כדורסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כדורסל הוא ענף ספורט תחרותי, משחק כדור אותו משחקות זו כנגד זו שתי קבוצות בנות חמישה שחקני כדורסל כל אחת. מטרת המשחק היא לקלוע יותר נקודות ל"סל" הקבוצה היריבה. הנקודות מושגות על ידי השחלת הכדור דרך חישוק הסל, בזריקה או בהטבעה. משחק הכדורסל הוא אחד המשחקים הנפוצים והפופולריים בעולם המערבי.

תוכן עניינים 1 היסטוריה והתפתחות המשחק 2 חוקי המשחק 2.1 מגרש, סל וכדור 2.2 צבירת נקודות 2.3 עבירות 2.4 הפרות 3 מושגי יסוד בכדורסל 3.1 בעלי תפקידים 3.1.1 שופטים 3.1.2 מאמן 3.1.3 שחקני ספסל 3.1.4 דראפט 3.2 מהלך המשחק 3.2.1 כדור ביניים 3.2.2 פסק זמן ('טיים-אאוט') 3.2.3 כדור חוזר ('ריבאונד') 3.2.4 קלאץ'\מאני טיים 3.2.5 גארבג' טיים 3.3 מהלכי התקפה 3.3.1 אסיסט 3.3.2 התקפה מתפרצת ('פאסט-ברייק') 3.3.3 פיק-אנד-רול 3.3.4 פוסט-אפ 3.3.5 דלת אחורית ('בק-דור') 3.3.6 צעד וחצי ('ליי-אפ') 3.3.7 הטבעה 3.4 מהלכי הגנה 3.4.1 שמירה אישית 3.4.2 שמירה אזורית 3.4.3 מאצ'אפ-זון 3.4.4 שמירה כפולה ('דאבל-טים') 3.4.5 חטיפה 3.4.6 חסימה (בלוק ) 3.5 מושגים סטטיסטיים 4 עמדות ומבנה 5 הכדורסל העולמי 6 כדורסל בישראל 7 ראו גם 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה והתפתחות המשחק

הכדורסל הומצא בסוף שנת 1891 בארצות הברית על ידי ד"ר ג'יימס נייסמית' הקנדי, מאמן ספורט בקולג' ימק"א, בעיירה ספרינגפילד שבמדינת מסצ'וסטס. ד"ר נייסמית' חיפש משחק אימון המיועד למקום סגור, לתקופה שבין סיום עונת ה-פוטבול לפתיחת עונת הבייסבול, על מנת לשמור על כושרם של שחקני הקבוצות היצוגיות של הקולג'. הוא הרכיב שני חישוקים על הקירות בשני צידי המגרש (הרשת שהורכבה לחישוק הייתה "סל" של תפוזים), והמטרה הייתה כמובן לקלוע לתוכם. מאחר ועמדו לרשותו של נייסמית' שמונה עשר שחקנים, הוא חילק אותם לשתי קבוצות של תשעה. רק לאחר תקופת זמן קצרה שונה המשחק לחמישה שחקנים נגד חמישה שחקנים. בשנים שלאחר מכן צבר המשחק תאוצה ופופולריות רבה אך גודל הקבוצות לא היה קבוע.

במלחמת העולם הראשונה הביאו חיילים אמריקאים את הכדורסל לאירופה ומאז נקבע מספר השחקנים בכל קבוצה על חמישה. בשנת 1936 הצטרף הכדורסל לענפים האולימפיים. בשנת 1949 הוקמה בארצות הברית ה-NBA, ליגת הכדורסל המקצוענית ( הליגה התחילה בשנת 1946 בתור ליגת ה-BAA, לפני כן הייתה גם ליגה אחרת ותיקה יותר שנקראה ה-NBL ובשנת 1949 שתי הליגות התאחדו והשם שונה ל-NBA). עד היום ה-NBA נחשבת לליגה המובילה והאיכותית ביותר בעולם הכדורסל.

תחרות הכדורסל הראשונה נערכה ב-20 בינואר 1892 באולם ימק"א בספרינגפילד. ב-18 בינואר 1896 נערך באיווה משחק המכללות הראשון בארצות הברית בין מכללות איווה ושיקאגו. באותה שנה נערך המשחק המקצועני הראשון, בליגה "לאומית". המשחק נערך בטרנטון, ניו ג'רזי.

[עריכה] חוקי המשחק

הכדורסל הוא אחד המשחקים ה"צעירים" בתחום הספורט, ומכיוון שכך הוא משחק דינמי שחוקיו עדיין לא התייצבו ומשתנים מעת לעת. חוקי המשחק מורכבים למדי והאתגר שבהם הוא גם בגלל התזמון שחייב להיות מדויק. כיוון שגובה החישוק הוא 3.05 מטרים, הדבר מקנה יתרון לשחקנים גבוהים שיכולים לקלוע ואף להטביע את הכדור בסל. משחק הכדורסל דורש תחכום רב ועבודה קבוצתית.

צבירת נקודות נעשית על ידי קליעת הכדור לסל, טבעת מתכתית מוגבהת המוצמדת ללוח עץ או לוח פלסטי, ממנה יורדת רשת המשתלשלת כלפי מטה, פתוחה בחלקה התחתון. תפקיד הרשת לעצור חלקית את נפילת הכדור. קליעה מוצלחת מקנה 3 נקודות (אם השחקן זורק במרחק של מעל 6.25 מטר בעולם או 7.25 מטר ב-NBA), קליעה ממרחק קצר יותר מקנה 2 נקודות, זריקת עונשין מוצלחת מקנה נקודה אחת. ניצחון מושג על ידי איסוף מספר רב יותר של נקודות. שוויון מוכרע בהארכה.

