צרעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgצרעות
צרעה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
תת־מחלקה: בעלי גלגול מלא
סדרה: דבוראים
קבוצה: צרעות

הצרעות הן קבוצה פאראפילטית בתוך סדרת הדבוראים. הצרעות הן האב הקדמון של הדבורים והנמלים, וכל הדבוראים שאינם דבורים או נמלים מכונים צרעות. הצרעות המוכרות ביותר משתייכות לתת-המשפחות Vespinae ו-Polistinae. צרעות אלה הן חרקים חברתיים, ולנקבות יש עוקץ המכיל ארס. מינים מוכרים בישראל הם הצרעה הגרמנית, הצרעה המזרחית ("דבור") וצרעת הפלך (פלכית).

הצרעות היא קבוצה גדולה ומגוונת שהתמיינה למספר התאמות אבולוציוניות שונות, כפי שניכר במגוון דרכי ההזנה של המינים השונים:

שתי הקבוצות הראשונות כוללות מינים רבים בעלי תועלת לאדם בתור אויבים טבעיים של מזיקים (חלקם משמשים בהדברה ביולוגית[1][2][3]), בעוד שהקבוצה השלישית כוללת מינים רבים שהם בעצמם מזיקים קשים לגידולים חקלאיים. במינים רבים דרכי ההזנה משתנות בין שלבי החיים השונים, למשל הזחלים ניזונים מטרף, בעוד שהבוגרים ניזונים מצוף פרחים.

השם העממי "צרעה" מתייחס לקבוצות שונות בשפות שונות; באנגלית, המילה "wasp" מתייחסת אך ורק לדבוראים מקבוצת הדבוראים השנציים (Apocrita) שאינם דבורים או נמלים.

הצרעה במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעט כשמו של ישוב קדום באזור השפלה, המילה "צרעה" מוזכרת בתנ"ך בשלושה מקומות:

  • "וְשָׁלַחְתִּי אֶת-הַצִּרְעָה, לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה, אֶת-הַחִוִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ". (ספר שמות, כ"ג, כ"ח)
  • "וְגַם, אֶת-הַצִּרְעָה, יְשַׁלַּח ה' אֱלֹהֶיךָ, בָּם: עַד-אֲבֹד, הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ." (ספר דברים, ז', כ"א)
  • וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם, אֶת-הַצִּרְעָה, וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם, שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי: לֹא בְחַרְבְּךָ, וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ".(ספר יהושע, כ"ד, י"ב)

הפירוש המקובל יכול להתייחס לצרעה כאל הדַּבּוּר המזרחי, הגדול שבצרעות ארץ ישראל. שכן, עקיצתה קשה מאוד ואף עלולה להביא למוות. אם אכן הצרעות מופיעות בצורה מרוכזת, כפי שעלול לקרות בסוף הקיץ באזורים לא מיושבים, הרי כל מי שנקלע לסביבתם מצוי בסכנה.

לפרשני מקרא יש גישה משלהם לגבי הצרעה: רש"י - מין שרץ העוף", רב סעדיה גאון - "מחלה, חולי בגוף", אברהם אבן עזרא - "מכה בגוף מגזרת צרעת שתחלש כוח הגוף", ולדעת רמב"ן הצרעה "הוא מין ידוע כגון הדבורה".

המפרשים מציגים גם את השיטה בה הצרעה תסייע לשבטי ישראל בבואם לרשת את ארץ כנען. רש"י והרמב"ן מסבירים :

  • רש"י כותב: הייתה מכה אותם בעיניהם ומטילה בהם ארס והם מתים.
  • רמב"ן כותב כי "הצרעה הזאת עברה עם יהושע את הירדן". דהיינו, לצרעה היה תפקיד של שליח, שנאמר "ושלחתי את הצרעה לפניך" – שהצרעה תשמש יחד עם האימה מעין שליח לבשר לעמים שבני ישראל יבואו אחריהם.

ההיסטוריון חיים גניזי מביא פירוש מקורי, של גארסטאנג ‏[4], חוקר בריטי שהיה מנהל חברת העתיקות בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי. לדבריו:

Cquote2.svg

הצרעה לא הייתה יצור ממשי אלא סמל של מצרים. על הכובע של פרעה במצרים העליונה הייתה מצוירת דבורה. כשם שמקובל לכנות את רוסיה "הדוב הרוסי", את אנגליה "האריה הבריטי" ואת ארצות הברית "הנשר האמריקני", כך הצרעה, היא הדבורה, מסמלת את מצרים. מצרים שלטה ביד קשה בארץ כנען בתקופה שקדמה לכיבוש הארץ על ידי יהושע. על פי מקורות שונים, ובתוכם תעודות אל עמארנה שנתגלו בסוף המאה ה-19, נתהדקה מאוד השליטה המצרית בארץ כנען, ולנחלות המצריות סופחו ערי שלטון חדשות. באיגרות ממלכי לכיש, ירושלים, אשקלון, מגידו, גזר וחצור אל פרעה, מתלוננים מלכי כנען על היד הקשה של השלטון המצרי ומבקשים עזרה נגד הח'בירו‏[5].

וההיסטוריון מסכם:

נמצאנו למדים שה' שלח את מצרים המסומלת על ידי הצרעה להכביד את ידה על החיים בארץ כנען, ועל ידי זה נחלש השלטון של מלכי כנען. חולשה מדינית זו הקלה על בני ישראל את כיבוש הארץ. כך ראינו את יד ה' המכוונת את ההיסטוריה. הצרעה אכן סייעה לגירוש עמי כנען, כהבטחת הקב"ה.

Cquote3.svg

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלעד חיל, דייגו סרקוביץ' ויובל גוטליב, הדברה משולבת של זבובים במשקי בעלי–חיים, כתב העת 'אקולוגיה וסביבה' 1, פברואר 2013, עמ' 29-30
  2. ^ עמירם כהן, חדשנות בהדברה ביולוגית: יצוא צרעות משמידות מזיקים ב"מומיות", "דה מרקר", פברואר 2012
  3. ^ סרטון ביוטיוב על הדברה ביולוגית באמצעות צרעות
  4. ^ J. Garstang, Joshua, Judges (London, 1931 ), 112 ff., 258 ff
  5. ^ נדב נאמן, "היסטוריה מדינית של ארץ ישראל בימי השושלות היט'-כ'", בתוך היסטוריה של ארץ ישראל: התקופות הקדומות (ירושלים 1982), עמ' 248, 250; יהודה אליצור, ישראל והמקרא , בעריכת יואל אליצור ועמוס פריש (רמת גן 1999), עמ' 53; נחמן אביגד, "לכיש", אנציקלופדיה מקראית , ד' עמ' 504.
P Elephant.png ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.