צ'ובהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טנק צ'אלנג'ר 2 המשתמש בשריון צ'ובהם

צ'ובהםאנגלית: Chobham armour) הוא כינוי לשמו של שריון מרוכב מתוצרת בריטניה (מכונה לעיתים גם "ברלינגטון"), שפותח בשנות השישים במרכז המחקר בעיר צ'ובהם. החל משנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 החלו להופיע מיגונים מתוחכמים שלא על בסיס פלדה הומוגנית בלבד, שייעודם העיקרי היה להביס ראשי נפץ בעלי מטען חלול, שהיוו את האיום המרכזי על טנקים, אך גם פגזים מסורתיים שמשתמשים באנרגיה קינטית ומסה כדי להכריע את השריון. אף שהרכבו נותר מסווג, מוערך שריון ה'צ'ובהם' כמורכב ממתכות שונות, חומרים קרמיים, וחומרים אחרים המורכבים ביחד כדי להשיג מיגון משופר בהרבה יחסית לפלדה. הצ'ובהם אינו מחובר בקביעות לגוף הטנק; במקום זאת, מרכיבים "תיבות שריון" מרוכב ב"כיסים", הנמצאים בין הקירות הפנימיים והחיצוניים של הטנק, ואחר כך סוגרים את הכיסים בריתוך.

ב-1973 הסכימה ממשלת בריטניה לשתף את האמריקנים בפרטי השריון המתוחכם, והוא שולב לראשונה בטנק ה-M1 אברמס. מאוחר יותר הותקן הצ'ובהם גם בטנקי המערכה הבריטים צ'אלנג'ר 1, צ'אלנג'ר 2 וצ'אלנג'ר 3, ונכון להיום אלו הם הטנקים היחידים העושים בו שימוש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ובהם בוויקישיתוף