ברחבי העולם המשחק משוחק בארבעה רבעים בני 10 דקות כל אחד (בסה"כ 40 דקות). ב-NBA המשחק ארוך יותר ובו ישנם ארבע רבעים של 12 דקות כ"א (בסה"כ 48 דקות). בין כל רבע מתקיימת הפסקה למנוחה שאורכה כ-2 דקות. אחרי שני רבעים ניתנת מנוחה של כ-15 דקות (הפסקת מחצית).

במקרה שבסיום הזמן החוקי ישנו שוויון בין הקבוצות, נוספות עוד 5 דקות הארכה עד שתושג הכרעה (בכדורסל אין תוצאת תיקו). כיוון שהשעון נעצר בכל הפסקה של המשחק (בניגוד לכדורגל למשל), המשחק אורך בפועל זמן רב יותר מ-40 דקות.

[עריכה] מגרש, סל וכדור

אורך מגרש כדורסל 28 מטר ורוחבו 15 מטר (ב-NBA אורך המגרש גדול במטר אחד), כאשר הוא מחולק לשני חלקים שווים, באמצעות "קו החצי". כל קבוצה חייבת להעביר את הכדור ממחצית המגרש שלה למחצית המגרש של היריב תוך פחות מ-8 שניות. אם לא עשתה כן, הכדור עובר ליריבה. משעשתה כן אסור לשחקניה להחזיר את הכדור לחצי שלה.

בכל אחד משני קצות המגרש מותקן לוח (180X120), הבולט 120 ס"מ לתוך המגרש. בגובה 30 סנטימטר מן הקצה התחתון של הלוח מותקן הסל, בגובה 3.05 מן הקרקע. ה"סל" הוא חישוק שקוטרו הפנימי 45 ס"מ שמחוברת אליו רשת שאורכה 40 ס"מ. סביב כל סל יש את "קשת השלשות" שהיא קשת עגולה ברדיוס של 6.25 מטר (בכדורסל בינלאומי) או 7.25 מטר (ב-NBA) מהסל. בתוך הקשת הגדולה יש רחבה בצורת טרפז (בכדורסל העולמי) או מלבן (ב-NBA) המסתיימת בקשת עגולה, הנקראת ה"בקבוק" או "הצבע" (משום שנהוג לצבוע אותה בצבע שונה משאר המגרש), בתוכו נמצא "קו העונשין" הממוקם 3.60 מטר מהסל. רוחב קווי המגרש הוא 5 סנטימטר.

הכדור המשמש במשחק, עשוי מחומר פלסטי, מעור או מחומר דמוי עור. היקפו של הכדור 78 ס"מ ומשקלו 650 גרם. בליגות המקצועניות (ב-NBA ובאירופה) משתמשים בכדור מעור אמיתי.

[עריכה] צבירת נקודות

• קליעה רגילה שווה שתי נקודות.
• קליעה מאחורי קשת שלוש הנקודות מקבלת ערך של שלוש נקודות. סל כזה נקרא "שלשה".
• קליעת עונשין במקרה של עבירה מקבלת ערך של נקודה. אם הקליעה השנייה הוחמצה, מי שתופס את הכדור החוזר ממשיך את המשחק כרגיל.
• במקרה שנשרקה עבירה באמצע קליעה לסל כשהכדור נמצא באוויר, ולאחר מכן נכנס לסל - הסל יחשב. כך יכול להיות מקרה שבנוסף לסל הזה יקבל השחקן זכות קליעת עונשין אחת נוספת.

[עריכה] עבירות

אף שמגע מותר במשחק הכדורסל, כל מכה, דחיפה, אחזקה ומגע בעזרת שתי ידיים בו זמנית על השחקן התוקף, נשרקת כעבירת מגן. כאשר השחקן התוקף נתקע בשחקן יריב בחוזקה, שולח מרפק או "מטפס" עליו בדרך לקחת ריבאונד, תישרק לחובתו "עבירת תוקף", והכדור יעבור לקבוצה היריבה. עבירה שבוצעה על שחקן שזרק לסל, או שהיה במהלך של זריקה לסל (כלומר, אף אם רק החל במהלך כשכיוון הכדור כלפי הסל) מקנה לשחקן שבוצעה עליו העבירה 2 זריקות חופשיות מקו העונשין (אם הזריקה הייתה מעבר לקו 3 הנקודות הוא זכאי ל-3 זריקות חופשיות). במידה שבוצעה עבירה במהלך זריקה לסל אך למרות זאת הכדור נכנס לסל השחקן שעליו בוצעה העבירה מקבל זריקת עונשין אחת בנוסף לנקודות שצבר מהקליעה המוצלחת. גם במקרה שמספר העבירות של קבוצה ברבע אחד גדול מ-4 זכאית הקבוצה היריבה ל-2 זריקות חופשיות על כל עבירה (גם אם לא הייתה תוך כדי זריקה). בשאר המקרים הקבוצה שעליה בוצעה עבירה תחדש את המשחק מקו האורך של המגרש ("כדור מהצד").

שחקן שביצע 5 עבירות בכדורסל העולמי (או 6 עבירות ב-NBA) מורחק עד סיום המשחק.

עבירה קשה במיוחד או עבירה שאינה תואמת את "רוח המשחק" נקראת עבירה בלתי ספורטיבית ומעניקה לקבוצה היריבה שתי זריקות מקו העונשין כשלאחריהן נשאר הכדור ברשותה.

התנהגות בלתי ספורטיבית של שחקן או מאמן שאינה קשורה למהלכו השוטף של המשחק (כמו קללות או אמירות לעבר השופט) נקראת עבירה טכנית ותעניק גם היא שתי זריקות וכדור מהצד (בליגת ה-NBA היא מעניקה זריקת עונשין אחת בלבד וכדור מהצד).

