קלרה דן פון ניומן
 | |
| לידה |
18 באוגוסט 1911 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| התאבדה |
10 בנובמבר 1963 (בגיל 52) סן דייגו, ארצות הברית |
| שם לידה |
Klára Dán |
| ענף מדעי |
מדעי המחשב |
| מקום לימודים |
Pálné Veres High School (1929) |
| מוסדות |
המעבדה הלאומית לוס אלמוס |
| בן או בת זוג |
ג'ון פון נוימן (17 בנובמבר 1938–8 בפברואר 1957) Carl Eckart (1958–11 באוקטובר 1963) |
  | |
קלרה דן פון ניומן (במקור דיאמנט, בהונגרית: Dán Klára; באנגלית: Klára Dán von Neumann; בודפשט, 18 באוגוסט 1911 – 10 בנובמבר 1963) הייתה מדענית מחשבים יהודייה-הונגרייה-אמריקאית, בעלת תפקיד מרכזי וחשוב בהפיכת המחשב האלקטרוני הראשון, האניאק (ENIAC), למחשב תוכנית מאוחסנת. בנוסף לכך, היא מוכרת בתור אחת המתכנתות הראשונות בהיסטוריה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלרה דן נולדה בבודפשט, הונגריה ב-18 באוגוסט 1911, לשני הורים יהודים עשירים, קרולי דן וקמילה סטדלר. ביתה היה ידוע ברחבי בודפשט בתור מוקד למסיבות ענק לאליטה של העיר, כך נפגשה עם אנשים בעלי השפעה מכל רחבי הונגריה, ואירופה בכלל. דן לא הפגינה כל עניין במדע בתור ילדה ולמעשה אהבתה הראשונה הייתה החלקה אומנותית, וכבר בגיל 14 הייתה אלופת הונגריה[1]. היא סיימה את לימודיה התיכוניים בגימנסיון ורה פלנה שבבודפשט בשנת 1929[2].
בשנת 1930 נישאה דן לפרנסיס אנגל, אשר היה מכור להימורים. הם חיו את חייהם מקזינו לקזינו, ובאחד מהטיולים האלו, בקזינו במונטה קארלו, פגשה דן מדען בשם ג'ון פון ניומן. ניומן היה מדען מפורסם מאוד ברחבי אירופה, כך שדן זיהתה אותו מיד. היא ניגשה אליו והם ניהלו שיחה קצרה עד שנפרדו דרכיהם באותו הערב[1].
נישואיה של דן לפרנסיס אנגל הסתיימו בגירושין ארבע שנים לאחר מכן בשנת 1934. היא נישאה לאנדרו רפוח בשנת 1936[1][2]. דן פגשה את ג'ון וון ניומן שוב בשנת 1937 כשהיה בטיול לבודפשט, והקשר שלהם נותק שנית כששב לארצות הברית. כשניומן חזר לבודפשט, דן התקשרה אליו, והם התקרבו מהר מאוד. הם נהגו לשבת בבתי קפה ולדבר במשך שעות ארוכות על נושאים שונים ומגוונים. דן וניומן המשיכו לדבר במכתבים עד שדן התגרשה מאנדרו בספטמבר 1938 והתחתנה עם ניומן כשבועיים לאחר מכן[1].
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד לאחר חתונתם עברה דן יחד עם ניומן לפרינסטון שבארצות הברית. לאחר זמן מה פרצה מלחמת העולם השנייה, ובשנת 1940 ניומן התבקש על ידי צבא ארצות הברית לעבור ללוס אלמוס שבניו מקסיקו, כדי לעבוד על פרויקט מנהטן כחלק מהמעבדה לחקר בליסטי[2][3]. במהלך הזמן הזה עבדה דן בפרינסטון, במשרד לחקר האוכלוסין[1][2]. כשהופסקה הלחימה, ניומן הזמין את דן לפגוש אותו בלוס אלמוס, שם היא פיתחה קשרים עם המדענים והפיזיקאים שעבדו במקום.
