אוניברסיטת בוקרשט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוניברסיטת בוקרשט
הסמל של אוניברסיטת בוקרשט
תאריך ההקמה: 1864
סוג: אוניברסיטה ממלכתית
נשיא: יואן פנזארו (Ioan Pânzaru)
סטודנטים: יותר מ-30,000
מיקום: בוקרשט, רומניה
האתר הרשמי של אוניברסיטת בוקרשט
אלכסנדרו יואן קוזה, מייסד אוניברסיטת בוקרשט

אוניברסיטת בוקרשטרומנית: Universitatea din București) היא מוסד ממלכתי להשכלה גבוהה השוכן בבוקרשט, רומניה.

אוניברסיטת בוקרשט נוסדה על ידי אלכסנדרו יואן קוזה בחודש יולי 1864, על בסיס מספר מוסדות להשכלה גבוהה קיימים, שאוחדו תחת שם זה. רבות מהפקולטות של האוניברסיטה שוכנות במבנים הממוקמים בכיכר האוניברסיטה, במיוחד במבנה היכל האוניברסיטה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית המקורית לבניית אוניברסיטת בוקרשט - תוכנית שלא יצאה לפועל
מבנה הספרייה המרכזית של אוניברסיטת בוקרשט - בחזית נמצא פסלו של קרול הראשון, מלך רומניה

הצעדים הראשונים להשכלה גבוהה בבוקרשט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונסטנטין ברנקובאנו, שליט נסיכות ולאכיה, בעצתו של הסטולניק קונסטנטין קנטקוזינו, ייסד ב-1694 את האקדמיה הנסיכותית סאבה הקדוש. שפת הלימוד במוסד זה הייתה יוונית. השליט אלכסנדר איפסילנטי (1725-1805) (סבו של אלכסנדר איפסילנטי) שינה ב-1776 את תוכנית הלימודים והוסיף קורסים ללטינית, איטלקית וצרפתית. הוא גם הוסיף מבנים. ב-1818, המלומד גאורגה לאזר ייסד באקדמיה בית ספר בשפה הרומנית. פטראקה פואנרו ערך רפורמה ב-1832 ובהזדמנות זו הוסיף קורסים משפטיים ומדעיים. במהלך רפורמה נוספת, בשנת 1850, הקורסים האלה מקבלים דגש והרחבה וב-1854 מוסמך המחזור הראשון של משפטנים.

ב-1855 ייסד קרול דאבילה את הבית ספר הלאומי לרפואה ולרוקחות. ב-1857 הונחה אבן הפינה להיכל האוניברסיטה של בוקרשט והוכנו תוכניות למערכת של מבנים עבור האוניברסיטה, תוכניות שלא יצאו לפועל. ב-1859 נוסדה הפקולטה למשפטים וב-1863 נוסדו הפקולטה למדעים והפקולטה לספרות.

התפתחותה של אוניברסיטת בוקרשט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בוקרשט

אלכסנדרו יואן קוזה, השליט הראשון של הנסיכויות הרומניות המאוחדות, שבהמשך שינו את שמם לרומניה, החליט בחודש יולי 1864 על איחוד הפקולטות למשפטים, למדעים ולספרות תחת השם "אוניברסיטת בוקרשט". בשנת 1869 הפך בית הספר הלאומי לרפואה ולרוקחות לפקולטה נוספת באוניברסיטה, הפקולטה לרפואה.

ב-1884 נוסדה הפקולטה לתאולוגיה ובשנת 1890 הוכפפה לאוניברסיטת בוקרשט. בשנים 1890 - 1898 פעל "בית הספר הנורמלי העליון" (Şcoala Normală Superioară), שהפך ב-1898 ל"סמינר הפדגוגי האוניברסיטאי" (Seminarului Pedagogic Universitar). ב-1906 נוסד המכון הגאולוגי וב-1908 המצפה האסטרונומי. ב-1914 התחיל לפעול המוסד ללימודים ומחקרים בנושא דרום מזרח אירופה.