[עריכה] הפרות

• לקבוצה אסור להחזיק את הכדור יותר מ-24 שניות ללא זריקה לסל היריב אשר פגעה בטבעת. בעבר היה הזמן המותר 30 שניות. שעון זה נכנס לתוקף רק בשנת 1954, כשלפני כן לא הייתה הגבלת זמן כלל- כל קבוצה הייתה מחזיקה בכדור כרצונה ומבזבזת זמן. כתוצאה מכך התוצאות היו נמוכות מאוד ולכן הוחלט להכניס שעון 30 שניות.
• אי-הוצאת כדור חוץ במשך 5 שניות.
• אי-עבירת מחצית המגרש לאחר 8 שניות (בעבר 10 שניות).
• אין להחזיק את הכדור ללא הקפצה, קליעה לסל או מסירה יותר מ-5 שניות.
• לשחקן תוקף אסור לשהות ברחבת העונשין של הקבוצה היריבה יותר משלוש שניות ללא זריקת הכדור לסל (בליגת ה-NBA אסור גם לשחקן המגן). החוק גם אוסר התמסרות של יותר מפעמיים בין שני שחקנים הממוקמים בתוך ה"צבע".
• לשחקן תוקף שהכדור בידיו אסור להיות יותר מ-5 שניות עם הגב לסל. (בשמו הלא רשמי נקרא חוק זה בשם "חוק מארק ג'קסון", שחקן אינדיאנה פייסרס לשעבר שנהג להיות עם הגב לסל ולשומר במשך זמן רב. חוק זה ביטל אפשרות זו.)
• צעדים - אין ללכת עם הכדור ביד ללא הקפצה שלו (למעט "צעד וחצי") פעולה כזאת נקראת "צעדים". **בעת קבלת כדור או בסיום הקפצה, נקבעת "רגל ציר" שסביבה יכול השחקן לנוע. במקרה שהוא מרים את רגל הציר מהקרקע הדבר יחשב ל"צעדים".
  • אין לשכב או לשבת על המגרש, כאשר מחזיקים בכדור ושתי הרגליים מנותקות מהמגרש. דבר זה מהווה "צעדים".
  • אין להקפיץ כדור בשנית לאחר שהוקפץ והופסק ("הקפצה כפולה").
  • אין להקפיץ כדור בשתי ידיים (למעט בפעם הראשונה של ההקפצה).

• לאחר שקבוצה תוקפת העבירה את הכדור מעבר לקו החצי אסור לאותה קבוצה להחזיר למחצית המגרש שלה ("חוק החצי").
• אין להוציא כדור או שחקן עם כדור מחוץ לתחומי המגרש. במקרה שהכדור יצא החוצה, זריקת החוץ תהיה של הקבוצה היריבה למי שנגע אחרון בכדור.
• אין לבעוט בכדור בכוונה תחילה ("רגל"), אבל מותר לבצע חסימה באמצעות הגוף. במקרה ששחקן הגנה נוגע ברגלו עם הכדור יהיה חוץ לקבוצה היריבה עם שעון 24 שניות חדש.
• אין להכות בכדור באגרוף.
• אין לחסום את הכדור לאחר שירד במעופו אל החישוק ("חסימה בלתי-חוקית"). במקרה כזה תחשב הזריקה כקליעה מוצלחת.
• כאשר שחקן חוסם בגופו שחקן הגנה של היריב כדי לאפשר לשחקן אחר מקבוצתו קליעה חופשית או מהלך אחר, אך הוא זז עם שחקן ההגנה, תשרק לחובתו חסימה נעה. חסימה זאת מותרת רק אם השחקן החוסם בגופו עומד ללא ניע. אם שחקן ההגנה זז בעקבות הנחסם זוהי "חסימה נעה", תישרק עבירה לחובתו של שחקן ההגנה שביצע את החסימה.

[עריכה] מושגי יסוד בכדורסל

[עריכה] בעלי תפקידים

[עריכה] שופטים

משחק הכדורסל מנוהל על ידי שופטים. בליגות הבכירות (ליגת ה-NBA, ליגת העל בארץ וכן ביורוליג), המשחקים מנוהלים על ידי 3 שופטים. בליגות הנמוכות יותר מנוהלים המשחקים על ידי 2 שופטים. השופטים, הלבושים במדים אחידים ושונים מהקבוצות המשחקות, אמונים על ניהול תקין של המשחק ע"פ חוקת הכדורסל. הם מחליטים מתי בוצעה עבירה, מתי הייתה הפרה של החוקה ומתי החל המשחק ומתי הוא מסתיים. שלושת השופטים נעזרים בשופטי המזכירות האמונים על הפן הטכני של ניהול המשחק, כלומר הם אחראים על רישום הנקודות והעבירות, על השעונים במשחק, וכן על סימון לשופטים הראשיים על פסקי זמן וחילופי שחקן.

[עריכה] מאמן

בראש כל קבוצה עומד המאמן. הוא האיש שמאמן את הקבוצה, הוא קובע את ה"חמישייה הפותחת", קובע את סגל הקבוצה, מחליט את כל ההחלטות במשחק שעל השחקנים לבצע, לוקח את פסקי הזמן (ב-NBA גם שחקנים רשאים לקחת פסקי זמן). הוא הדמות הקובעת לגבי איך הקבוצה תראה וקובע את כל ההחלטות (בליגת ה-NBA יש גם "ג'נרל מנג'ר" שמחליט החלטות אך אינו מעורב בהחלטות במשחק עצמו אלא אחראי על סגל שחקנים והמאמן. באירופה הג'נרל מנג'ר קיים רק בקבוצות מעטות וברוב הקבוצות המאמן הוא הדמות הקובעת ללא עוררין). המאמן אינו רשאי בשום אופן ליטול חלק במשחק. מאמנים בולטים בתולדות הכדורסל: רד אאורבך, פיל ג'קסון, לארי בראון, לני ווילקינס ופט ריילי.