הנהלת לוס אלמוס דרשה חישובים חדשניים במטרה לייעל את פצצות האטום האמריקאיות ולשם כך הם היו צריכים מחשב מתקדם. הרמן ואדל גולדסטין, זוג שעבד על מחשב בשם האניאק, עבדו על תוכניות להמיר את האניאק למחשב תוכנית מאוחסנת יחד עם כמה מדענים מהמעבדה לחקר בליסטי, ביניהם גם ניומן[3]. ניומן שאף לנסות ולבדוק אם אדם ללא רקע מתמטי יוכל לתכנת את המחשב. למשימה נדרש אדם מוכר להנהלה ולמדענים בלוס אלמוס, מישהו שניתן לבטוח בו עם סודות הגרעין[1]. לשם כך ניומן הזמין את דן לעבוד עמו על מחשב האניאק בשנת 1947[3]. במהלך זמנה בלוס אלמוס למדה דן להפוך משוואות אלגבריות לשפת מכונה, ובכך הייתה מבין האנשים הראשונים בהיסטוריה שכתבו קוד. עד סוף 1948, הושלמה המרת האניאק למחשב תוכנית מאוחסנת, והתוכנית הראשונה שרצה על המחשב בצורתו החדשה הייתה תוכניתה של דן. הקוד שלה היה סימולציה של תגובת שרשרת גרעינית, סימולציה אשר ההנהלה של לוס אלמוס דרשה כחלק מהתוכנית שלה לשיפור יעילות פצצות האטום האמריקאיות[1][3].
דן הריצה את הסימולציה עבור לוס אלמוס בשלושה סטים שונים, כשכל סט מייצג קונפיגורציה שונה של הפצצה, במטרה לבדוק מה הקונפיגורציה היעילה ביותר. דן, יחד עם פיזיקאי מטעם לוס אלמוס בשם ניקולס מטרופוליס, פיקחו על הרצת הקוד שהיא כתבה[3].
הסט הראשון החל לרוץ ב-28 לאפריל 1948 והושלם ב-10 למאי של אותה השנה. התקדמות הרצת הקוד התעכבה, אך במידה מפתיעה לא בגלל התוכנה, אלא בגלל החומרה, מה שמעיד על ההקפדה שבה כתבה דן את הקוד. הסט השני רץ בין ה-22 לאוקטובר 1948 ל-7 לנובמבר 1949. בצורה שעל פניו הייתה מושלמת. דן חזרה ללוס אלמוס ב-1 לדצמבר, כדי לנתח את התוצאות של הסט השני. מהניתוח התברר כי התגלתה תקלה בחישובי הסט השני. ניומן העיד שבמהלך שיחת טלפון ביניהם בתקופה זו, הוא הבין כי היא במצב רע גם נפשית וגם פיזית. דן הרגישה צורך עז, שעלה אחר ויכוח עם ניומן, להוכיח את עצמאותה ולהגן על יכולתה המתמטית בפני שלושת המתמטיקאים המפורסמים של לוס אלמוס, אולם, טלר ואנריקו פרמי. דן אף פעם לא וויתרה על החזון שלה, וביוני 1949 השלימה את הסט השלישי והאחרון של החישובים בהצלחה מסחררת[3].
חוסר ההכרה ההיסטורית בהישגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיקף המלא של תרומותיה של דן למדע התפרסם ציבורית רק לאחרונה. ספרי ההיסטוריה מלאים בחוסר דיוקים המייחסים לאחרים זכות ראשונים לפעולות שנעשו לראשונה על ידה. לדוגמה, מחשב התוכנית המאוחסנת האלקטרוני הראשון מוכר בעולם המדע בתור ה"מכונה הניסיונית קטנת המידות של מנצ'סטר", אך המחשב הזה הריץ את התוכנה הראשונה שלו ב-21 ביוני, 1948, חודשיים אחרי שהקוד של דן רץ על האניאק. דוגמה נוספת היא "תת השגרה". בתוך התוכנה של דן הייתה "שגרה סגורה", סוג של לולאה שמופעלת כל פעם שגוף הקוד קורא לה. ההמצאה של השגרה הסגורה בדרך כלל מיוחסת למדען דייוויד ווילר, אבל דן השתמשה בשגרה כזו שנה שלמה לפניו[1].
חיים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מותו של ניומן מסרטן בשנת 1957, קלרה התחתנה שוב, בפעם הרביעית והאחרונה, לפיזיקאי קרל אקהארט ב-1958. הם עברו לגור בלה ג'ולה, קליפורניה. חמש שנים לאחר מכן, ב-10 לנובמבר 1963, נמצאה גופתה בחוף בלה ג'ולה, אחרי שהתאבדה בטביעה[4].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Klára Dán — esoteric intellect who wrote the first modern computer code
- ^ 1 2 3 4 Bennett Heggestad and Patrick Kerwin, - John Von Neumann and Klara Dan Von Neumann Papers A Finding Aid to the Collection in the Library of Congress
- ^ 1 2 3 4 5 6 Thomas Haigh, Los Alamos Bets on ENIAC: Nuclear Monte Carlo Simulations, 1947–1948
- ^ Former Wife Of Late AEC Official Drowns