עונת 1961/1962 ב-NBA
| תאריך התחלה | 19 באוקטובר 1961 |
|---|---|
| תאריך סיום | 18 באפריל 1962 |
| מספר קבוצות | 9 |
| מספר משחקים לקבוצה | 80 |
| דראפט 1961 | |
| בחירה ראשונה | וולט בלאמי |
| על ידי | שיקגו פקרס |
| העונה הסדירה | |
| המאזן הטוב ביותר | בוסטון סלטיקס |
| MVP של העונה הסדירה | ביל ראסל (בוסטון סלטיקס) |
| מלך הסלים | וילט צ'מברלין (פילדלפיה ווריורס) |
| הפלייאוף | |
| אלופת המזרח | בוסטון סלטיקס |
| אלופת המערב | לוס אנג'לס לייקרס |
| סדרת הגמר | |
| אלופה | בוסטון סלטיקס |
| MVP של סדרת הגמר | לא נבחר |
  | |
עונת 1961/1962 היא העונה ה-16 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה הרביעית ברציפות והחמישית בסך הכול של בוסטון סלטיקס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את לוס אנג'לס לייקרס בתוצאה 4-3. זוהי האליפות הרביעית של הסלטיקס מתוך רצף של 8 אליפויות רצופות. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה בפעם השלישית ביל ראסל מהסלטיקס, לאחר שרשם ממוצעים של 18.9 נקודות ו-23.6 ריבאונדים למשחק והוביל את קבוצתו למאזן הטוב בליגה (60-20).[1][2]
וילט צ'מברלין מקבוצת פילדלפיה ווריורס סיים את העונה עם ממוצע הנקודות הגבוה בתולדות ה-NBA כשקלע 50.4 נקודות למשחק, ובנוסף הוביל את הליגה באותה עונה עם 25.7 ריבאונדים למשחק. ב-2 במרץ 1962 קבע צ'מברלין שיא NBA במשחק בין הווריורס לניו יורק ניקס בו קלע 100 נקודות. משחק 100 הנקודות של וילט צ'מברלין נחשב לאחד ממשחקי הכדורסל הגדולים בתולדות ליגת ה-NBA. הווריורס ניצחו במשחק בתוצאה 169-147 ובכך קבעו שיא נקודות למשחק אחד על ידי שתי הקבוצות, אולם מה שזכור יותר מהמשחק הזה היה 100 הנקודות שקלע צ'מברלין - שיא הנקודות לשחקן במשחק יחיד ב-NBA, שלא נשבר עד היום (נכון ל-2024).[3]
שחקן נוסף שהציג עונה היסטורית הוא אוסקר רוברטסון מקבוצת סינסינטי רויאלס, שהעמיד לאורך העונה ממוצע של טריפל דאבל - 30.8 נקודות, 12.5 ריבאונדים ו-11.4 אסיסטים למשחק. הישג זה הושווה בעונת 2016/2017, לאחר 55 שנים, על ידי ראסל וסטברוק.
בתחילת העונה הצטרפה ל-NBA קבוצת שיקגו פקרס, והגדילה את מספר קבוצות הליגה לתשעה בסך הכול.