[עריכה] שחקני ספסל

שחקני ספסל הם השחקנים המחליפים. על המגרש יכולים לשחק בכל עת אך ורק חמישה שחקנים מכל קבוצה. שאר הסגל (אשר מונה בין 3 ל-8 שחקנים נוספים) נמצא על ספסל המחליפים המצוי בשולי המגרש, והשחקנים מחכים להחלטת המאמן בדבר שיתופם במשחק. מפני שבכדורסל אין הגבלת חילופים, שחקני הספסל מחליפים בתדירות גבוהה את השחקנים ב'חמישיה הפותחת', על מנת לאפשר להם דקות מנוחה, או לתת תוספת כוח למשחק. השחקנים המחליפים לפעמים משנים "מומנטום" במשחק ועוזרים לקבוצה לנצח משחקים רבים.

שחקני ספסל שלא זוכים להזדמנויות לשחק ומבלים את רוב זמנם ב'חימום הספסל' נקראים בלעג "נערי פוסטר" משום שההופעה היחידה של שחקנים אלה היא בצילומים לפוסטר של תחילת העונה.

[עריכה] דראפט

ערך מורחב – דראפט

דראפט (מאנגלית: Draft, גיוס) הינו תהליך שבו קבוצות ספורט מקצועניות, בעיקר בצפון אמריקה, בוחרות ספורטאים שאינם כבולים בחוזה עם מועדון אחר, בדרך כלל ממכללות, תיכונים או קבוצות לא מקצועניות. תהליך הדראפט נערך בספורט המקצועי בצפון אמריקה גם בענפי ספורט אחרים.

[עריכה] מהלך המשחק

[עריכה] כדור ביניים

משחק הכדורסל מתחיל בכך ששחקן אחד מכל קבוצה (הגבוה ביותר בדרך כלל) עומד בעיגול האמצע. שופט המשחק זורק את הכדור לגובה בין שני השחקנים שעומדים זה לצד זה ועליהם לקפוץ במטרה להגיע ראשון לכדור. את הכדור אסור לתפוס ביד אלא לתת לו מכה שתסיט אותו לכיוון כלשהו, בין אם אחורה או קדימה. בנוסף אין להסיט את הכדור לפני שהגיע לשיא הגובה והתחיל לרדת כלפי מטה. במידה ששחקן מבצע הפרה זו, יעבור הכדור לזכות הקבוצה השנייה. הקבוצה שזוכה בכדור מתחילה את המשחק וגם תקבל את הכדור בפתיחת הרבע האחרון (הרביעי). את הרבע השני והשלישי תתחיל הקבוצה היריבה.

זריקת "כדור ביניים" בעבר הייתה יכולה להיווצר גם באפשרות אחרת, כאשר הכדור מוחזק במשך 3 שניות על ידי שני שחקנים יריבים יחד, ובלבד שבמשך 3 שניות האלו הכדור לא נמצא בשליטה מלאה של אף אחד מהם. אם המאבק היה באזור ה"צבע" אז כדור הביניים יזרק ליד "קו העונשין", אם המאבק היה קרוב לחצי המגרש אז הוא יזרק מקו החצי כמו בפתיחת המשחק). כיום האפשרות הזאת בוטלה ואם נשרק כדור ביניים, הכדור מוענק לקבוצה התוקפת לכיוון החץ המופיע באזור המזכירות. אם החץ פונה ימינה, הכדור מוענק לקבוצה התוקפת לכיוון ימין.

[עריכה] פסק זמן ('טיים-אאוט')

הדף "טיים אאוט" מפנה לכאן. לערך העוסק בחברת הוצאה לאור של מגזינים, ראו Time Out.

כל מאמן רשאי לעצור את מהלך המשחק בתיאום עם השופטים ולקחת פסק זמן בתוך המשחק על מנת לתדרך את השחקנים שלו. מספר פסקי הזמן ואורכם, אינו זהה בכל הליגות בעולם. בכדורסל העולמי לכל מאמן יש בכל רבע פסק זמן אחד שמשכו דקה, חוץ מאשר ברבע האחרון בו יש למאמן שני פסקי זמן. המאמן הוא היחיד שיכול לזמן פסקי זמן, ורק לאחר הפרה שגורמת לחידוש המשחק מהחוץ (לדוגמה לאחר עבירה, חוץ, קליעת סל וכו'). בליגת ה-NBA יש שני סוגי פסקי זמן: פסקי זמן קצרים (20 שניות) וארוכים (דקה אחת), אשר כל שחקן יכול לזמנם גם במהלך המשחק, ובלבד שהכדור ברשותו. בנוסף לכך, ב-NBA, שחקן יכול להחליט לקחת פסק זמן כל זמן שהכדור בידיים שלו בשליטה מלאה (2 רגליים על הקרקע). במידה ששחקן מבקש פסק זמן כשלא נותרו לו עוד, הוא מקבל עבירה טכנית לחובתו (זריקת עונשין וכדור מהצד לקבוצה השנייה).

