פרוטו-יוונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היסטוריה של היוונית אלפבית יווני -- לינאר B

פרוטו-יוונית (בערך 2000 לפנה"ס)

יוונית מיקנית (בערך 1600 לפנה"ס–1100 לפנה"ס)

יוונית עתיקה (בערך 800 לפנה"ס–300 לפנה"ס) דיאלקטים יווניים: איולית, ארקדו-סיפריוט, אטית-איונית, דורית; יוונית הומרית. דיאלקט אפשרי: מקדונית.

יוונית קוינה (מ-300 לפנה"ס)

יוונית ביזנטית (בערך 330 אחרי-הספירה–1453)

יוונית מודרנית (מ-1453) צאקונית, יווניטיקה, קאתארבוסה

פרוטו-יוונית היא שפה עתיקה משוערת ומשוחזרת. היא נחשבת לאב הקדמון של כל הניבים היווניים: מהשפה המיקנית, דרך ארבעת הניבים העתיקים (הדורי, האטי, האיולי והיוני), ולבסוף, שפת הקוינה ויוונית מודרנית. חלק מהמשכילים וחוקרי היוונית מכלילים גם את השפה המקדונית עתיקה כ"צאצאית" של שפה פרוטו-הלנית קדומה עוד יותר, או כצאצאית של הפרוטו-יוונית.

שפה זו דוברה בסוף האלף ה-3 לפנה"ס, כנראה באזור הבלקן. הפרוטו-יווניים היו מהגרים הלנים, שדיברו את שפת-הבת, המיקנית, והגיעו לתוך יוון בין המאה ה-21 וה-17 שלפנה"ס. הם נפרדים מהיוונים הדורים, שהגיעו ליוון מילניום אחד אחר-כך (ראו הפלישה הדורית ותקופת המעבר ביוון), ודיברו ניב ששהיה יותר עתיק משאר הניבים (ראו יוונית דורית).