קו המים ההולנדי החדש

קו המים ההולנדי החדש
Nieuwe Hollandse Waterlinie
תצ"א של העיר המבוצרת נארדן בשנות ה-20 או ה-30 של המאה ה-20
תצ"א של העיר המבוצרת נארדן בשנות ה-20 או ה-30 של המאה ה-20
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2021, לפי קריטריונים 2, 4, 5
שטח האתר 54,779.02 הקטאר
שטח אזור החיץ 191,722.64 הקטאר
חלק מתוך קווי ההגנה ההולנדיים
שנת הרחבה 2021
מידע כללי
סוג waterlines, Nationaal Landschap עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום צפון הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הולנד
קואורדינטות 52°04′06″N 4°58′06″E / 52.068195°N 4.968335°E / 52.068195; 4.968335
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קו המים ההולנדי החדש (הולנדית Nieuwe Hollandse Waterlinie) הוא מערך הגנתי במערב הולנד, שהיה בשימוש בין השנים 18701945. מערך ההגנה משתרע לאורך 85 ק"מ, ממרקרמיר בצפון ועד נהר ואל בדרום, ורוחבו בין 3–5 ק"מ.

המערך כולל שדות הצפה, מעל מאה מתקנים הידראוליים, 6 ערים מבוצרות, 46 מבצרים שהוקמו בעיקר במקומות שלא ניתן היה להציף, כגון דרכים ומסילות ברזל או מקומות גבוהים, וכן מאות עמדות צבאיות[1].

אף על פי שהמבצרים הם המרכיב הבולט ביותר בקו ההגנה, החלק העיקרי שלו הוא שדות ההצפה שנועדו ליצור מכשול מים ברוחב של מספר קילומטרים ובעומק של 30 עד 60 ס"מ. עומק זה מנע מעבר של חיל רגלים מחד ושימוש בכלי שיט מאידך.

רוב המבצרים השתמרו וחלקם אף שופץ, אך שדות ההצפה השתנו בשל עיור, נטיעת עצים וסלילת כבישים ומסילות ברזל. המערך הוכר כמונומנט לאומי בשנת 2009, ובשנת 2021 הוכרז כאתר מורשת עולמית וצורף לקווי ההגנה של אמסטרדם שהוכרזו כאתר מורשת עולמית ב-1996. שני מערכי ההגנה מהווים את אתר המורשת העולמית קווי הגנת המים ההולנדיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו המים ההולנדי החדש החליף מערך ביצורים מהמאה ה-17 שהגן על אמסטרדם והאג, ואשר זכה בעקבות הקמתו של הקו החדש לשם "קו המים ההולנדי הישן". התוכניות הראשונות למערך החדש הוכנו ב-1796 והתבססו על תוואי מזרחי יותר מזה של המערך הישן, כך שהעיר אוטרכט נכללה במערך ההגנה. רק ב-1815, לאחר נפילת נפוליאון, החליט המלך וילהלם הראשון לאשר את הקמת מערך ההגנה, ועבודות ההקמה הושלמו סופית רק מקץ 55 שנה, ב-1870. עבודות לשיפור המבצרים שלאורך הקו נמשכו בהשפעת חידושים בתחום הארטילריה והתחמושת, עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. המערך הוצף כולו או חלקו ארבע פעמים - בעת מלחמת צרפת–פרוסיה ב-1870, במלחמת העולם הראשונה, ופעמיים במלחמת העולם השנייה - בידי ההולנדים בתחילת המלחמה ובידי הגרמנים לקראת סופה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]