ממלכת קפריסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממלכת קפריסין
Armoiries Chypre.svg
הוקמה 1192
התפרקה 1489
עיר בירה פמגוסטה
Middle East 1135.jpg

ממלכת קפריסין (יוונית Βασίλειο της Κύπρου; צרפתית Royaume de Chypre) הייתה מדינה צלבנית אשר קמה באי קפריסין בימי הביניים, והתקיימה בין 1192 ל-1489.

ב-1191, במהלך מסע הצלב השלישי כבש ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה, את האי מידיו של איסאקיוס קומננוס (Ισαάκιος Κομνηνός), שליט מקומי שהכריז על עצמו כקיסר ואשר טען לכתר האימפריה הביזנטית מאז 1184. ריצ'רד הראשון מכר את האי למסדר אבירי היכל שלמה אשר בתורם מכרוהו ב-1192 לגי דה ליזיניאן, מלכה המודח של ממלכת ירושלים. אחיו של ליזיניאן אמלריך השני, מלך ירושלים הוכתר למלך קפריסין בתואר "אמלריך הראשון, מלך קפריסין" על ידי היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

מטבע של ממלכת קפריסין (המאה ה-13)

המיעוט הקתולי באי התרכז בערי החוף ובניקוסיה, ושלט באי שאוכלס בעיקר על ידי כפריים יוונים אורתודוקסים. לכנסייה האורתודוקסית העצמאית של קפריסין בראשות ארכיבישוף, הותר להשאר באי והיא לא הייתה כפופה לפטריארך זר. בהשוואה לממלכת ירושלים, הייתה ממלכת קפריסין בעלת אופי פאודלי מודגש יותר, ומלכיה היו עשירים וחזקים יותר ממלכי ירושלים.

לאחר מותו של אמלריך, שלטו בממלכה מספר יורשים צעירים, והשלטון היה נתון בפועל בידיהם של שליטים בפועל. ב-1229 גורשו שליטים אלה בידי פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, אך תומכיו של האחרון הובסו ב-1233 לאחר מאבק. ב-1268 איחד איג השלישי, מלך קפריסין, שנשא גם את התואר מלך ירושלים, את הממלכה עם ממלכת ירושלים, ומצב זה נותר בעינו עד לכיבוש עכו וקיצה של ממלכת ירושלים ב-1291. לאחר מכן הפכה קפריסין למרכז חשוב של הסחר האירופי עם אסיה ואפריקה, דבר שהביא לחיכוכים בינה לבין סוחרים איטלקים. במהלך המאה ה-14 הלכה והתחזקה השפעתם של הרפובליקה של ג'נובה ושל סוחריה באי, ובעת הקרע המערבי צידדו מלכי קפריסין באפיפיורות אביניון מתוך תקוה שהצרפתים יניסו את האיטלקים מהאי. ב-1426 הפכו הממלוכים את האי למדינה וסאלית ממלוכית, ומלכיה איבדו את כוחם, עד שלבסוף אולצו למכור את האי לוונציה ב-1489.

מלכי קפריסין[עריכת קוד מקור | עריכה]