[עריכה] כדור חוזר ('ריבאונד')

תפיסת הכדור לאחר החטאה, נקראת כדור חוזר או בלועזית ריבאונד. ישנם שני סוגי ריבאונד: ריבאונד הגנה - כאשר קבוצה אחת מחטיאה והשנייה לוקחת את הכדור החוזר וריבאונד התקפה - כאשר אותה קבוצה שזרקה לוקחת את הכדור החוזר. לריבאונד חשיבות מכרעת במשחק הכדורסל, בהגנה- על מנת לאפשר מעבר להתקפה, ושלילת ניסיון נוסף של הקבוצה התוקפת, ובהתקפה- על מנת לזכות בהזדמנות חוזרת לביצוע התקפה (שעון 24 השניות מתאפס כשכדור פוגע בטבעת). בגלל חשיבותו הריבאונד הוא נחשב לאחד הקטגוריות החשובות בסטטיסטיקת המשחק ומוענקת לו חשיבות רבה הן במימד האישי והן במימד הקבוצתי.

בדרך כלל הריבאונדרים המובילים בכל קבוצה הם שחקניה הגבוהים. הדבר נובע משתי סיבות: האחת היא יתרונם הפיזי וקרבתם אל הכדור - ידם תגיע רחוק יותר. הסיבה השנייה היא שגם בהגנה וגם בהתקפה ממוקמים בדרך כלל הגבוהים בקרבת הסל ולכן הם אלה שנמצאים באזור לקחת את הכדור החוזר. בין גדולי הריבאונדרים בתולדות ה־NBA ניתן למנות את ווילט צ'מברליין, ביל ראסל, מוזס מלון, קארל מלון ו- צ'ארלס בארקלי.

[עריכה] קלאץ'\מאני טיים

מאני טיים ("זמן כסף") הם הדקות האחרונות של המשחק- רגעי לחץ לקראת סוף המשחק, כאשר המשחק צמוד לכל אורכו ובדקות האחרונות יש לחץ וכל החלטה קובעת. שחקנים המתפקדים היטב ברגעי המאני טיים, זוכים לכבוד רב ומכונים בשם המחמיא "ווינרים".

קלאץ' הוא מושג דומה, המתייחס לרגעים המכריעים של המשחק, ובמיוחד השניות האחרונות של משחקים צמודים. גדולי שחקני הקלאץ' בכל הזמנים הם מייקל ג'ורדן, לארי בירד ורג'י מילר. שחקנים אלה ידועים בכך שהקנו לקבוצותיהם ניצחונות מכריעים ברגעי ההכרעה והתעלו בשיא רגעי הלחץ במשחק. בישראל ניתן לציין את עדי גורדון כשחקן קלאץ' אשר הקנה לקבוצותיו, ובייחוד להפועל ירושלים סלי ניצחון רבים מספור, כמעט בכל פעם שהדבר נדרש.

[עריכה] גארבג' טיים

התרגום המילולי הוא "זמן זבל" וכשמו כן הוא. זהו הזמן הנותר כאשר המשחק כבר למעשה מוכרע וקבוצה אחת מובילה בהפרש גדול אשר אין חשש כי יימחק. במקרים רבים בדקות אלה יתן מאמן הקבוצה המובילה מנוחה לשחקניו המובילים, ואף ישתף "נערי פוסטר".

[עריכה] מהלכי התקפה

[עריכה] אסיסט

"אסיסט" (מהמילה האנגלית "assistance" - עזרה) הוא מהלך שבו שחקן מוסר את הכדור לחברו ומעמיד אותו בעמדה נוחה מול הסל, אשר נגמרת בנקודות. מסירה למצב קליעה חופשי,ללא שומר, ל-3 נקודות תחשב גם כאסיסט במידה שהשחקן אכן יקלע את הסל. השחקנים המובילים בקטגוריה זו הם בדרך כלל ה'גארדים'- הרכז והקלע, שהתפקיד דורש מהם 'ראיית משחק', שליטה טובה בכדור ויכולת מסירה טובה. אסיסט מקביל ל"בישול" בכדורגל. שחקנים בולטים בעולם בצבירת אסיסטים: ג'ון סטוקטון שיאן האסיסטים בכל הזמנים עם 15,806 אסיסטים בקריירה, מג'יק ג'ונסון, אוסקר רוברטסון, ג'ייסון קיד וסטיב נאש.

[עריכה] התקפה מתפרצת ('פאסט-ברייק')

ההתקפה המתפרצת היא התקפה שמקורה לרוב במעבר מהיר מהגנה, לאחר חטיפה, ריבאונד או חסימה. זוהי התקפה מהירה מאוד האורכת שניות מעטות בלבד לפני שהגנת היריב מספיקה להתארגן כראוי, ובסיומה מגיעה הקבוצה התוקפת לעמדת יתרון ברורה, אשר לעתים קרובות נגמרת בסל קל.

[עריכה] פיק-אנד-רול

המשמעות המילולית של "פיק-אנד-רול" היא "חסום והתגלגל". זהו אחד המהלכים הנפוצים והיעילים ביותר בכדורסל: כאשר קבוצה תוקפת והכדור נמצא אצל השחקן שלה, מגיע שחקן אחר מהקבוצה ועושה "חסימה" (לא גג) בעזרת הגוף לשחקן השומר על מוביל הכדור, וכתוצאה מכך יכול מוביל הכדור לעוקפו. במקביל לכך השחקן החוסם ממשיך בתנועה לכיוון הסל או למקום נוח לזריקה, ומקבל מסירה ממוביל הכדור. בשל הבלבול שמהלך זה יוצר בהגנת היריב, פעמים רבות מקבל השחקן החוסם את הכדור במצב נח בקרבת הסל, או פנוי לזריקה חופשית. המסירה אינה מחויבת המציאות, וייתכן שמוביל הכדור ישתמש ב"חסימה" ככלי עבורו.

