קלסטריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןקלסטריים
עלים ופרחים של פִּלכוֹן יפני (Euonymus japonicus)
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
סדרה: קלסטראים
משפחה: קלסטריים
שם מדעי
Celastraceae
בראון, 1814
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרחים על העץ Cassine peragua
פירות של Elaeodendron melanocarpum
עלים של קאת
עלים ופרחים של Mortonia utahensis
עלים ופרחים של Paxistima myrsinites

קֶלַסְטְרִיִּים (שם מדעי: Celastraceae) הם משפחה של צמחים בסדרה קלסטראים (אנ') במחלקת הדו-פסיגיים. המשפחה כוללת כ-100 סוגים עם כ-1,210 מינים הנפוצים בעיקר באזורים הטרופיים.[1] מינים מסוימים הם מקור לעץ כחומר גלם או הם צמחי נוי בפארקים ובגנים.

תיאור ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ההגדרה החדשה המרחיבה של משפחת הקלסטריים המאפיינים של הצמחים ובפרט הפירות מגוונים מאוד.

מראה ועלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינים בתת-המשפחות Celastroideae ו-Hippocrateoideae הם צמחים מעוצים: שיחים, עצים או צמחים מטפסים. המינים בתת-המשפחות Parnassioideae ו-Stackhousioideae הם עשבוניים רב-שנתיים. הם ירוקי-עד או נשירים. למינים רבים יש לשד חלבי. למספר רב של טקסונים יש טריטרפן (סוג של טרפן) בקליפתם. העלים הם פשוטים, נגדיים, לעיתים מסורגים, כששולי הטרף משוננים לעיתים קרובות. עלי לוואי קטנים קיימים במרבית המינים.

תפרחות ופרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרחים הם תפרחות קיצוניות או, לעיתים נדירות, באשכולות או מקובצים יחד.

הפרחים הם הרמאפרודיטים או חד-מיניים. כאשר הפרחים הם חד-מיניים, המין יכול להיות חד-ביתי או דו-ביתי ממינים נפרדים. הפרחים הסימטריים הרדיאליים בדרך כלל אינם בולטים בעלי 4 או 5 עלי גביע. העטיף מחולק לגביע ולכותרת, אך לעיתים קרובות חסרים עלי הכותרת. ככלל, רק זיר אחד עם (לעיתים נדירות רק שניים) בעיקר שלושה עד חמישה אבקנים הוא פורה, המעגל הפנימי של האבקנים הם (לעיתים נדירות רק שניים) בדרך כלל שלושה עד חמישה אבקן עקרים לייצור צוף, לפרח יש בדרך כלל יש בסיס שטוח, בצורת כרית או כוס. שניים עד חמישה עלי שחלה מתמזגים לשחלה עילית עד תחתית. בכל מגורה בשחלה יש בדרך כלל ביצית אחת או שתיים או יותר. כל פרח מכיל עמוד עלי עם צלקת מפשוטה ועד חמש אונות. ההאבקה היא על ידי חרקים (אנטומופיליה (אנ')).

פירות וזרעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם סוגים רבים ושונים של פירות במשפחה זו. רוב הטקסונים יוצרים הלקט. לחלק מהטקסונים יש זרעים מכונפים (כנפית), למינים אחרים יש מעטה זרעים (עֲטִי, או אָרִילוֹס) בשרני. יש גם ענבות ובית גלעין.

תרכובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרכובות נפוצות בצמחים של המשפחחה כוללים גוטפרשה (אנ') (פוליטרפנים), גלקטיטול (אנ') ואלקלואידים.