במלחמת העולם הראשונה, בשנים 1916 - 1918, כשבוקרשט הייתה כבושה בידי הצבא הגרמני, האוניברסיטה נסגרה ונפסקו הלימודים. הלימודים התחדשו אחרי המלחמה וב-1919 נוסד המכון הסוציאלי הרומני. ב-1921 הוקמה הפקולטה ללימודים וטרינריים, המשך של בית הספר הווטרינרי שהוקם ב-1861. ליד הפקולטה נוסד גם המכון לנסיובים וחיסונים. ב-1923 קמה הפקולטה השביעית של אוניברסיטת בוקרשט, הפקולטה לרוקחות וב-1924 הוקם המכון לרפואה משפטית.

בשנים 1934 - 1936 נבנה היכל הפקולטה למשפטים ובשנת 1941 נוסד המכון לסטטיסטיקה כללית וסטטיסטיקה ביטוחית (אקטואריה).

השפעת השינויים השלטוניים על האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גירוש היהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באוגוסט 1940 פרסם שר החינוך הרומני החלטה מספר 153377 שקבעה נומרוס קלאוזוס של מקסימום 6% יהודים בכל כיתת לימודים בכל רמות הלימודים‏[1]. בהוראה-חוק מספר 3438, מיום 11 באוקטובר 1940 הוחמר המצב ונקבע נומרוס נולוס, איסור מוחלט על לימודי יהודים במוסדות החינוך הממלכתיים או הפרטיים (בבעלות לא יהודית), כולל האוניברסיטאות. היהודים הורשו להקים לעצמם, על חשבונם, מוסדות חינוך פרטיים המיועדים אך ורק ליהודים‏[2].

לא רק היהודים הלומדים סולקו ממערכת החינוך הרומנית, גם המורים, כולל הפרופסורים היהודים באוניברסיטה, סולקו ממערכת החינוך בהתאם לאותו חוק‏[3].

לאחר נפילת משטרו של יון אנטונסקו, ב-23 באוגוסט 1944 וכניסת הצבא האדום לרומניה שונו החוקים בהדרגה ובוטלה הפליית היהודים.

השלטון הקומוניסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהדרגה, בתמיכת ברית המועצות, שצבאה כבש את רומניה, השתלטה על רומניה המפלגה הקומוניסטית הרומנית, שהשלימה את כיבוש השלטון על ידי סילוק המלך ב-31 בדצמבר 1947. המלפגה הקומוניסטית שינתה סדרים רבים ובין היתר גם את סדרי הלימודים באוניברסיטת בוקרשט. השתנו תכני הלימודים והשתנו שיטות הלימוד. גם הנגישות לאוניברסיטה עברה מהפך - כעת הלימודים היו חינם לכל, אך בקבלה ללימודים הועדפו סטודנטים לפי המוצא הסוציו-אקונומי. הונהגה אפליה מתקנת שבמסגרתה הועדפו בני מעמד הפועלים ובני איכרים עניים על פני בני בורגנים. גם סגל ההוראה עבר טיהור במסגרתו סולקו תומכי המשטר הישן וצורפו פרופסורים חדשים בעלי רקע קומוניסטי, בחלקם חסרי השכלה אקדמית מתאימה.

במסגרת המדיניות של הגוש הקומוניסטי התקבלו לאוניברסיטת בוקרשט סטודנטים זרים ממדינות קומוניסטיות אחרות, כמו צפון קוריאה וממדינות בלתי מזדהות. סטודנטים אלה התקבלו ללא תשלום ובתנאיי פנימיה.

בתקופת שלטונו של צ'אושסקו אוניברסיטת בוקרשט עוברת תהליך של הצטמצמות במהלכו מפרקים פקולטות, כך שב-1989 היו לה רק 6 פקולטות ו-8,000 סטודנטים.

