ראלף אלברט בלייקלוק
 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1847 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
9 באוגוסט 1919 (בגיל 71) Elizabethtown, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות קנסיקו |
| מקום לימודים |
הסיטי קולג' של ניו יורק |
  | |
ראלף אלברט בלייקלוק (באנגלית: Ralph Albert Blakelock; 15 באוקטובר 1847 – 9 באוגוסט 1919) היה צייר אמריקאי רומנטיקאי, שנודע בעיקר בזכות ציורי הנוף שלו הקשורים לתנועת הטונליזם.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראלף בלייקלוק נולד בעיר ניו יורק ב-15 באוקטובר 1847 אביו היה רופא מצליח. בלייקלוק בתחילה הלך בעקבותיו, ובשנת 1864 החל ללמוד באקדמיה החופשית של העיר ניו יורק. הוא נשר לאחר השנה השלישית ובחר לוותר על השכלה פורמלית.[2]
בשנים 72–1869 נסע לבדו למערב, נדד הרחק מההתנחלויות האמריקאיות ובילה זמן בין האינדיאנים האמריקאיים. הוא לימד את עצמו לצייר, והחל לצייר ציורי נופים מעניינים, וגם סצנות מחיי האינדיאנים, בהתבסס על מחברותיו שאותן מילא במהלך המסע וזיכרונותיו האישיים. עבודותיו של בלייקלוק הוצגו באקדמיה הלאומית לעיצוב.
בשנת 1877 התחתן בלייקלוק עם קורה רבקה ביילי. נולדו להם תשעה ילדים.
בלייקלוק היה בעל כישרון אמנותי גדול, אבל בעסקים כספיים היה כישלון. הוא התקשה, לפרנס את אשתו וילדיו. בייאושו מצא את עצמו מוכר את ציוריו במחירים נמוכים במיוחד, הרבה מתחת לערכם הידוע. בתקווה להרים את משפחתו מהעוני הקשה, ביום שנולד ילדו ה-9, הציע בלייקלוק ציור לאספן תמורת 1000 דולר. האספן הגיש הצעה נגדית ולאחר שסירב לסכום המוצע, מצא עצמו בלייקלוק בוויכוח מר עם אשתו. לאחר הסכסוך המשפחתי, חזר בלייקלוק לפטרון ומכר את הציור בסכום הרבה יותר נמוך.
מובס ומתוסכל הוא נשבר וקרע את הכסף לחתיכות. כך היה גם לאחר עסקאות כושלות אחרות. למעשה הוא החל לסבול מדיכאון קיצוני ובסופו של דבר הראה סימני מחלה נפשית.[3]
בלייקלוק הגיע להתמוטטות נפשית הראשונה שלו בשנת 1891, בעת ששהה עם אחיו בגרינפוינט בברוקלין. הדיכאון שלו בא לידי ביטוי בתעתועי סכיזופרניה בהם האמין שהוא עשיר ביותר - אולי פיצוי על מאבקו הארוך לספק פרנסה למשפחתו.
בשנת 1899 הוא סבל מהתמוטטות אחרונה ובילה כמעט עשרים משנות חייו שנותרו במוסדות לחולי נפש.
כשבלייקלוק נכנס לבית החולים הפסיכיאטרי הראשון, עבודותיו החלו לקבל הכרה וערך. בתוך כמה שנים הציורים שמכר פעם עבור סכום זעום, נמכרו בכמה אלפי דולרים.[4]
בשנת 1916, נעשה בלייקלוק לאקדמאי של האקדמיה הלאומית לעיצוב.
בינתיים, בלייקלוק אושפז בבית החולים ההומיאופתי הממלכתי מידלטאון, אשר הנהלתו וצוותו לא היו מודעים לתהילה שלו כאמן, וראו את אמונתו כי ציוריו מוצגים במוזיאונים מרכזיים, סימן נוסף למחלתו. בעודו מרותק המשיך לצייר בדיו, על גבי קרטון והחליף מברשות עם קליפות עץ.
בשנת 1916 נמכר אחד מציורי הנופים של בלייקלוק במכירה פומבית תמורת 20,000 דולר, וקבע שיא לציור של אמן אמריקני חי.
