צרעה מזרחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "דבור" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו דבור (פירושונים).
Information-silk.svgצרעה מזרחית
Vespa orientalis 2.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: דבוראים
משפחה: צרעיים
סוג: Vespa
מין: צרעה מזרחית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Vespa orientalis
‏(ליניאוס)

צרעה מזרחית (שם מדעי: Vespa orientalis), או דבור, היא מין של צרעה חברתית במשפחת הצרעיים.

אזור תפוצתה של הצרעה המזרחית הוא ברוב אזורי הים התיכון כולל ישראל, במזרח אפריקה ובמערב אסיה עד הודו.

העוקץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארס של הצרעה המזרחית גורם לנפיחות וכאבים באזור העקיצה, בדומה לארס של דבורת הדבש. אולם בניגוד לדבורת הדבש, עוקץ הצרעה המזרחית לא נשאר בגוף הנעקץ. עוקץ הצרעה המזרחית מזכיר יותר את עוקץ דבורת הבומבוס, דומה למחט ומאפשר לה לעקוץ מספר פעמים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופה של הצרעה המזרחית הוא בין הגדולים מבין הצרעות בארץ ישראל. צבע גופה שחור-חום עם פסים צהובים, והרגליים שעירות מעט. הצבע הצהוב נועד להזהיר מפני העוקץ הארסי. מושבת צרעות מורכבת ממלכה, מעמלות (פועלות) ומזכרים. המלכה היא היחידה שמתרבה, היא זו שמוצאת את הקן ומקימה אותו, ואף מטפלת במחזור הראשון של הזחלים עד הופעת הפועלות הראשונות. הפועלות הן בעצם נקבות בלתי פוריות. תפקידן הוא לנקות את הקן, לווסת את הטמפרטורה, לחפור ולאסוף מזון. תפקידם של הזכרים, אשר מופיעים בסוף הקיץ, הוא להפרות את המלכות.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש של צרעה מזרחית
צרעה מזרחית ביוון

הצרעות ניזונות מחלבונים ומסוכרים. בטבע הן יאכלו פגרים של חיות ופגרי דגים, צוף, פירות ודבש, אך ליד האדם לא יבחלו גם בשאריות מן הזבל: חלקי בשר ודגים, ושאריות מיצים ממותקים. מזון נוסף הוא הפרשות המכילות סוכרים אשר נוצרות בגוף הזחלים מהמזון החלבוני המוגש להם, מהן ניזונים המלכה והזכרים.

דבורי דבש מהוות טרף קל לצרעה המזרחית, הנחשבת למזיק קשה ביותר לענף הכוורנות. דבורת-הדבש הסורית, שהייתה נפוצה בעבר באופן טבעי בישראל, הינה עמידה באופן יחסי להתקפות של הצרעה המזרחית; עם המעבר לשימוש בדבורי-דבש פחות תוקפניות ונוחות יותר לכוורנים, מתת-המין האיטלקי, הצרעה המזרחית מסבה נזק גדול אף יותר לכוורות. קבוצה של צרעות התוקפת כוורת מחסלת את רוב הפועלות, ובסופו של דבר משתלטת על הכוורת וניזונה מהזחלים ומאגרי המזון בה. מדי קיץ, כוורות רבות בישראל מותקפות על ידי צרעות מזרחיות, ומגדלי הדבורים משקיעים מאמצים רבים בחיסול אוכלוסיותיהן.

הקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצרעה המזרחית בונה את קנה בדרך כלל באדמה, אך בקרבת האדם ניתן למצוא אותה מקננת בתוך סדקי הבתים, ארגזי התריסים, ארונות חשמל וכו'. הקנים בנויים מחלות, הבנויות זו על זו, עשויות מאדמה, ומחולקות לתאים. התאים המשושים בנויים בדרך כלל מחומר אורגני המכיל תאית, כמו גזעי עצים או קרטון, לעוסים היטב ומעורבים עם עפר וריר. הפתחים מופנים כלפי מטה.

מחזור החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצרעה הופכת בוגרת לאחר גלגול מלא הכולל חמישה שלבים: ביצה, זחל, טרום גולם, גולם ובוגר. הפועלת הופכת לבוגרת בתוך כ-30 יום, לעומת המלכה שמתבגרת תוך כ-40 ימים.

בתחילת האביב מתעוררות המלכות הצעירות מתרדמת החורף שלהן במקום מסתור. לאחר הקמת הקן בוקעות הפועלות הראשונות ואז, לקראת סוף הקיץ, מוקמים תאים בהם יוטלו ביצים מהן יבקעו המלכות חדשות והזכרים. לאחר שאלו הגיחו, הם יוצאים למעוף כלולות. הנקבות חוזרות מופרות לקן, אך עם בוא החורף הקן מתחסל, והנקבות המופרות נכנסות לשנת החורף במקום מסתור, וחוזר חלילה.

בסוף הקיץ, מגדלי הדבורים עורכים מבצעי השמדה של הצרעה המזרחית, הן על ידי הצבת מלכודות והן באמצעות מתן פרסים לצדים אותם. ככל שמספר הצרעות יפחת בסוף הקיץ, באביב יהיו פחות צרעות באויר.

ניסוי הצרעות בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קן הצרעות כולל מספר תופעות פיזיקליות יוצאות דופן: בניית החלה בכיוון כוח המשיכה של כדור הארץ, תופעות אקוסטיות וחשמליות הקשורות לחלה, קומוניקציה אקוסטית, שמירת החום ומיזוג האוויר בקן ועוד. תופעות אלה הובילו לניסוי החלל הישראלי הראשון שנערך מטעם אוניברסיטת תל אביב בעזרת התעשייה האווירית ונאס"א ובחן בניית קן צרעות בחלל, בתנאי חוסר כבידה. הניסוי התקיים במשימה STS-47 של מעבורת החלל "אנדוור", ב-12 בספטמבר 1992, אולם נתקל בקשיים רבים בשל כשל בוויסות הלחות במכלי הצרעות שגרם למותן. ניסויים שנערכו בכדור הארץ על הצרעות ששרדו וחזרו עם המעבורת הראו הבדלי התנהגות ניכרים בין צרעות שלא ביקרו בחלל לבין צרעות שביקרו ואף נולדו בחלל.

הצרעה במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצרעה מוזכרת במקרא בשלושה מקומות:

  • "וְשָׁלַחְתִּי אֶת-הַצִּרְעָה, לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה, אֶת-הַחִוִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ". (ספר שמות, כ"ג, כ"ח)
  • "וְגַם, אֶת-הַצִּרְעָה, יְשַׁלַּח ה' אֱלֹהֶיךָ, בָּם: עַד-אֲבֹד, הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ." (ספר דברים, ז', כ"א)
  • וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם, אֶת-הַצִּרְעָה, וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם, שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי: לֹא בְחַרְבְּךָ, וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ".(ספר יהושע, כ"ד, י"ב)

לפירושים לגבי משמעות המלה "צרעה" בפסוקים אלה, ראו הצרעה במקרא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]