סיווג ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם המדעי Celastraceae של משפחת הקלסטריים נטבע על ידי הבוטנאי הסקוטי רוברט בראון (אנ') בשנת 1814 בכרך השני של ספרו "מסע לטרה אוסטרליס" (A Voyage to Terra Australis, 2) עמוד 554. ההולוטייפ היה הסוג Celastrus L. מחקרים גנטיים מולקולריים הובילו להרחבת היקף המשפחה. שמות נרדפים למשפחה הם: Parnassiaceae MARTINOV‏, Lepuropetalaceae NAKAIV‏, Brexiaceae LOUDONV‏, Canotiaceae AIRY SHAWV‏, Chingithamnaceae HAND.-MAZZ.V‏, Euonymaceae BERCHT. & J. PRESLV‏, Hippocrateaceae JUSS.V‏, Plagiopteraceae AIRY SHAWV‏, PottingeriaceaeTACT.V‏, Salaciaceae RAF.V‏, Siphonodontaceae TARDIEU ו-Stackhousiaceae R.BR.

רוב המינים נמצאים באזורים הטרופיים, אך חלק מהטקסונים נמצאים גם באזורים ממוזגים.

משפחת הקלסטריים (Celastraceae) חולקה לחמש תת-משפחות[2] ב-2004, אך ב-2012 היא חולקה מחדש לשבע תת-משפחות[1] והיא כוללת כ-100 סוגים[3] עם כ-1,210 מינים:[1]

  • תת-משפחה Cassinoideae כוללת כ-17 סוגים עם כ-120 מינים ובהם:
    • הסוג מִשמָן (Elaeodendron) – סוג טרופי וסובטרופי המכיל כ-40 מינים
  • תת-משפחה Celastroideae כוללת כ-50 סוגים, ובהם:
    • הסוג פִּלכוֹן (Euonymus) הכולל כ-130 מינים ובהם
      • המין פִּלכוֹן יפני (Euonymus japonicus) – המקובל כצמח נוי בשל עליו ופרחיו.[4]
    • הסוג Catha
      • המין קאת (Catha edulis) צמח המכיל חומרים ממריצים הידוע בכינוי "גת".
  • תת-משפחה Hippocrateoideae כוללת כ-19 סוגים עם כ-100 מינים בממלכות הצמחייה הפלאוטרופית (אנ') והנאוטרופית.[5]
  • תת-משפחה Parnassioideae כוללת 2 סוגים עם כ-51 מינים.
  • תת-משפחה Salacioideae כוללת כ-6 סוגים עם כ-225 מינים.
  • תת-משפחה Stackhousioideae כוללת 3 סוגים עם כ-20 מינים, כמעט כולם באוסטרליה.
  • תת-משפחה Tripterygioideae כוללת כ-7 סוגים עם כ-39 מינים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mark P. Simmons, Jennifer J. Cappa, R. H. Archer, A. J. Ford, D. Eichstedt, C. C. Clevinger: Phylogeny of the Celastreae (Celastraceae) and the relationships of Catha edulis (qat) inferred from morphological characters and nuclear and plastid genes. In: Molecular Phylogenetics and Evolution, Volume 48, 2008, S. 745–757.
  • Ivan A. Savinov: Comparative morphological study of some Celastraceae from Madagascar and their relationships with other African representatives of the family. In: Scripta Botanica Belgica, Volume 46, 2010, S. 451.
  • Miles J. McKenna, Mark P. Simmons, Christine D. Bacon, Julio A. Lombardi: Delimitation of the Segregate Genera of Maytenus s. l. (Celastraceae) Based on Morphological and Molecular Characters. In: Systematic Botany, Volume 36, Issue 4, 2011, S. 922–932.
  • X. Zhang, Z. Zhang, T. Stützel: Aril development in Celastraceae. In: Feddes Repertorium, Volume 122, 2011, S. 445–455.
  • Mark P. Simmons, Miles J. McKenna, Christine D. Bacon, K. Yakobson, Jennifer J. Cappa, R. H. Archer, A. J. Ford: Phylogeny of Celastraceae tribe Euonymeae inferred from morphological characters and nuclear and plastid genes. In: Molecular Phylogenetics and Evolution. Volume 62, Issue 1, 2012, S. 9–20.
  • Ivan Savinov, E. V. Solomonova: Fruit structure and some details of fruit morphogenesis in subfamily Tripterygioideae Loes. (Celastraceae R. Br.). In: Turczaninowia, Volume 20, Issue 3, September 2017, S. 55–63.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלסטריים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]