ארנסט קלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנסט קלה
Ernst Klee
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 במרץ 1942
פרנקפורט, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במאי 2013 (בגיל 71)
פרנקפורט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Auschwitz, Nazi Medicine and Their Victims עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית וילהלם לושנר (2007)
  • פרס האחים שול (1997)
  • לוחית גתה של עיריית פרנקפורט (2001)
  • פרס גרימה
  • Baden-Baden Festival of TV Films
  • Kurt Magnus Award עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארנסט קלהגרמנית: Ernst Klee‏; 15 במרץ 1942, פרנקפורט18 במאי 2013, פרנקפורט)[1] היה עיתונאי וסופר גרמני, שכתב על תולדות גרמניה, בעיקר בתקופת גרמניה הנאצית. הוא נודע בחשיפה ותיעוד פשעים רפואיים של הרייך השלישי, בעיקר תוכנית T4. הוא מחבר הספר "הימים הטובים ההם: השואה בעיני מבצעיה ובעיני העומדים מהצד", שפורסם בתרגום לאנגלית בשנת 1991.

חיים ויצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלה היה טכנאי הסקה מרכזית. לאחר מכן עמד בדרישות הכניסה לאוניברסיטה ולמד תאולוגיה וחינוך חברתי.

כעיתונאי בשנות השבעים סקר קבוצות שהודרו מבחינה חברתית, בהן חסרי בית, חולים פסיכיאטריים ונכים. במהלך תקופה זו שיתף פעולה עם גוסטי שטיינר, שהניח את התשתית לתנועת השחרור הגרמנית הפדרלית של נכים.

בשנת 1997 קיבל קלה את פרס האחים שול על ספרו "Auschwitz, die NS-Medizin und ihre Opfer" ("אושוויץ, רפואה נאצית וקורבנותיהם"). בשנת 2001 כיבדה העיר פרנקפורט את קלה בשלט גתה של העיר פרנקפורט (אנ') על ספרו "Deutsche Medizin im Dritten Reich. Karrieren vor und nach 1945" ("רפואה גרמנית ברייך השלישי. קריירה לפני ואחרי 1945"). בנימוקי הענקת הכבוד נקבע כי עבודותיו של קלה "תומכות בחופש אזרחי, אומץ מוסרי ואינטלקטואלי ומקנות תנופה חשובה למודעות העכשווית לנושאים אלה." מחויבותו של קלה לחשיבותם של אנשים עם מוגבלויות הייתה הגורם המכריע לשינוי שמו של בית הספר לשעבר "Westfälische Schule für Körperbehinderte" ("בית הספר הווסטפאלי לאנשים עם מוגבלויות") במטינגן, ל"בית הספר על שם ארנסט קלה" בשנת 2005.

קלה כתב 27 מאמרים לשבועון "די צייט". בין 1974 ל-1995. בשנת 2003 כתב מאמר ובו ביקורת על השמטת הפעילות הנאצית מתוך פרטי הקריירה של אישים שהוזכרו ב-"Deutsche Biographische Enzyklopädie" ("אנציקלופדיה גרמנית ביוגרפית") וכן מאמר בו תיאור יחסי אמנים גרמנים למחנות ההשמדה הנאצים בפולין הכבושה על ידי גרמניה. הסופר קארל-היינץ ינסן כתב ב-27 בפברואר 1987 על קלה: "המחקר ההיסטורי בן זמננו מתעלם מנושא זה [של פשעים רפואיים בתקופה הנאצית]; [...] אלמלא העיתונאי החופשי ארנסט קלה שעמל על קריאת אלפי תיקים בארכיוני מוסדות, הייתה אחת הזוועות הנוראיות ביותר של המאה הנוכחית - עלומה."

קלה נפטר בעיר הולדתו פרנקפורט בגיל 71 לאחר מחלה ארוכה וקשה.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז המתת החסד הרטהיים (Hartheim) שהשתתף בתוכנית T4 - אותנסיה, מוקד המחקר של קלה לגבי מלחמת העולם השנייה (ISBN 3-596-24327-0), 2005

תרגומים:

  • Ernst Klee, Willi Dressen and Volke Riess (editors), "The Good Old Days": The Holocaust Through the Eyes of the Perpetrators and Bystanders, London, Hamish Hamilton, 1991;
  • פורסם בארצות הברית תחת הכותרת: "The Good Old Days": The Holocaust as Seen by Its Perpetrators and Bystanders, Old Saybrook, CT, Konecky and Konecky, 1991 ISBN 1-56852-133-2 (original German edition S. Fischer, 1988).

סרט תיעודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Die Hölle von Ückermünde. Psychiatrie im Osten (הגיהנום של איקרמינדה: פסיכיאטריה במזרח) דו"ח, 43 דקות. כתיבה ובימוי: ארנסט קלה, הפקה: ARD, שידור ראשון: 1993. התפתחות הפסיכיאטריה ב"שנה השלישית לאחר האיחוד הגרמני" מוצגת בדוגמאות של שני מוסדות במזרח גרמניה לשעבר. הסרט מראה יחס מזעזע לאנשים עם מוגבלות דרך עיניהם של הנפגעים. חמישים שנה אחרי "המתת החסד" בגרמניה, תיעוד זה שימש תזכורת במסורת הסרטים העלילתיים פריקס וקן הקוקייה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1971: פרס על שם קורט מגנוס מ-ARD
  • 1981: פרס הטלוויזיה של האקדמיה הגרמנית לאמנויות הבמה (גר')
  • 1982: פרס על שם אדולף גרימה (אנ') לתוכנית טלוויזיה
  • 1997: פרס האחים שול
  • 2001: לוחית גתה של העיר פרנקפורט
  • 2007: מדליית וילהלם לשנר (אנ') מטעם מדינת הסה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]