דראפט 1961[עריכת קוד מקור | עריכה]
דראפט ה-NBA בעונה זו התקיים ב-27 במרץ 1961 בעיר ניו יורק. בבחירה הראשונה בחרה שיקגו פקרס את וולט בלאמי, שנבחר להשתתף במשחק האולסטאר כבר בעונת הרוקי. בעונתו הראשונה בליגה קלע בלאמי 31.6 נקודות והוריד 19.0 ריבאונדים למשחק, ובסיומה נבחר לרוקי השנה ב-NBA. מלבד בלאמי נבחרו בדראפט 1961 עוד שלושה שחקני אולסטאר: טום משרי (בחירה שביעית), דון קוג'יס (21) וביל ברידג'ס (32).[4]
להלן רשימת נבחרי הסיבוב הראשון (מתוך 15 סיבובים):
| בחירות דראפט 1961 |
|---|
| מקרא | |
|---|---|
| מסמל שחקן שנבחר להיכל התהילה של הכדורסל | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר ולאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר בלבד | |
| מסמל שחקן שנבחר לאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שלא שיחק מעולם בליגה | |
אולסטאר[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחק האולסטאר בעונה זו נערך ב-16 בינואר 1962 בסנט לואיס, מיזורי. המאמנים במשחק היו רד אאורבך מבוסטון סלטיקס ופרד שאוס מלוס אנג'לס לייקרס. חמישיית המזרח כללה את בוב קוזי, ריצ'י גוארין, טום היינסון, דולף שייז ווילט צ'מברלין, וחמישיית המערב כללה את אוסקר רוברטסון, ג'רי וסט, אלג'ין ביילור, בוב פטיט ווולט בלאמי. במשחק עצמו ניצחה קבוצת המערב בתוצאה 150-130, ובתואר ה-MVP של משחק האולסטאר זכה בוב פטיט שקלע 25 נקודות והוריד 27 ריבאונדים.[5]
טבלת העונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מזרח | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | בוסטון סלטיקס* | 60 | 20 | .750 | – |
| 2 | פילדלפיה ווריורס* | 49 | 31 | .613 | 11 |
| 3 | סירקיוז נשיונלס* | 41 | 39 | .513 | 19 |
| 4 | ניו יורק ניקס | 29 | 51 | .363 | 31 |
| מערב | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | לוס אנג'לס לייקרס* | 54 | 26 | .675 | – |
| 2 | סינסינטי רויאלס* | 43 | 37 | .538 | 11 |
| 3 | דטרויט פיסטונס* | 37 | 43 | .463 | 17 |
| 4 | סנט לואיס הוקס | 29 | 51 | .363 | 25 |
| 5 | שיקגו פקרס | 18 | 62 | .225 | 36 |
*כוכבית מסמנת קבוצה שהעפילה לפלייאוף.
מובילי הקטגוריות הסטטיסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קטגוריה | שחקן | קבוצה | ערך |
|---|---|---|---|
| נקודות למשחק | וילט צ'מברלין | פילדלפיה ווריורס | 50.4 |
| ריבאונדים למשחק | וילט צ'מברלין | פילדלפיה ווריורס | 25.6 |
| אסיסטים למשחק | אוסקר רוברטסון | סינסינטי רויאלס | 11.4 |
| אחוזים מהשדה | וולט בלאמי | פילדלפיה ווריורס | 51.9% |
| אחוזים מקו העונשין | דולף שייז | סירקיוז נשיונלס | 89.7% |
| נקודות מדד | וילט צ'מברלין | פילדלפיה ווריורס | 31.7 |
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמישיות העונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| החמישייה הראשונה | החמישייה השנייה |
|---|---|
| אוסקר רוברטסון (סינסינטי רויאלס) | בוב קוזי (בוסטון סלטיקס) |
| ג'רי וסט (לוס אנג'לס לייקרס) | ריצ'י גוארין (ניו יורק ניקס) |
| אלג'ין ביילור (לוס אנג'לס לייקרס) | ג'ק טוויימן (סינסינטי רויאלס) |
| בוב פטיט (סנט לואיס הוקס) | טום היינסון (בוסטון סלטיקס) |
| וילט צ'מברלין (פילדלפיה ווריורס) | ביל ראסל (בוסטון סלטיקס) |
פלייאוף 1962[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגל האלופה, בוסטון סלטיקס: ביל ראסל, בוב קוזי, סם ג'ונס, טום היינסון, סאץ' סנדרס, קיי. סי. ג'ונס, פרנק רמזי, ג'ים לוסקוטוף, קארל בראון, גארי פיליפס וג'ין גוארילה.
מאמן ראשי: רד אאורבך.
| חצי גמר אזורי | גמר אזורי | גמר ה-NBA | ||||||||
| מזרח | ||||||||||
| (1) בוסטון סלטיקס | 4 | |||||||||
| (2) פילדלפיה ווריורס | 3 | |||||||||
| (2) פילדלפיה ווריורס | 3 | |||||||||
| (3) סירקיוז נשיונלס | 2 | |||||||||
| (1) בוסטון סלטיקס | 4 | |||||||||
| מערב | ||||||||||
| (1) לוס אנג'לס לייקרס | 3 | |||||||||
| (1) לוס אנג'לס לייקרס | 4 | |||||||||
| (3) דטרויט פיסטונס | 2 | |||||||||
| (2) סינסינטי רויאלס | 1 | |||||||||
| (3) דטרויט פיסטונס | 3 | |||||||||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סיכום עונת 1961/1962, באתר nba.com
- ^ סיכום עונת 1961/1962, באתר basketball-reference.com
- ^ משחק 100 הנקודות של צ'מברלין, באתר nba.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1961, באתר basketball-reference.com
- ^ סיכום משחק האולסטאר 1962, באתר nba.com