התקופה הדמוקרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיון בנושא שואת יהודי רומניה שנערך בפקולטה לסוציולוגיה ועבודה סוציאלית בשנת 2010

לאחר המהפכה הרומנית, בהדרגה, שונו סדרי הקבלה לאוניברסיטה וגם כיווני הלימודים - לימודי המרקסיזם-לניניזם נעלמו והופיעו לימודי תאולוגיה לפי זרמי הנצרות העיקריים ברומניה. ב-1991 הוקמה הפקולטה לתאולוגיה בפטיסטית וב-1992 הפקולטה לתאולוגיה רומנו-קתולית וסיוע סוציאלי. הפקולטה לתאולוגיה אורתודוקסית‏[4] הוקמה כבר ב-12 בנובמבר 1881, אולם בתקופה הקומוניסטית עברה תהליך של אובדן חשיבות ופיחות במעמדה - באוגוסט 1948 הפכה ל"מכון תאולוגי בעל מעמד אוניברסיטאי" וההכפפה עברה ממשרד החינוך למשרד הדתות. ב-1991, לאחר המהפכה הרומנית, ה"מכון" חזר להיות פקולטה לתאולוגיה אורתודוקסית במסגרת אוניברסיטת בוקרשט.

בתקופה זו נפתחו פקולטות נוספות וגדל בהרבה מספר הסטודנטים. גם דירוג אוניברסיטת בוקרשט ברשימת האוניברסיטאות השתפר. אוניברסיטת בוקרשט מקבלת ללימודים, תמורת תשלום, סטודנטים זרים, בעיקר אירופאים, היכולים ללמוד גם במסלול לימודים באנגלית. בין בוגרי אוניברסיטת בוקרשט נמנים גם ישראלים, שהעדיפו ללמוד שם מסיבות שונות.

פעילות פוליטית סטודנטיאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהומות אנטישמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, כשיהודי רומניה קיבלו אזרחות ושוויון זכויות, רבים מהם נרשמו ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, כולל אוניברסיטת בוקרשט. התופעה הזאת הייתה לצנינים בעיני סטודנטים רומנים נוצרים רבים, בעיקר חברי ואוהדי משמר הברזל, שהפגינו למען סילוק הסטודנטים היהודים. השפעה רבה בתחום זה הייתה גם לחברי הסגל האקדמי האנטישמיים ובראש וראשונה לפרופסור ניקולאה פאולסקו, אקדמאי רב השפעה ויוקרה, שהפיץ את דעותיו האנטישמיות בין הסטודנטים וגם כתב מאמרים רבים בעיתונות התקופה. חלק מהסטודנטים לקחו חלק בכינוסים הסטודנטיאליים שנערכו בקלוז ובאורדאה ובמהלכם נערכו מהומות אנטישמיות, תקיפת יהודים, הריסת רכוש יהודי, חילול בתי כנסת וספרי קודש.

ב-23 בדצמבר 1927 אוניברסיטת בוקרשט הוציאה הודעת גינוי להפגנות אלה והחליטה לסלק את הסטודנטים שלה, שלקחו חלק במהומות‏[5].

הפגנות אלה, שזכו גם בתמיכת חלק מהפרופסורים, הביאו לבסוף להפעלת נומרוס קלאוזוס תחילה ונומרוס נולוס לבסוף וטיהור האוניברסיטה מיהודים.

מהומות 1956[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליג'יה פילוטי, סטודנטית למשפטים שסולקה מהלימודים בעקבות השתתפותה במחאות הסטודנטים בסתיו 1956

בשנת 1956, לאחר מהומות הסטודנטים הפולניים והשביתה המלווה במהומות בפולין ומהומות הסטודנטים ההונגרים שהובילו להצתת המרד ההונגרי, גם סטודנטים באוניברסיטת בוקרשט‏[6] החלו בצעדי מחאה, כמו תביעת מפגש עם יוסיף קישינבסקי וניסוח מחאות שונות. קישינבסקי ומנהיגים אחרים אליהם פנו, סירבו לבוא ולהשיב לשאלות הסטודנטים. הסטודנטים של אוניברסיטת בוקרשט וגם תלמידי תיכון, התחילו בהפרעות בקורסים הפוליטיים ובשיעורי השפה הרוסית. ניסיון לארגן הפגנת המונים בכיכר האוניברסיטה נכשל וגרר גל של מעצרים וסילוקים מהאוניברסיטה‏[7].


