אלווין הייז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלווין הייז
Elvin Hayes.jpg
תאריך לידה 17 בנובמבר 1945 (בן 68)
מקום לידה רייויל שבלואיזיאנה
עמדה פאוור פורוורד, סנטר
גובה 2.06 מטר
מספר 11, 44
מכללה אוניברסיטת יוסטון
דראפט בחירה מספר 1, 1968
סן דייגו רוקטס
קבוצות
1968 - 1972
1972 - 1981
1981 - 1984
סן דייגו/יוסטון רוקטס
בולטימור/קפיטל/וושינגטון בולטס
יוסטון רוקטס
הישגים 12 הופעות במשחק האולסטאר
מלך הסלים של ה-NBA
6 פעמים חבר בחמישיית ה-NBA
פעמיים חבר בחמישיית ההגנה
חבר בחמישיית הרוקיז
היכל התהילה חבר היכל התהילה של הכדורסל על שם ג'יימס נייסמית' משנת 1990

אלווין ארנסט הייזאנגלית: Elvin Ernest Hayes; נולד ב-17 בנובמבר 1945) הוא שחקן עבר אמריקאי ושדרן הרדיו של היוסטון קוגרס, קבוצת הכדורסל שבה שיחק בקולג'. הוא חבר ב-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA ובהיכל התהילה של הכדורסל על שם ג'יימס נייסמית'.

השנים המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהיה בכיתה ח', שיחק הייז בקבוצת הכדורסל של בית ספרו, אבל הוא היה מגושם מאוד, והיו לו מדי פעם זריקות מוזרות ותרגילים מוזרים.

אבל הייז הצעיר היה נחוש להשתפר, ובקיץ הוא התאמן במשך שעות ארוכות. כשהוא היה בכיתה ט' הוא היה מחמם ספסל בתיכון שלו, והוא נהפך נחוש להיכנס לחמישייה הפותחת.

בשנתו האחרונה של הייז בתיכון, 1963-64, הוא הוביל את התיכון לאליפות המדינה, כשהוא קולע בממוצע 35 נקודות למשחק. במשחק האליפות היו להייז 45 נקודות ו-20 ריבאונדים.

חיי הקולג' ביוסטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייז ודון צ'ייני היו שחקני הכדורסל השחורים הראשונים באוניברסיטת יוסטון בשנת 1966.

ב-1966 הייז הוביל את הקוגרס לחצי גמר המערב של טורניר אליפות המכללות בכדורסל של ה-NCAA עד שהם הפסידו לאורגון סטייט ביברס.

ב-1967 הייז הוביל את הקוגרס לפיינל פור של טורניר אליפות המכללות. הוא קלע 25 נקודות ותפס 24 ריבאונדים בהפסד בחצי הגמר ל"UCLA ברואנז" שהובלה על ידי לו אלסינדור (שכיום נודע ככרים עבדול-ג'באר). הייז שני רק לביל ראסל במספר הריבאונדים למשחק אחד בפיינל פור, כשראסל תפס 27.

ב-20 בינואר 1968 הייז והקוגרס התמודדו נגד אלסינדור והברואנז במשחק כדורסל המכללות הראשון אי פעם ששודר בטלוויזיה. מול 52,693 אוהדים, הייז קלע 39 נקודות ותפס 15 ריבאונדים בזמן שלאלסינדור היו רק 15 נקודות כשיוסטון הביסו את ה-UCLA בתוצאה 71-69 כדי לעצור את רצף 47 הניצחונות של הברואנז במשחק שנקרא "המשחק של המאה".

חודש לאחר מכן הוא קבע שיא קריירה של 37 ריבאונדים.

בקרב החוזר של "המשחק של המאה" הייז התמודד מול אלסינדור והברואנז במגרש של הברואנז. הוא נעצר על 10 נקודות, והקוגרס הפסידו לברואנז 101-69 במשחק חצי הגמר של טורניר אליפות המכללות.

במשך הקריירה שלו באוניברסיטת יוסטון, הייז הגיע לממוצעים של 31 נקודות למשחק ו-17.2 ריבאונדים למשחק.

לאחר שעזב את כדורסל המכללות, נבחר הייז בבחירה הראשונה של דראפט ה-NBA בשנת 1968 על ידי הסן דייגו רוקטס.