המחיר המרשים הזה תפס את דמיונה של סאדי פילברט, ששינתה את זהותה לביאטריס ואן רנסלאר אדמס, "אישה בולטת מבחינה חברתית". מטרתה הייתה לסחוט עשירים, על ידי שכנועם לתרום למטרות צדקה, אבל למעשה הכספים היו עבור עצמה.
היא הקימה את "קרן בלייקלוק", שהייתה אמורה לתמוך באמן חולה הנפש והנזקק כלכלית. היא הודיעה להריסון סמית', אז כתב צעיר ב"ניו יורק טריביון ", על מקום הימצאו של בלייקלוק, והוא הלך לראות את בלייקלוק בבית החולים. הוא מצא אותו צלול ברובו, אם כי חי באשליה שנגנב ממנו "היהלום של קיסר ברזיל". סמית' הסביר למנהל בית החולים מי היה בלייקלוק, והצליח להסדיר להביא את בלייקלוק למנהטן, שם התקיימה תערוכה רטרוספקטיבית מרכזית של ציוריו.
בלייקלוק נדהם מהשינויים בעיר בשני העשורים שחלפו מאז ראה אותה, והתלהב לראות את ההכרה שזכתה עבודתו. סמית' פרסם סיפור חדשות מרכזי. (בדיווח משנת 1945 הוסיף סמית כי בלייקלוק הודיע לו בשקט, שכמה מהציורים המוצגים הם זיופים, אך סמית בחר שלא להכניס את זה לסיפור המקורי, בגלל השאלה עד כמה הוא יכול היה לסמוך על קביעתו. האירועים האלה הובילו לשחרורו של בלייקלוק מבית החולים, ל"טיפולה" של סאדי פילברט, בכינויה ביאטריס ואן רנסלאר אדמס, שסחטה אותו וכל מה שהיה לו.
הוא המשיך לצייר עד מותו בגיל 71 ב-9 באוגוסט 1919.[5]
עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלייקלוק לימד את עצמו לצייר באמצעות ניסוי וטעייה, והמשיך להשתמש באלתור כשיטה אומנותית לאורך חייו. הוא גם היה מוזיקאי מוכשר והיה משתמש ביצירות הפסנתר המאולתרות שלו כהשראה לציוריו. הוא היה עובד על ציוריו במשך שנים, בונה שכבות ואז מגרד או משפשף אותן.
הנופים המוקדמים של בלייקלוק הם בראשיתם בסגנון אסכולת נהר הדסון. עם הזמן הוא פיתח סגנון סובייקטיבי ואינטימי יותר. הנושאים המועדפים עליו היו אלה המתארים את השממה והבדידות. ציורים מעוררי רגש ורגשות של רגעים מוארים בטבע, של נופים לאור ירח ושעות דמדומים ומחנות אינדיאנים. הוא הושפע מאוד גם מאסכולת ברביזון, שצייריו העדיפו יערות כהים ומשטחים צבועים בכבדות. הטכניקה של בלייקלוק הייתה מאוד אישית.
ברוב ציוריו ניכר עומק על ידי שימוש באור, לרוב אור ירח. יחד עם אלברט פינהאם ריידר, היה ראלף אלברט בלייקלוק אחד הציירים האמריקניים האינדיבידואליים בתקופתו.
אחד מציוריו הרבים שכותרתו "אור ירח" נמכר במחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור יצירתו של אמן אמריקאי חי באותה תקופה.
לרוע המזל, עלייתו בפרסום הציבורי יחד עם העלייה במכירות האמנות שלו מעולם לא היטיבו עם משפחתו או עם עצמו.
עד שנת 1903 זויפו עבודותיו, עד כדי כך, שהוא נחשב כאמן "שהכי זויף אולי" באמריקה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראלף אלברט בלייקלוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ראלף אלברט בלייקלוק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ralph Albert Blakelock: The Great Mad Genius Returns
- ^ Chisholm, Hugh, ed, Blakelock, Ralph Albert, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 4
- ^ Ralph Blakelock, blakelock.unl.edu
- ^ Metropolitan Museum of Art (New York N.Y.), John Caldwell, Doreen Bolger, Oswaldo Rodriguez Roque, American Paintings in the Metropolitan Museum of Art, Metropolitan Museum of Art, 1980, ISBN 978-0-87099-244-5. (באנגלית)
- ^ "Ralph Blakelock, Mad Artist, Dies"
