קונסטנטין יון פארחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קונסטנטין פארחון

קונסטנטין יון פארחוןרומנית: Constantin Ion Parhon) ‏(15 באוקטובר 18749 באוגוסט 1969), היה רופא, מדען חוקר בתחום האנדוקרינולוגיה ופוליטיקאי רומני. היה בפועל ראש המדינה -אז הפובליקה העממית הרומנית - מתוקף תפקידו כיושב ראש הפרזידיום של האסיפה הלאומית הגדולה מ-30 בדצמבר 1947 עד 12 ביוני 1952 (בין 30 בדצמבר 1947 ועד 13 באפריל 1948 במסגרת ועד קולקטיבי המורכב מ5 אישים). פארחון נולד בקמפולונג (מחוז ארג'ש), סיים את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת בוקרשט. בנעוריו הושפע מקארל מרקס, וכסוציאליסט היה אחד ממיסדי מפלגת העבודה הרומנית, פלג של מפלגת האיכרים, ב-1919. לאחר מכן פארחון וקבוצת תומכיו נטשו את המפלגה, לטובת המפלגה הקומוניסטית הרומנית. יש טענה שהוא מחה כנגד השתתפות רומניה במלחמת העולם השנייה, לצד מדינות הציר.

לאחר הדחתו של מיכאי הראשון, מלך רומניה, ב-30 בדצמבר 1947, החוקה מ-1923 הוחלפה ורומניה הוכרזה כרפובליקה עממית. בראש המדינה עמדו חמישה נציגים חברים בוועד הנשיאות של האסיפה הלאומית הגדולה, כאשר פארחון נבחר לעמוד בראשם כיו"ר הנשיאות (הפרזידיום) הקולקטיבית. החל מ 13 באפריל 1948 היה ליושב ראש בלעדי ובכך שימש בתפקיד הרם ביותר, אך יצוגי, של רומניה. ביוני 1952 התפטר מהנשיאות והקדיש את שארית חייו למחקר המדעי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.