תרגיל זה מבלבל הרבה הגנות וכמעט בלתי ניתן לעצירה אם הביצוע הוא ברמה גבוהה. ישנם גם כמה סוגי חסימות ב"פיק אנד רול":

• חסימה של גבוה לנמוך- כאשר הכדור נמצא אצל שחקן נמוך, מי שמגיע לחסום את השומר שלו הוא שחקן גבוה מקבוצתו.
• חסימה של נמוך לגבוה- כאשר הכדור בידיו של שחקן גבוה (לרוב הסנטר או הפאוור פורוורד) ומי שבא לעשות חסימה לשומרו הוא שחקן נמוך.
• "חסימה" של נמוך לנמוך ו"גבוה לגבוה" כשמן כן הן. חסימה של גבוה לגבוה נדירה ביותר וכמעט לא משתמשים בה בכדורסל המודרני. הנפוצה ביותר היא חסימה של גבוה לנמוך.

[עריכה] פוסט-אפ

במצב כזה מבודדים למעשה שחקן שהוא גדול וחזק פיזית יותר מהשומר שלו וכך השחקן יכול לקלוע ביתר קלות, לקחת את השומר לסל, או לבצע מהלך אחר שיביא לסל קל. מצב זה יוצר "מיס מאץ'" (חוסר התאמה, כאמור לשחקן התוקף נוצר יתרון על השחקן השומר עליו) לקבוצה היריבה. שחקני הפוסט אפים יכולים להיות גם בינונים ולא גדולים פיזית אך עם כוח כדוגמת מייקל ג'ורדן ו- קובי בריאנט. שחקן פוסט אפ בולט כיום הוא לברון ג'יימס.

[עריכה] דלת אחורית ('בק-דור')

בק-דור הוא מהלך של השתחררות משמירה של שחקן ללא כדור, על מנת שיהיה חופשי מתחת לסל שם ימסרו לו את הכדור. המהלך מתחיל בכך שלמשל שחקן עושה עבור שחקן מקבוצתו חסימה. השחקן שחסמו בשבילו מצליח לברוח במהירות לשומר ומקבל כדור משחקן אחר מקבוצתו, שלא היה מעורב בתהליך החסימה. ה'בריחה' נעשית לרוב מהפינות של המגרש אל מתחת לסל ממש ולכן הוא נקרא "דלת אחורית". זהו מהלך שמאמנים אוהבים להשתמש בו ומניב סלים קלים לעתים קרובות.

[עריכה] צעד וחצי ('ליי-אפ')

זוהי פעולה המאפשרת לקלוע לסל תוך כדי תנועה. בפועל, ב"צעד וחצי" יש רק צעד אחד. הצעד הראשון הגדול נעשה תוך תפיסת הכדור ממסירה או לאחר הקפצה. הצעד השני הקטן הוא צעד הניתור וה"חצי" הוא הרמת הברך במעין "צעידה" במעוף לסל.

[עריכה] הטבעה

הטבעה (בלועזית "דאנק") היא הכנסה ישירה של הכדור לטבעת הסל באמצעות יד אחת או שתי ידיים.

הטבעות יכולות להיות מהלכים מרהיבים הדורשים יכולת אתלטית גבוהה. בליגת ה-NBA מתקיימת כל שנה תחרות ההטבעות כחלק מ- "סוף שבוע האולסטאר".

אם השחקן משתמש ביד אחת כדי להעלות את עצמו לסל ובידו השנייה מטביע את הכדור, הנקודות אינן נחשבות והכדור עובר לקבוצה השנייה.

סוג מיוחד של הטבעה מרהיבה הוא הטבעת האלי הופ בו שחקן אחד זורק את הכדור לאוויר (בסביבות טבעת הסל) ושחקן אחר מקבוצתו, שנמצא באזור הסל או שמגיע בריצה לאזור הסל, קופץ, תופס את הכדור באוויר, ומטביע מהאוויר. אלי-הופ נפוץ בעיקר בהתקפות מתפרצות והתקפות מעבר, וכמעט שאינו מתרחש בהתקפה עומדת עקב ריבוי השחקנים באזור שמתחת לסל.

מטביעים בולטים בעבר ובהווה הם דומיניק ווילקינס, ג'וליוס אירווינג, קלייד דרקסלר, מייקל ג'ורדן, קובי בריאנט, וינס קרטר ולברון ג'יימס.

[עריכה] מהלכי הגנה

[עריכה] שמירה אישית

זהו סוג שמירה של "אחד על אחד", שחקן ההגנה שומר על שחקן היריב ומנסה למנוע ממנו לפתח את משחקו. הוא רודף אחרי השחקן ומופקד עליו ברוב שלבי המשחק בדרך כלל. הוא מנסה לחטוף לו את הכדור, לחסום אותו ו להקשות עליו את הקליעה. זהו סוג השמירה הנפוץ ביותר.

[עריכה] שמירה אזורית

זהו סוג שמירה מיוחד ומשתמשים בו כאשר הקבוצה רוצה למנוע משחקני היריב להגיע לאזור ה"צבע" ולקלוע מקרוב. בשיטה זו כל שחקן הגנה אחראי על אזור מסוים ולא על שחקן זה או אחר. החיסרון המרכזי של שמירה זו הוא הקלות היחסית בה ההתקפה יכולה להגיע לזריקה נוחה מטווח רחוק, ובמיוחד מטווח שלוש הנקודות. שמירה זאת שומרים פעמים רבות קבוצות ששחקניהן חלשים במשחק ההגנה ולא טובים ב"שמירה אישית" וכדי לחפות על חולשה זאת כולם מצופפים את ההגנה אך מפקירים אזורים מרוחקים מעט. בליגת ה-NBA השמירה האזורית הוכנסה רק בשנת 2002, ולפני כן שמירה זאת הייתה בלתי חוקית. גם כיום שיטה זאת מוגבלת מעט, משום ששחקן ההגנה אינו יכול לעמוד בתוך אזור ה"צבע" יותר מ- 3 שניות, ובמידה שהוא עושה זאת הקבוצה התוקפת מקבלת זריקת עונשין אחת.

