מוזס מלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מוזס מלון
Moses Malone.jpg
תאריך לידה 23 במרץ 1955
מקום לידה פטרסבורג שבוירג'יניה
עמדה סנטר
גובה 2.08 מטרים
קבוצות
1975 - 1976
1976 - 1977
1977 - 1982
1982 - 1986
1986 - 1988
1988 - 1991
1991 - 1993
1993 - 1994
1994 - 1995
יוטה סטארס
באפלו ברייבס
יוסטון רוקטס
פילדלפיה 76'
וושינגטון בולטס
אטלנטה הוקס
מילווקי באקס
פילדלפיה 76'
סן אנטוניו ספרס
הישגים 3 פעמים MVP של העונה הסדירה ב-NBA
MVP של סדרת הגמר ב-NBA
חבר נבחרת כל הזמנים לרגל 50 שנים לליגת ה-NBA בעונת 1997
היכל התהילה חבר היכל התהילה של הכדורסל לשנת 2001

מוזס יוג'ין מלוןאנגלית: Moses Eugene Malone; נולד ב-23 במרץ 1955, בפטרסבורג, וירג'יניה) הוא כדורסלן עבר אמריקאי. מלון שיחק בליגת ה-NBA בקבוצות אטלנטה הוקס, יוסטון רוקטס, מילווקי באקס, פילדלפיה 76', סן אנטוניו ספרס ו-וושינגטון בולטס. הקריירה של מלון ב-NBA השתרעה על 21 עונות. מגדולי הסנטרים בהיסטוריית ה- NBA.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974, לאחר שסיים את לימודיו בתיכון פטרסבורג, עבר מלון לשחק בליגת ה-ABA בקבוצת "יוטה סטארס". בכך, הוא היה לשחקן הכדורסל הראשון בהיסטוריה של הכדורסל האמריקאי שעבר לשחק בליגות הכדורסל המקצועיות מיד לאחר שסיים את לימודיו בתיכון.

בשתי עונותיו ב-ABA, קלע מלון 17.2 נקודות למשחק וקלט 13.9 כדורים חוזרים למשחק. מלון עבר לשחק בקבוצת ה-ABA "ספיריטס אוף סיינט לואיס" לאחר שעזב את "יוטה סטארס".

קריירת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר האיחוד של ליגת ה-ABA עם ליגת ה-NBA, עבר מלון לשורותיה של "באפלו ברייבס" (שהפכה לאחר מכן ללוס אנג'לס קליפרס), אחרי שנבחר בדרפט על ידי פורטלנד טרייל בלייזרס, אך הועבר ל"ברייבס" בעסקת חליפין לאחר הדרפט. לאחר תקופת משחק קצרה בקבוצה, עבר מלון ליוסטון רוקטס. השפעתו ב"רוקטס" הייתה מיידית: הוא גרם להעלאת מעמדה ב-NBA, ואף להגעתה לסדרת הגמר של ה-NBA בשנת 1981, בה הפסידה הקבוצה ללארי בירד והבוסטון סלטיקס. בעונת 1978-79 קיבל מוזס מלון את תואר השחקן המוערך ביותר של ה-NBA (או ה-MVP).

