קטגוריה (פילוסופיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בפילוסופיה, קטגוריות מהוות את התבניות הכלליות של ההוויה. כל הדברים שבעולם, ואף מושגים מופשטים של החשיבה, משויכים לקטגוריות המתאימות להם. מתוך ההנחה שקיים מבנה לוגי שלפיו ניתן לסדר את הטבע, היו פילוסופים שהגדירו את הקטגוריות, וטענו שכל דבר בעולם שייך לאחת מהן.

הקטגוריות אצל אריסטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריסטו היה הראשון שהגדיר את הקטגוריות. הוא טען שישנן עשר קטגוריות: עצם, כמות, איכות, יחס, זמן, מקום, צורה, מצב, פועל ונפעל.

כאשר אנו באים לתאר פריט כלשהו, עלינו לשייך אותו לקטגוריה הנכונה שלו. הרבה מהפרדוקסים נובעים משיוך לא נכון של הדברים לקטגוריות.

תורתו של אריסטו שלטה זמן רב בפילוסופיה, ובעיקר בזאת של ימי הביניים. אמנם היו כאלו ששינו באופן זה או אחר את מניין הקטגוריות, אולם באופן כללי קיבלו את רעיון הקטגוריות.

הקטגוריות אצל קאנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמנואל קאנט ראה באופן שונה את תפקידן של הקטגוריות. קאנט העמיד במרכז את החשיבה האנושית, והוא טען שהמושאים החיצוניים מופיעים בתודעתנו לפי כללים קבועים מראש, שמהם בנויה הכרתנו. לשיטתו, תפקיד הקטגוריות הוא לחשוף את אותם כללים אפריוריים, השייכים אך ורק להכרה, וכלל לא למושאים החיצוניים. הוא גזר את הקטגוריות מצורתם של המשפטים.

כצעד ראשון, קיבל קאנט מאריסטו רק ארבעה קטגוריות: כמות, איכות, יחס ואופניות. מול אותם סוגי משפטים אריסטוטליים, עומדים מושגי-שכל טהורים הנקשרים למשפטי-תחושה ויוצרים משפטים-ניסיוניים:

לוח טרנסצנדטלי של מושגי השכל

1. קטגוריות של הכמות
  • אחדות (המידה)
  • ריבוי (הגודל)
  • כוליות (השלם)
2. קטגוריות של האיכות
  • ממשות
  • שלילה
  • הגבלה
3. קטגוריות של היחס
  • של האדיקות והעצמיות (קשר בין עצם ומקרה)
  • של הסיבתיות והתלות (יחס של סיבה ומסובב)
  • של השותפות (השפעת-הגומלין בין הפועל והנפעל)
4. קטגוריות של האופניות
  • אפשרות - אי אפשרות
  • מציאות - העדר
  • הכרחיות - מקריות

בנוסף, מאחורי כל קבוצה עומד עקרון בסיסי המכונן את המדע הניסיוני בכלל:

לוח פיזיולוגי של עיקרים כלליים שבמדע-הטבע

1. אקסיומות של ההסתכלות
2. אנטיציפאציות של התחושה 3. אנלוגיות של הניסיון
4. פוסטולאטים של החשיבה הניסיונית בכלל

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]