[עריכה] מאצ'אפ-זון

זהו סוג שמירה קבוצתית משוכללת הדורשת תיאום רב בין השחקנים ויכולת חשיבה גבוהה. זהו שילוב של שמירה אזורית ושמירה אישית. ההגנה מתחילה באזורית אולם היא משתדלת לא להשאיר אף שחקן חופשי על ידי חילופים רבים בשמירה בין השחקנים. ההגנה האזורית הופכת לפתע לאישית "לוחצת" ומיד אחר כך חוזרים לצפיפות. השמירה מצריכה גם כושר גופני ברמה גבוהה.

[עריכה] שמירה כפולה ('דאבל-טים')

זהו מצב כאשר שני שחקנים מהקבוצה המגינה שומרים על שחקן אחד של הקבוצה התוקפת. המטרה היא לרוב ריכוז שמירה על השחקן הבולט של הקבוצה היריבה, אשר שחקן הגנה אחד יתקשה לעוצרו. משתמשים בשמירה הכפולה גם כדי ליצור לחץ על מוביל הכדור במטרה לייצר חטיפה או איבוד כדור. ניתן לבצע את המהלך גם בעזרת שלושה שחקנים, אז הוא נקרא בשם 'שמירה משולשת' או "טריפל-טים".

[עריכה] חטיפה

זהו מהלך המתבצע כאשר שחקן ההגנה חוטף את הכדור מהשחקן היריב. לעתים קרובות מאוד חטיפה מהווה הזדמנות להתקפה מתפרצת בצד השני ולנקודות קלות. השחקן בעל מספר החטיפות הרב ביותר בהיסטוריה הוא ג'ון סטוקטון עם 3,265 חטיפות בקריירה, אחריו מגיע מייקל ג'ורדן.

[עריכה] חסימה (בלוק )

מהלך המבוצע כאשר היריב זורק לסל, ושחקן אחר חוסם את הכדור ומסיט אותו ממסלולו. את החסימה אסור לבצע מהרגע שהכדור עבר את שיא הגובה והוא מתחיל לרדת (הזריקה לסל הינה קשתית). כאשר החסימה מבוצעת מיד לאחר הזריקה היא נקראת גם בלשון העם "גג" או "בלוק". לשחקן החוסם אסור לגעת בידו בקרש הסל בשום אופן, במידה שעושה זאת הזריקה תחשב לסל. השחקן בעל מספר החסימות הגבוה ביותר בתולדות ה-NBA הוא האקים אולאג'ואן. חוסמים מצטיינים כיום: בן וואלאס, מרקוס קמבי, טים דאנקן.

[עריכה] מושגים סטטיסטיים

ערך מורחב – הישגים מיוחדים בכדורסל

• דאבל פיגרס- קטגוריה אחת לפחות בה יש לשחקן מספרים כפולים (דו ספרתיים), למשל 10 נקודות, ריבאונדים, אסיסטים חטיפות או חסימות.
• דאבל דאבל - כשלשחקן יש בשתי קטגוריות מספרים כפולים.
• טריפל דאבל - כשלשחקן מספרים כפולים ב-3 קטגוריות סטטיסטיות שונות. השחקן בעל מספר הטריפל דאבלים הרב ביותר בהיסטוריה הוא אוסקר רוברטסון, שביצע עם 181 טריפל דאבלים. אחריו בדירוג מג'יק ג'ונסון (138 טריפל דאבלים) ו- ג'ייסון קיד (99 טריפל דאבלים).
• דאבל טריפל דאבל - השגת מספר גבוה מ-20 ב-3 קטגוריות. הישג זה הוא קשה ביותר ורק שחקן אחד במהלך ההיסטוריה הצליח לעשות אותו, ווילט צ'מברליין בשנת 1968 מול דטרויט פיסטונס, בו נרשמו לזכותו 22 נקודות, 21 אסיסטים ו- 25 ריבאונדים.
• קוואדריפול דאבל - מספרים כפולים ב-4 מתוך 5 קטגוריות שונות: נקודות, אסיסטים, ריבאונדים, חסימות או חטיפות. דבר זה הוא נדיר ביותר וקשה מאוד לביצוע ומעטים השחקנים שהגיעו להישג זה במהלך ההיסטוריה, ביניהם אלווין רוברטסון, האקים אולאג'ואן ודייוויד רובינסון.
• חמש על חמש - השגת מספרים הגבוהים מחמש בכל חמש הקטגוריות.