פילדלפיה 76'[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את עונת 1981-82 עם ממוצעים של 31 נקודות למשחק, מלון זכה שוב בתואר ה-MVP. למרות זאת הוא הועבר בעסקת חליפין לפילדלפיה 76' בקיץ שלאחר העונה הנ"ל, ובכך היה ל-MVP שמועבר לקבוצה אחרת לאחר שזכה בתואר זה. בפילדלפיה הוא זכה באליפות ה-NBA היחידה שלו, בשנת 1983, יחד עם שחקנים מובילים כמו ג'וליוס אירווינג, מוריס צ'יקס ובובי ג'ונס. בסדרת הגמר של עונה זו פילדלפיה ניצחה את מג'יק ג'ונסון והלוס אנג'לס לייקרס 4:0. לאחר הזכייה באליפות, מאמנה הראשי של פילדלפיה, בילי קנינגהם, אמר "ההבדל בין השנה לשנה שעברה הוא מוזס" (בשנה לפני כן פילדלפיה התחרו עם הלייקרס בסדרת הגמר, והפסידו). באותה שנה קיבל מלון את תואר ה-MVP של סדרת הגמר, וגם את תואר ה-MVP של העונה הסדירה, בפעם השלישית. לפני תחילת פלייאוף 1983 טען מלון כי לפילדלפיה יהיה צורך ב-12 משחקים בלבד כדי לסיים את הפלייאוף באליפות הליגה (כמות המשחקים המינימלית האפשרית כדי לזכות באליפות). זאת כשאמר "fo' fo' fo'‎", כלומר "four, four, four", או בתרגום לעברית: "ארבע, ארבע, ארבע". בגלל הפסד יחיד של פילדלפיה בפלייאוף, בסדרת הגמר של קבוצות המזרח, למילווקי באקס - חיזויו של מלון לא התגשם במלואו. אולם, ההישג של פילדלפיה 76' באותו פלייאוף (מאזן של 12 ניצחונות והפסד אחד) הוא אחד מרצפי הניצחונות הטובים ביותר בתולדות פלייאוף ה-NBA, שני רק לרצף ה-15-1 של לוס אנג'לס לייקרס בפלייאוף 2001, בפורמט פלייאוף מורחב, בעל 4 סיבובים. במהלך שנותיו בליגה היה לאחד מהשחקנים הדומיננטיים ביותר בתולדות המשחק, וכוח פיזי רב ועוצמתי הפך אותו לשחקן התקפי מצטיין, שקשה לשמור עליו.

שנים שלאחר האליפות וסוף הקריירה המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני עונת 1986-87, הוא הועבר בעסקת חליפין לוושינגטון בולטס. גם שם עזר מלון בהגדלת הכבוד המיוחס לקבוצה, בכך שסייע לה להגיע לשלבי הפלייאוף בשתי עונותיו בקבוצה. לאחר מכן, עבר מלון לאטלנטה הוקס, שם שיחק משנת 1988 עד 1990, לצידם של שחקנים כמו דומיניק ווילקינס וספאד ווב. אחר כך, עבר מלון למילווקי באקס, שם שיחק בין העונות 1991-1993. אחריה הוא חזר לשחק בפילדלפיה, בתקופה שארכה עונה אחת בלבד - עונת 1993-94 -שבה סבל מפציעות. ב-1994 הוא עבר לסן אנטוניו ספרס, שם תפקד כסנטר מחליף, כשהסנטר הקבוע היה דייוויד רובינסון. במסגרת תפקיד הסנטר המחליף זכה מלון לשחק רק ב-17 משחקים במדי הספרס. במשחק האחרון שלו ב-NBA, שהיה בעונת 1994-95, הוא קלע שלשת ניצחון עם הבאזר מקו העונשין הנגדי ליעד הזריקה, שהיה במרחק של כ- 24 מטרים מהסל אליו זרק. זו הייתה השלשה השמינית בלבד לכל אורך הקריירה שלו.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלון סייע לקבוצה שלו בתיכון שלו לנצח 50 משחקים ברציפות, ולזכות בכמה אליפויות מדינה.
  • מלון היה לשחקן ה-NBA הראשון בהיסטוריה שהשיג חמישה תוארי "קולט הריבאונדים הטוב ביותר" ברצף.
  • במהלך 1,212 משחקיו האחרונים ב-NBA, הוא מעולם לא הורחק עקב ריבוי עבירות. זהו פרק הזמן הרצוף הארוך ביותר בו שחקן NBA כלשהו לא הורחק מאף משחק עקב ריבוי עבירות. [1]
  • אם מחשיבים סטטיסטיקות של ה-NBA וה-ABA יחד, מלון נמצא במקום השלישי ברשימת השחקנים שזרקו הכי הרבה זריקות עונשין, לאחר קרל מלון (מקום שני) ווילט צ'מברליין (מקום ראשון).
  • בשנת 1996, מלון נבחר לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA, לרגל יובל החמישים לליגה. בשנת 2001 נבחר להיכל התהילה של הכדורסל.
  • מאז שב-NBA מחשבים ריבאונדים הגנתיים והתקפיים בנפרד (מאז שנת 1973), מלון קלט את הכמות הגדולה ביותר של ריבאונדים התקפיים (6,731 במספר).
  • מבחינת מספר עונות, הוא שיחק בליגות ה-NBA וה-ABA יחד יותר מאשר כל כדורסלן אחר (21 עונות).
  • הוא במקום השלישי בכל הזמנים בכמות המשחקים בהם הוא השתתף (1,329 משחקים) ושישי בסך הכול בדקות משחק (45,071 דקות).
  • הוא במקום העשירי ברשימת השחקנים עם הכי הרבה נסיונות קליעה (19,225 נסיונות קליעה) בליגת ה-NBA.
  • הוא זכה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA שלוש פעמים: בשנים 1979, 1982 ו-1983.

