קרלו אמנואלה השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרלו אמנואלה השני, דוכס סבויה
שלט המשפחה של דוכסי סבויה אחרי ויטוריו אמדאו הראשון

קרלו אמנואלה השניאיטלקית: Carlo Emanuele II di Savoia) ‏(20 ביוני 163412 ביוני 1675) היה דוכס סבויה מ-1638 עד 1675, ותחת עוצרות אמו כריסטין מארי מצרפת (Christine de France) עד 1663. הוא היה גם מרקיז סלוצו (Saluzzo), רוזן אוסטה (Aosta), רוזן ז'נבה, מוריאנה (Moriana) וניס (Nice), וכן הטוען לכתר מלכי קפריסין וירושלים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בטורינו (Torino) לויטוריו אמדאו הראשון דוכס סבויה (Vittorio Amedeo I di Savoia) ולכריסטין מארי מצרפת. סבו וסבתו מצד אמו היו אנרי הרביעי מלך צרפת ואשתו השנייה מארי דה מדיצ'י.

אמו שלטה במקומו, ואפילו בהגיעו לבגרות הוסיף קרלו אמנואלה לחיות חיי תענוגות והתרחק מניהול ענייני המדינה. רק לאחר מות אמו ב-1663 הוא נטל למעשה את השלטון לידיו. הוא לא הצליח להשיג גישה לים על חשבונה של גנואה (מלחמת גנואה-סבויה השנייה, 1672-1673), והתקשה להתייצב מול השפעתה של צרפת, שכנתו החזקה.

קרלו אמנואלה פיתח את המסחר של דוכסות סבויה והגדיל את עושרה, שיפר את נמל ניס וסלל דרך בעד האלפים אל צרפת. הוא ערך גם רפורמה בצבא, אשר עד זמנו הורכב רובו ככולו משכירי חרב; במקומם הקים חמישה רגימנטים של חיילים מיושבי פיימונטה, כונן מחדש את חיל הפרשים ואף הנהיג מדי צבא חדשים. הוא שיפץ מבצרים ובנה בנייני פאר רבים בטורינו, כמו למשל הארמון המלכותי בטורינו - הפאלאצו ריאלה (Palazzo Reale).

היה אהוב מאוד על ידי בני עמו.

נשותיו וצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלו אמנואלה נישא ל-

  1. פרנסואה-מדלן מאורליאן (Françoise Madeleine d'Orléans,1648-1664), בת דודו מצד אמו - גסטון, דוכס אורליאן.
  2. מארי ז'אן-בטיסט דה סבוי-נמור (Marie Jeanne Baptiste de Savoie-Nemours, 1664-1724), עוצרת מ-1675 עד 1684; ילדה ילד אחד, ויטוריו אמדאו השני.

היו לו גם כמה ילדים בלתי חוקיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]