רודולף בקמן
 | |
| לידה |
20 בפברואר 1910 אוסנבריק, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| נהרג |
14 באוקטובר 1943 (בגיל 33) סוביבור, רפובליקת פולין |
| מדינה |
הרייך הגרמני |
  | |
רודולף בקמן (בגרמנית: Rudolf Beckmann; אוסנבריק, 20 בפברואר 1910[1][2] – סוביבור, 14 באוקטובר 1943) היה איש אס אס גרמני במחנה ההשמדה סוביבור. הוא נדקר למוות במהלך המרד בסוביבור על ידי אסירים. בקמן היה חבר במפלגה הנאצית (חבר 305,721) ובאס אס. גילוי גופתו היה הגורם לפתיחת המרד מוקדם מהמתוכנן. לא ידוע דבר על ראשית חייו.
קריירה באס אס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקמן עבד בתחילה בתוכנית T4 – אותנסיה בה נרצחו בגז נכים ובעלי פיגור שכלי.[1] בעקבות מבצע ריינהרד הוא הועבר למחנה ההשמדה סוביבור, שם עבד בעיקר במחנה השני כאחראי על מיון חפצי הנרצחים בתאי הגזים, שם סודרו הבגדים, והיה אחראי על הטיפול בסוסים.
תפקידו במחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהגיעו היהודים לרמפה הם נאלצו להתפשט ולשים את כל בגדיהם ומזוודותיהם בצד. מי שלא יכול היה ללכת נלקח בעגלות.[3] אם זה קרה לאט מדי, בגדיהם נקרעו מגופם בכוח. ואז באה הפקודה להיכנס ל"בית המרחץ" (תא הגז). לפני כן הם נאלצו להעבור בדלפק ובו עמד אס אס אושרשרפורר אלפרד איטנר, שלקח מהם את כל חפצי הערך כמו זהב ותכשיטים אחרים. ברגע שהם נכנסו לתא הגז, דאגו ולטר נובאק והאחים יוזף וולף ופרנץ וולף, שהבגדים המושלכים יובאו לצריפים הסמוכים לצורך אריזה ומיון. בשלב זה הגיע תפקידם של רודולף בקמן ופול גרוט: כל הניירות, המסמכים והחפצים שלא נשלחו לצריף המיון ולא היה בהם צורך היו מוכנסים לשקיות ונשלחים לשריפה. "כל זה היה צריך לקרות בקצב מהיר, כך שניתן יהיה להכניס לתאי הגז את הקבוצה הבאה של היהודים באותה צורה במהירות האפשרית."[4]
תפקיד מנהלי ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לתפקידים שנזכרו לעיל עבד בקמן גם כמנהל בבית המכונה "יער", בו שכנה הנהלת המחנה. על פי תוכנית המורדים נקבע שיש להרוג שם את בקמן ותומאס שטפל. הוא נהרג בצורה שקטה על ידי חיים אנגל ואסיר נוסף. בנוסף לבקמן חוסלו עשרה שומרים גרמנים אחרים ומספר לא ידוע של שומרי עזר אוקראינים. כשגילה את מותו איש האס אס אריך באואר, שחזר מקניית מצרכים החל לירות בשני יהודים שפרקו את משאיתו. יריות אלו הובילו להחלטה של מפקדי המרד להתחיל בו מוקדם מהמתוכנן.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברברה דיסטל: סוביבור: בתוך: וולפגנג בנץ, ברברה דיסטל: "דר אורט דה טרורס". Geschichte der nationalsozialistischen Konzentrationslager. 8. Bd. בק. מינכן 2008.ISBN 3-406-57237-5
- ז'ול שלביס: Vernichtungslager Sobibór. Unrast-Verlag. המבורג / מינסטר 2003.ISBN 3-89771-814-6ISBN 3-89771-814-6
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Ernst Klee: Das Kulturlexikon zum Dritten Reich. Wer war was vor und nach 1945. S. Fischer, Frankfurt am Main 2007, ISBN 978-3-10-039326-5, p. 37.
- ^ Schelvis: Vernichtungslager Sobibór, p. 294 (see Bibliography)
- ^ Schelvis: Vernichtungslager Sobibór. p. 84
- ^ Schelvis: Vernichtungslager Sobibór. p. 82