 2008, במסגרת פסטיבל אייקון.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 הסתמנה דעיכה בז'אנר, ומספר הכותרים החדשים התמעט. תקופה זו נמשכה עד אמצע שנות התשעים, אז זכה הז'אנר לחיים חדשים מכיוון ספרות הפנטזיה. הוצאות חדשות החלו להוציא ספרי מדע בדיוני ופנטזיה בכמות הולכת וגוברת. ב-1996 הוקמה האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, שריכזה תחת כנפיה פעילות ענפה, בכלל זה כנסים, אירוח סופרי מד"ב מחו"ל, כתבי עת מודפסים ומקוונים, הרצאות, תחרויות סיפורים ועוד.

בשנת 2002 ראה אור הגיליון הראשון של חלומות באספמיה - כתב עת לספרות ספקולטיבית, שעיקר תוכנו הוא סיפורי ז'אנר ישראליים מקוריים. הייתה זו פריצת דרך בתחום יצירת המד"ב הישראלית, שהוגבלה לפני כן לפורומי אינטרנט ולספרים בודדים. בשנת 2006 ערך מט"ח תחרות סיפורים קצרים שאותה הקדיש למדע בדיוני ולפנטזיה. בשנת 2007 החל לצאת לאור מגזין נוסף, מרקורי והסדרות הטלוויזיה המד"ב הנפילים של Yes והאי של HOT.

עמנואל לוטם הוא מבין מתרגמי ספרי המדע הבדיוני, הפנטזיה והמדע הפופולרי הבולטים בישראל.


בתחילת שנות האלפיים החלה כתיבה של ספרות מד"ב (הנוטה יותר לפנטזיה) מקורית בעברית. אחת החלוצים הנה הסופרת הגר ינאי וסדרת בבל בכתיבתה וכן הספר מסופוטמיה שתיקת הכוכבים שיצא לאור בשנת 2010.

פרסים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס הוגו - פרס שנתי לסיפורי המדע הבדיוני או הפנטזיה הטובים ביותר בשנה שחלפה, והאירועים המתוקשרים ביותר בתחום ההערצה, האומנות והדרמה שנבחרים על ידי מעריצים ומחולק בוועידה השנתית העולמית למדע בדיוני.
  • פרס נבולה - פרס שנתי מאת אגודת סופרי המדע בדיוני והפנטזיה של אמריקה (SFWA) לכותבי סיפורי המדע הבדיוני הטובים ביותר שפורסמו בארצות הברית במהלך השנתיים שקדמו לחלוקת הפרס.
  • פרס סאטורן - פרס המוענק מדי שנה על ידי האקדמיה לסרטי מדע בדיוני, פנטזיה ואימה לציון סרטי המדע הבדיוני, הפנטזיה והאימה הטובים ביותר בקולנוע ובטלוויזיה.
  • פרס גפן הישראלי - פרס שנתי לספרי וסיפורי המדע הבדיוני והפנטסיה הטובים ביותר שראו אור באותה שנה. ניתן מטעם האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, והוא קרוי על שם עמוס גפן, ראשון מתרגמי המדע בדיוני בישראל וממייסדי האגודה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Heinlein, Robert A.; Cyril Kornbluth, Alfred Bester, and Robert Bloch (1959). "Science Fiction: Its Nature, Faults and Virtues". The Science Fiction Novel: Imagination and Social Criticism, University of Chicago: Advent Publishers
  2. ^ ‏למעשה, השם באנגלית הוא Science fiction שתרגומו המדויק הוא בדיון מדעי, ולא מדע בדיוני.‏
  3. ^ SF citations
  4. ^ ארתור סי. קלארק - הסנדק של לווייני התקשורת קובץ PPT.
  5. ^ מדע בדיוני בישראל, תזה לתואר שני של ענבל שגיב-נקדימון, היחידה למחקר התרבות, אוניברסיטת תל אביב, 1999