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מספר משחקים: 1,329
  • מספר נקודות: 27,409
  • מספר נקודות למשחק: 20.6
  • מספר ריבאונדים למשחק: 12.2
  • מספר אסיסטים למשחק: 1.4
  • מספר חסימות: 1,733
  • אחוזי הצלחה בזריקות מהשדה: 49.1%
  • אחוזי הצלחה בזריקות מקו העונשין: 76.9%

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Heisler, Mark (2003). Giants: The 25 Greatest Centers of All Time. Chicago: Triumph Books. ISBN 1-57243-577-1. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


MVP של העונה הסדירה ב-NBA

1956: פטיט | 1957: קוזי | 1958: ראסל | 1959: פטיט | 1960: צ'מברליין | 1961: ראסל | 1962: ראסל | 1963: ראסל | 1964: רוברטסון | 1965: ראסל | 1966: צ'מברליין | 1967: צ'מברליין | 1968: צ'מברליין | 1969: אנסלד | 1970: ריד | 1971: עבדול-ג'באר | 1972: עבדול-ג'באר | 1973: קאונס | 1974: עבדול-ג'באר | 1975: מקאדו | 1976: עבדול-ג'באר | 1977: עבדול-ג'באר | 1978: וולטון | 1979: מלון | 1980: עבדול-ג'באר | 1981: אירווינג | 1982: מלון | 1983: מלון | 1984: בירד | 1985: בירד | 1986: בירד | 1987: ג'ונסון | 1988: ג'ורדן | 1989: ג'ונסון | 1990: ג'ונסון | 1991: ג'ורדן | 1992: ג'ורדן | 1993: בארקלי | 1994: אולאג'ואן | 1995: רובינסון | 1996: ג'ורדן | 1997: מלון | 1998: ג'ורדן | 1999: מלון | 2000: אוניל | 2001: אייברסון | 2002: דאנקן | 2003: דאנקן | 2004: גארנט | 2005: נאש | 2006: נאש | 2007: נוביצקי | 2008: בראיינט | 2009: ג'יימס | 2010: ג'יימס | 2011: דריק רוז | 2012: ג'יימס | 2013: ג'יימס

MVP של סדרת הגמר ב-NBA

1969: וסט | 1970: ריד | 1971: עבדול-ג'באר | 1972: צ'מברליין | 1973: ריד | 1974: האבליצ'ק | 1975: בארי | 1976: וייט | 1977: וולטון | 1978: אנסלד | 1979: ד. ג'ונסון | 1980: מ. ג'ונסון | 1981: מקסוול | 1982: מ. ג'ונסון | 1983: מלון | 1984: בירד | 1985: עבדול-ג'באר | 1986: בירד | 1987: מ. ג'ונסון | 1988: וורת'י | 1989: דיומרס | 1990: תומאס | 1991: ג'ורדן | 1992: ג'ורדן | 1993: ג'ורדן | 1994: אולאג'ואן | 1995: אולאג'ואן | 1996: ג'ורדן | 1997: ג'ורדן | 1998: ג'ורדן | 1999: דאנקן | 2000: אוניל | 2001: אוניל | 2002: אוניל | 2003: דאנקן | 2004: בילאפס | 2005: דאנקן | 2006: וייד | 2007: פארקר | 2008: פירס | 2009: בראיינט | 2010: בראיינט | 2011: נוביצקי | 2012: ג'יימס | 2013: ג'יימס