שארלוט אגלאה ד'אורליאן
 | |||||||||
| שארלוט אגלאה ד'אורליאן | |||||||||
| לידה |
20 באוקטובר 1700 פאלה רויאל, פריז, ממלכת צרפת  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 1761 (בגיל 60) פריז, ממלכת צרפת | ||||||||
| מדינה | צרפת | ||||||||
| מקום קבורה |
Val-de-Grâce  | ||||||||
| בן זוג | פרנצ'סקו השלישי ד'אסטה, דוכס מודנה | ||||||||
| שושלת בית אורליאן | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
שארלוט אגלאה ד'אורליאן (בצרפתית: Charlotte Aglaé d'Orléans; 20 באוקטובר 1700 - 19 בינואר 1761), הייתה בתו של פיליפ השני, דוכס אורליאן ואשתו של פרנצ'סקו השלישי ד'אסטה, דוכס מודנה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרלוט אגלאה נולדה ב-20 באוקטובר 1700 בפאלה רויאל, פריז, לפיליפ השני, דוכס אורליאן ולפרנסואז מארי דה בורבון, בתם של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת ומאדאם דה מונטספן. בשנת 1714 הועלתה ההצעה לחתנה עם לואי ארמנד השני, נסיך קונטי, בנו של פרנסואה לואי, נסיך קונטי, אולם סבה לואי הארבעה עשר התנגד לכך. בשנת 1715 רצתה אמה לחתנה עם בן דודה לואי אוגוסט, נסיך דומבה, בנו של לואי אוגוסט, דוכס מיין, אולם שרלוט אגליי סירבה לכך. בשנת 1718 ניהלה שרלוט אגלאה רומן עם ארמנד דה וינרו דו פלסי, ולאחר שהוא נעצר בשל השתתפותו בקונספירציית סלאמארה, היא ביקשה מאביה (שהיה אז עוצר של המלך לואי החמישה עשר בן השמונה) לחון אותו.
לבסוף, ב-11 בפברואר 1720 התחתנה שרלוט אגלאה עם פרנצ'סקו ד'אסטה, נסיך מודנה בנישואים באמצעות שליח, וב-21 ביוני נערך טקס הנישואים הרשמי במודנה, ונדונייתה עמדה על 1.8 מיליון ליברות. זמן קצר לאחר החתונה חלתה שרלוט אגליאה באבעבועות שחורות ונטתה למות, ואף הוזמן אליה כומר שיתן לה את הסקרמנטים האחרונים, אולם במפתיע היא התאוששה ושבה לאיתנה. מצבם הכלכלי של שרלוט אגלאה ובעלה לא שפר עליהם, ובשנת 1727 הם נסעו לתקופה קצרה לצרפת, שם היא הרגישה לא רצויה, ובשנת 1728 הם עברו להתגורר בגונובה.
במהלך מלחמת הירושה הפולנית נכבשה דוכסות מודנה על ידי הצבא הצרפתי, ובשל כך הם נאלצו לעבור לבולוניה. בשנת 1734 הם נסעו שוב לפריז, אולם אמה ואחיה לא התייחסו אליה כלל. במהלך שהותה בצרפת התגלע ויכוח בינה לבין אחותה לואיז אליזבת ד'אורליאן, אולם משפחתה צידדה באחותה והתייצבו נגדה. אף על פי כן שרלוט אגליי העדיפה את החיים בצרפת, וניסתה להישאר שם כמה שיותר זמן. בשנת 1737 מת חמיה רינלדו השלישי ד'אסטה, דוכס מודנה, ובעלה עלה לשלטון במקומו, אולם למרות זאת היחס אליה ממשפחתה לא השתנה. בקיץ 1739 חזרה שרלוט אגלאה למודנה, ופתחה בטיפוח חצרה וחיי התרבות בה. במהלך מלחמת הירושה האוסטרית ברחה שוב שרלוט אגליי לצרפת, ושהתה שם תקופה ארוכה, שבמהלכה היא חיתנה שתיים מבנותיה עם נסיכים צרפתיים, ותפסה עמדה פוליטית בחצר המלוכה.
לאחר תום מלחמת הירושה האוסטרית ביקש פרנצ'סקו שוב ושוב מאשתו לחזור אליו למודנה, אך שרלוט אגלאה הערימה שוב ושוב מכשולים על כך, משום שלא רצתה לוותר על החיים הזוהרים והנוחים בוורסאי. כשחזרה לבסוף למודנה בשנת 1759, בעלה, שלא האמין שיראה אותה שוב, ניהל מערכת יחסים עם האלמנה מארזה סימונטי, תרזה די קסטלברקו. הדוכסית נשארה רק חודשיים במודנה וחזרה לצרפת, שם היא בילתה את שנותיה האחרונות לפני שמתה כשהיא חולה וסובלת מדיכאון ב-19 בינואר 1761.
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 בפברואר 1720 התחתנה שרלוט אגליי עם פרנצ'סקו השלישי ד'אסטה, דוכס מודנה, ממנו נולדו לה 10 ילדים:
- אלפונסו ד'אסטה (1723–1725).
- פרנצ'סקו קונסטנטינו ד'אסטה (1724–1725).
- מריה תרזה פליצ'יטה ד'אסטה (1726–1754), התחתנה עם לואי ז'אן מארי דה בורבון, דוכס פנתייבר.
- ארקולה השלישי ד'אסטה, דוכס מודנה (1727–1803), התחתן עם מריה תרזה צ'יבו-מאלספינה, דוכסית מאסה.
- מטילדה ד'אסטה (1729–1803).
- ביאטריס ד'אסטה (1730–1731).
- ביאטריס ד'אסטה (1731–1736).
- מריה פורטונטה ד'אסטה (1731–1803), התחתנה עם לואי פרנסואה ז'וזף, נסיך קונטי.
- בנדטו פיליפו ד'אסטה (1736–1751).
- מריה אליזבטה ארנסטינה ד'אסטה (1741–1774), התחתנה עם קרלו סלומונה, רוזן סראבאל.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