[עריכה] עמדות ומבנה

אף שהחוקים לא קבעו קיום של עמדות ברורות, הן נוצרו כחלק מהתפתחותו של המשחק. בחמשת העשורים הראשונים של המשחק השתמשו בשני גארדים, שני פורוורדים וסנטר. מאז שנות השמונים נקבעו עמדות מפורטות יותר ושמן:

• פוינט גארד (Point Guard - PG) - תפקידו לארגן את המשחק ההתקפי של הקבוצה על ידי שליטה בכדור וקבלת החלטות כמו למי למסור ומתי, מתי לזרוק, איזה תרגיל לבצע וכו'. לרוב זהו השחקן הנמוך בקבוצה. בעברית נהוג לכנות תפקיד זה בכינוי רכז שכן שחקן זה מרכז את משחק הקבוצה.
• שוטינג גארד (Shooting Guard - SG) - תפקידו העיקרי בהתקפה הוא להגיע למצבי קליעה ולשים את הכדור בסל. לרוב זהו שחקן נמוך יחסית וזריז. בעברית נהוג לכנות תפקיד זה בכינוי קלע, שכן באופן מסורתי תפקיד זה נועד לשחקנים בעלי קליעה מדויקת.
• סמול פורוורד (Small Forward - SF) - תפקידו הוא המגוון ביותר בדרך כלל והוא צריך לשלוט ברוב היכולות הדרושות. לרוב קולע מחצי מרחק או חודר לסל. בהגנה דואג בעיקר לריבאונדים וחטיפות.
• פאוור פורוורד (Power Forward - PF) - תוקף לרוב קרוב לסל ועם הגב אליו, לעתים גם בעל קליעה טובה מ"חצי מרחק". בהגנה שומר מתחת לסל (באזור ה"צבע"), לוקח ריבאונדים ונותן חסימות. לרוב שחקן גבוה וחזק.
• סנטר (Center - C) - שחקן ציר. משתמש לרוב בגובהו או בממדיו הפיזים הגדולים כדי לקלוע מתחת לסל בהתקפה או לשמור על הסל מפני חדירות בהגנה ולקחת ריבאונדים, לבצע חסימות ו"לשלוט" מתחת לסלים. זהו שחקן שהוא בדרך כלל חלש בקליעה "מבחוץ". בעברית נהוג לכנות תפקיד זה בכינוי שחקן ציר, שכן הוא השחקן שנמצא קרוב למרכז "אזור הצבע" ומשחק ההתקפה של הקבוצה נע סביבו.

התיאורים הרשומים לעיל גמישים. לעתים קבוצה תשחק עם שלושה גארדים, או ששחקן יכול לשחק בכמה עמדות אם יש לו את היכולות הנדרשות.

[עריכה] הכדורסל העולמי

הליגה הנחשבת לטובה בעולם היא ליגת ה-NBA בארצות הברית שם המשחק שונה במקצת מאירופה, הן בחוקיו והן בסגנון המשחק הנהוג בו. המשחק פופולרי מאוד גם בבתי ספר תיכוניים ובמכללות בארצות הברית (ראו: NCAA), המזרימות מדי שנה כשרונות צעירים לליגת ה-NBA.

באירופה קיימות ליגות מקומיות בכל מדינה, ובנוסף משוחק טורניר היורוליג בהשתתפות מיטב הקבוצות באירופה לרבות הנציגה הישראלית, מכבי תל אביב. טורניר זה נחשב ליוקרתי והחשוב ביותר באירופה. ישנם גם טורנירים נוספים בעלי חשיבות פחותה כגון: יול"ב קאפ, יורו קאפ, צ'אלנג' קאפ.

משחקי כדורסל בינלאומיים מתקיימים גם במסגרת נבחרות לאומיות כגון: האולימפיאדה, אליפות העולם בכדורסל ואליפות אירופה בכדורסל.

[עריכה] כדורסל בישראל

ערך מורחב – כדורסל בישראל

הכדורסל הישראלי מנוהל על ידי איגוד הכדורסל בישראל המונה 145 ליגות שונות ו-1,650 קבוצות בתוכן רשומים כ-30,000 שחקנים פעילים.

הכדורסל הישראלי כולל ליגות ילדים, נוער ומבוגרים, לנשים ולגברים, כשהליגות החשובות ביותר הן ליגת העל לגברים, וליגת העל לנשים, אשר מונות 10 קבוצות כל אחת. ליגת העל לגברים מנוהלת על ידי ארגון הנקרא מנהלת ליגת העל.

הכדורסל הישראלי מיוצג על ידי נבחרות ישראל ברמות הגילאים השונות החל מקדטים ונוער ועד לנבחרות הבוגרות, לגברים ולנשים. ההישג הגדול ביותר של נבחרת הגברים של ישראל הוא מקום שני באליפות אירופה בשנת 1979. בעשורים האחרונים הקבוצה החזקה ללא עוררין בכדורסל הישראלי היא מכבי תל אביב שמחזיקה במרבית אליפויות הליגה וגביעי המדינה, ואף זכתה 5 פעמים באליפות אירופה ופעם אחת בגביע הבין יבשתי.

בשנת 2006 החליטה מנהלת ליגת העל בישראל על אימוצו של כלל שמיושם בליגה הרוסית, לפיו בכל רגע נתון החמישייה על המגרש תכלול שני שחקנים מקומיים, זאת במטרה להעלות את מספר דקות המשחק של השחקנים הישראלים ולהביא לשיפור במשחקם.

[עריכה] ראו גם

• כדורסלן
• ליגת ה-NBA
• NCAA
• פיב"א
• ליגת העל בכדורסל
• יול"ב
• יורוליג (גביע אירופה לאלופות - כדורסל)

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: כדורסל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כדורסל

• ליגת ווינר
• FIBA
• איגוד הכדורסל בישראל
• פורטל כדורסל ב ynet

משחקי כדור בספורט
בדמינטון | ביליארד | גולף | הוקי גלגיליות | הוקי קרח | הוקי רולר | הוקי שדה | טלאצ'טלי | טניס שולחן | טניס | כדור בסיס | כדורגל חופים | כדורגל | כדוריד | כדורמים | כדורסל | כדורעף חופים | כדורעף | כדורת (באולינג) | לקרוס | מטקות | סקווש | פוטבול אוסטרלי | פוטבול | פולו | פטאנק | קורפבול | קמארי | קריקט | רוגבי