קריירת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בעונת הרוקי שלו, הוא קלע שיא קריירה של 54 נקודות במשחק נגד הדטרויט פיסטונס. הוא הוביל את הליגה בנקודות למשחק עם 28.4 נקודות בממוצע, 17.1 ריבאונדים למשחק, והוא נבחר לחמישיית הרוקיז הראשונה. הוא השחקן החמישי בטיבו בנקודות למשחק בעונת הרוקי, והוא עדיין השחקן האחרון שהוביל את הליגה בנקודות בעונת הרוקי.

בשנה השנייה שלו, הייז הוביל את הליגה בריבאונדים, ונהפך לשחקן הראשון שעושה את זה שהוא לא ביל ראסל או וילט צ'מברליין מאז 1957 (צ'מברליין היה פצוע במשך רוב העונה). בעונתו השלישית בליגה הייז הגיע לשיא קריירה של נקודות למשחק כשקלע 28.7 נקודות בממוצע. בשנת 1971 עברו הרוקטס ליוסטון, והייז חזר לעיר שבה שיחק בקולג'. שנה לאחר מכן הועבר הייז לבולטימור בולטס, שם הוא הצטרף לחבר היכל התהילה העתידי וס אנסלד כדי ליצור את אחד הכוחות החזקים מתחת לסל. הממוצע של 18.1 ריבאונדים למשחק שהייז קבע ב-1974 הוא השלישי בגובהו עד היום מאז שוילט צ'מברליין פרש ב-1973.

הייז ואנסלד הובילו מאוחר יותר את הבולטס לשלושה גמרי NBA, בשנים 1975, 1978 ו-1979, ולאליפות נגד הסיאטל סופרסוניקס ב-1978. הייז פרח בשנים אלו, בעיקר במשחקי פלייאוף ה-NBA. בזמן שנת האליפות ב-1978, הגיע הייז לממוצעים של 21.8 נקודות ו-12.1 ריבאונדים למשחק במשך 21 משחקי פלייאוף. שנה לאחר מכן, הוא קבע שיא למשחק גמר NBA עם 11 ריבאונדים התקפיים ב-27 במאי 1979 במשחק נגד הסיאטל סופרסוניקס. דניס רודמן מהשיקגו בולס השווה שיא זה פעמיים, ושתי הפעמים הגיעו בגמר 1996, גם כן נגד הסופרסוניקס.

ב-1981 הוא הועבר בחזרה ליוסטון רוקטס והוא שיחק שם עד שפרש ב-1984. במהלך הקריירה שלו העמיד הייז ממוצעים של 21 נקודות למשחק ו-12.5 ריבאונדים למשחק. בכל העונות שבהן השתתף, הוא שיחק לפחות 80 משחקים.

לאחר הכדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הודיע הייז כי הוא מתכוון להיות שדרן רדיו של היוסטון קוגרס שם שיחק בקולג'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


בחירות מספר 1 בדראפט ה-NBA

1947: מקנילי | 1948: טונקוביץ' | 1949: שאנון | 1950: שייר | 1951: מלצ'יורה | 1952: וורקמן | 1953: פליקס | 1954: סלבי | 1955: ריקטס | 1956: גרין | 1957: הנדלי | 1958: ביילור | 1959: בוזר | 1960: רוברטסון | 1961: בלאמי | 1962: מקגיל | 1963: היימן | 1964: בארנס | 1965: אטזל | 1966: ראסל | 1967: ווקר | 1968: הייז | 1969: עבדול ג'באר | 1970: לניר | 1971: קאר | 1972: מרטין | 1973: קולינס | 1974: וולטון | 1975: ד. תומפסון | 1976: לוקאס | 1977: בנסון | 1978: מ. תומפסון | 1979: ג'ונסון | 1980: קארול | 1981: אגוויר | 1982: וורת'י | 1983: סמפסון | 1984: אולאג'ואן | 1985: יואינג | 1986: דוהרטי | 1987: רובינסון | 1988: מנינג | 1989: אליסון | 1990: קולמן | 1991: ג'ונסון | 1992: אוניל | 1993: ובר | 1994: רובינסון | 1995: סמית' | 1996: אייברסון | 1997: דאנקן | 1998: אולווקנדי | 1999: ברנד | 2000: מרטין | 2001: בראון | 2002: יאו | 2003: ג'יימס | 2004: הווארד | 2005: בוגוט | 2006: ברניאני | 2007: אודן | 2008: רוז | 2009: גריפין | 2010: וול | 2011: אירווינג | 2012: דייוויס | 2013: בנט | 2014: ויגינס