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מהומות הסטודנטים בבוקרשט 1956

מהומות 1968[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המאבק של השלטונות הקומוניסטיים נגד הדת בוטלה חופשת חג המולדרומנית: Crăciun קרצ'יון) ואף יום החג היה ליום עבודה וכל זאת במטרה להכביד על ציון החג. ב-1968, כאשר בארצות רבות בעולם פרצו גלי מחאה של סטודנטים, גם הסטודנטים הרומנים של אוניברסיטת בוקרשט יצאו למחאה בנושא חגיגות חג המולד. את המחאה התחילו הסטודנטים מהפנימיה של המכון הפוליטכני, שיצאו לעשות קולינדה והמשיכו בכך כל הלילה. לקראת בוקר ניסו השלטונות לחסום את דרכם ואז הם פנו אל השגרירות של ארצות הברית, אך מנגנוני הביטחון הרומניים חסמו את כל הרחובות המובילים אליה. הסטודנטים היו נסערים והתחילו לצעוק סיסמאות דוגמת: "חופש", "חופש לסטודנטים". התנהגות הסטודנטים הוכרזה על ידי השלטון הקומוניסטי כחולגאנית ואנרכית. בישיבה של לשכת איחוד הנוער הקומוניסטי, שניהל למחרת יון איליאסקו, סיפר איליאסקו שחלק ממעונות הסטודנטים ננעלו, כדי למנוע מהסטודנטים להצטרף לתהלוכה.

גולניאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולניאדהרומנית: Golaniada) או ההפגנות של כיכר האוניברסיטה היו אירועים המוניים שהתרחשו בכיכר האוניברסיטה, בבוקרשט, בירת רומניה, בתקופה שבין 22 באפריל עד 15 ביוני 1990. אירועים אלה מקורם בחוסר שביעות רצון של המונים מהתפתחות החיים הפוליטיים ברומניה לאחר המהפכה הרומנית. האירועים נפסקו לאחר התערבות אלימה של כורים שהובאו לשם כך לבוקרשט.

את תחילת המחאות ארגנו סטודנטים מאוניברסיטת בוקרשט, שהיו מאורגנים בליגת הסטודנטים, שחסמו את מבואות כיכר האוניברסיטה והתחילו בה את המחאה ובהמשך הצטרפו אליהם המוני העם‏[8].

לאחר הבחירות, שנערכו ב-20 במאי פרשה ליגת הסטודנטים מההפגנות, אך סטודנטים יחידים המשיכו להשתתף והיו גם בין קורבנות האלימות של המינריאדה של יוני 1990.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גולניאדה

נתונים מספריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג אקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאחדות האוניברסיטאות האירופאיות קבע דירוג של האוניברסיטאות ברומניה ועל פי דירוג זה אוניברסיטת בוקרשט ניצבת במקום הראשון בין האוניברסיטאות הרומניות העוסקות במחקר מתקדם ובחינוך‏[9].

בדירוג QS של אוניברסיטאות בעולם דורגה אוניברסיטת בוקרשט בין 700 האוניברסיטאות הטובות בעולם‏[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היהודים ברומניה, באותה תקופה, היוו רק 4% מהאוכלוסייה, אך חלקם בבתי הספר התיכוניים ובאוניברסיטה, לפני מתן הצו, היה גדול בהרבה ואף עבר את 30%
  2. ^ הדו"ח הסופי של ועדת ההיסטוריונים שזימן נשיא רומניה בנושא השואה ברומניה, עמוד 195 (ברומנית)
  3. ^ הדו"ח הסופי של ועדת ההיסטוריונים שזימן נשיא רומניה בנושא השואה ברומניה, עמוד 196 (ברומנית)
  4. ^ נצרות אורתודוקסית היא הדת המרכזית ברומניה
  5. ^ Lucian Nastasă, Antisemitismul universitar în România (1919–1939) עמוד 114 סעיף 162 (ברומנית)
  6. ^ במקביל ואף לפני הסטודנטים של אוניברסיטת בוקרשט הפגינו סטודנטים ברומניה בערים בהן היה מיעוט הונגרי משמעותי, דוגמת הסטודנטים של טימישוארה.
  7. ^ קבוצות הסטודנטים שנעצרו ונידונו בעקבות אירועי 1956 (ברומנית)
  8. ^ כיכר האוניברסיטה היא לא שם, כיכר האוניברסיטה היא אז באתר adevarul.ro. (ברומנית)
  9. ^ Cele mai bune şi cele mai slabe universităţi din România (ברומנית)
  10. ^ University of Bucharest. QS top universities