ריאליזם פואטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בקולנוע, ריאליזם פואטי הוא תנועה אמנותית שהתפתחה בצרפת החל משנות ה-30 עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. הריאליזם הפואטי לא היה אחיד כמו זרמים קולנועיים אחרים באותה תקופה, והיווה יותר מגמת יצירה מאשר אסכולה מגובשת. הריאליזם הפואטי התאפיין בעיסוק בדמויות משולי החברה שמקבלות את ההזדמנות שלהן לממש את אהבת חייהן אולם מחמיצות אותה בסופו של דבר, מוצפות באווירה פטאליסטית, נוסטלגית ומרירה. סוג זה של ריאליזם נקרא "ריאליזם פואטי" נוכח הרמה הגבוהה של האסתטיקה בצילום, תוך הקפדה יוצאת דופן על דימויים וויזואליים ריאליסטיים, שלעתים משכה את תשומת הלב לצדדים התיאוריים של הסרט ולא לעלילה עצמה. גם עם פרוץ מלחמת העולם השנייה המשיך הריאליזם הפואטי להיות פופולרי בארצות הברית בשנות הארבעים והחמישים.

התסריטאים הבולטים ביותר, שהובילו את התנועה וכתבו חלק משמעותי מסרטיה היו ז'אק פרוור ושרל ספאק. עם הבמאים המובילים אפשר למנות את ז'אן רנואר, פייר שנאל, ז'אן ויגו, ז'ולין דוביביה ומרסל קרנה. שחקניו הבולטים היו ז'אן גאבן, מישל סימון, סימון סיניורה ומישל מורגן.

השפעות על הקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתנועת הריאליזם הפואטי הייתה השפעה רבה על הקולנוע האירופאי, בעיקר בהצבת העיסוק בשולי החברה כלגיטימי בקולנוע. התנועה השפיעה בין היתר על הגל החדש בצרפת בשנות ה-60, ועל הסרט האפל אשר ירש את העיסוק בנושאים כגורל, אי צדק וגיבורים שדינם נחרץ. כמו כן נודעה לתנועה זו השפעה רבה על הנאו-ריאליזם האיטלקי, שרבים מאבותיו עבדו יחד עם במאים ריאליסטיים פואטיים טרם שחזרו לאיטליה ויצרו את התנועה הנאו-ריאליסטית עם תום מלחמת העולם השנייה (לוקינו ויסקונטי כדוגמה המשמעותית ביותר).

סרטים משמעותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליזה הקטנה (La Petite Lise, 1930) לז'אן גרמיון (Jean Grémillon)
  • המשחק הגדול (Le Grand jeu, 1934) לז'אק פיידה (Jacques Feyder)
  • הרחוב ללא השם (La rue sans nom, 1934) לפייר שנאל
  • פשע ועונש (Crime et châtiment, 1935) לפייר שנאל
  • הצוות היפה (La belle equipe, 1936) לז'ולין דוביביה
  • פפה המוקו (Pépé le Moko, 1937) לז'ולין דוביביה
  • האשליה הגדולה (La Grande Illusion, 1937) לז'אן רנואר ושרל ספאק
  • נמל הצללים (Le Quai des brumes, 1938) למרסל קרנה וז'אק פרוור
  • הוטל דו נורד (Hôtel du nord, 1938) למרסל קרנה
  • היום עולה (Le jour se lève, 1939) למרסל קרנה וז'אק פרוור
  • ילדי גן העדן (Les Enfants du Paradis, 1945) למרסל קרנה וז'אק פרוור